עיכבון מיוחד, עיכבון כללי ועיכבון הסכמי

זכות העיכבון

זכות העיכבון הינה זכות משפטית שבהפעלתה מעכב הנושה בידו נכס של החייב המצוי בחזקתו כבטוחה לפרעון החוב.

זכות עיכבון על פי חוק המיטלטלין

סעיף 11 (א) לחוק המיטלטלין קובע כי: "עיכבון הוא זכות על פי דין לעכב מיטלטלין כערובה לחיוב עד שיסולק החיוב".

בפסיקת בתי המשפט נקבע, כי סעיף 11 לחוק המיטלטלין אינו מקנה כשלעצמו את סעד העיכבון, אלא מדובר בהסדר כללי אשר קובע את דרך ההפעלה של זכות העיכבון, מהותה והיקפה, אם וכאשר קמה זכות כזו לפי הוראת חוק ספציפית המקנה זכות עיכבון.

[ע"א 6492/00 שלדות מפעלי מתכת בע"מ נ' שחיבר, פ"ד נו(5), 925 (2002), ע"א 790/85 רשות שדות התעופה נ' גרוס, פ"ד מד(3), 185 (1990)].

במילים אחרות, לפני הפעלת סעיף 11 לחוק המיטלטלין, המורה מהם הכללים שיחולו על מימוש הזכות לעיכבון, יש להראות קיומה של זכות עיכבון לפי הוראת חוק ספציפית.

"עיכבון ספציפי" או "עיכבון מיוחד" מכח סעיף 19 לחוק החוזים

אחד המקורות האפשריים לזכות עיכבון הינו סעיף 19 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א – 1970, לפיו: "קיבל הנפגע עקב החוזה נכס של המפר שעליו להחזירו, תהא לנפגע זכות עיכבון באותו נכס כדי תשלום הסכומים המגיעים לו מן המפר עקב ההפרה".

העיכבון על פי סעיף זה נקרא "עיכבון ספציפי" או "עיכבון מיוחד" מאחר שענייננו "באותו נכס" שהנפגע קיבל עקב החוזה עם המפר.

לצורך הדוגמה, כאשר צד להסכם מפר אותו, בכך שאינו משלם לצד האחר את מלוא התמורה המגיעה לו בגין שירותיו, רשאי הצד הנפגע, על פי זכות שבדין, לעכב את בידיו את הנכסים של הצד המפר עד לתשלום הסכום המגיע לו כתוצאה מן ההפרה.

זכות עיכבון הסכמי מכח סעיף 11(ה) לחוק המיטלטלין

מקור אפשרי נוסף לזכות העיכבון הינו סעיף 11(ה) לחוק המיטלטלין, לפיו עיכבון על פי הסכם בין הצדדים מהווה מקור ליצירת עיכבון.

העיכבון על פי סעיף זה נקרא "הסכמי" מאחר שמקורו בהסכם בין הצדדים ולא בהוראת חוק ספציפית.

כאשר מדובר בעיכבון הסכמי, הצדדים יכולים לבחור לקבוע כי מדובר בעיכבון כללי, להבדיל מעיכבון מיוחד, אשר אינו מחייב קשר ישיר בין החיוב הכספי ובין הנכס המעוכב, ולאפשר לנושה לעכב נכס להבטחת סילוק חובות אחרים בגין שירותים אחרים שנתן הנושה לחייב.

כך למשל הצדדים להסכם למתן שירותים רשאים לקבוע בו כי לספק השירות תהא זכות עיכבון על הנכסים הקשורים לשירות הספציפי וכן על הנכסים הקשורים לכל התשלומים להם זכאי נותן השירות מאת בעל הנכסים והסכמה חוזית זו מרחיבה את העיכבון מכוח הדין ומקנה לנותן השירות זכות עיכבון על הנכס האחרון שהגיע לידיו, בגין כל חובות הצד המפר כלפיו (ולא רק בגין חובו בקשר לנכס זה).

[בש"א (מחוזי חי') 11197/03 תעשיות אלקטרוכימיות (1952) בע"מ – בהקפאת הליכים נ' BORCHARD LINES LTD (לא פורסם, 1.2.2004)].

זכות העיכבון וחובת תום הלב

השימוש בזכות העיכבון צריך להיעשות בתום לב, תוך נקיטה באמות מידה של יושר והגינות מצד הנושה; יחד עם זאת, עצם העמידה על זכות חוזית מפורשת ועשיית שימוש בה אינה מהווה חוסר תום לב, גם אם כתוצאה מכך נגרם נזק לצד המפר ונדרשות נסיבות מיוחדות המצביעות על העדר תום לב.