מהם הסכם "פאושל", הסכם "למדידה" וחוזה "רג'י"?
הסכם קבלנות הוא הסכם לעשיית מלאכה או למתן שירות בשכר כשהקבלן אינו עובד של המזמין. החיובים הבסיסיים של הצדדים להסכם הקבלנות הם חיובו של הקבלן לעשות את המלאכה או לתת את השירות וחיובו של המזמין לשלם את השכר, הכל לפי המוסכם בין הצדדים.
ניתן לסווג הסכמי קבלנות לשלושה סוגים עיקריים:
הסכם "פאושל"
הסכם בו מסוכם בין הצדדים מחיר כולל וסופי עבור עבודות שיבוצעו ויושלמו, וזאת ללא מדידת כמויות של חומרים ועבודה (בסעיף 0060 למפרט הבינמשרדי, מוגדר מחיר פאושלי: "פאושל פירושו מחיר חוזה סופי ללא מדידת כמויות"). בהסכם מסוג זה נוטל הקבלן או הספק את תכניות העבודה והמפרטים, מעריך את עלויות ביצוע העבודה ומגיש למזמין העבודה הצעת מחיר כוללת לכל העבודות.
הסכם לפי כמות עבודה (או "הסכם למדידה")
הסכם לפיו שכרו של הקבלן או הספק נקבע לפי חישוב כמויות העבודה (כגון כמויות יציקות בטון, כמויות ריצוף, כמויות פלדה לקונסטרוקציה, כמויות צנרת ועוד). בהסכם מסוג זה נערכים על ידי המזמין ויועציו המקצועיים תכניות עבודה, מפרטים ו"כתב כמויות", המפרטים בחלוקה לסעיפים את כל העבודות שיש לבצע. הקבלן או הספק מגיש למזמין העבודה הצעת מחיר מפורטת ביחס לכל סעיף. התשלום לקבלן שווה למכפלת המחיר ליחידת עבודה בכמות העבודה שבוצעה בפועל.
הסכם לפי זמן עבודה ("רג'י")
הסכם לפיו מתחייב הקבלן או הספק להעמיד לרשות מזמין העבודה כמות מסוימת של כלים ועובדים לפרק זמן המוסכם בין הצדדים (למשל, כמות מסוימת של ציוד מכאני והנדסי ועובדים המיומנים בהפעלת הציוד). הקבלן או הספק מגיש למזמין העבודה הצעת מחיר עבור כמות מסוימת של כלים ועובדים ליחידת זמן.
חשיבות הסיווג של הסכמי קבלנות
לכל סוג של הסכם קבלנות יתרונות וחסרונות מבחינת מזמין העבודה והקבלן.
כך למשל, בהסכם "פאושלי" נוטל על עצמו הקבלן סיכון כי יתברר שהוא טעה בהערכת היקף העבודה והחומרים שיידרשו לצורך ביצוע ההסכם והגיש למזמין הצעת מחיר נמוכה מדי. בעבר אירעו מקרים לא מעטים שבהם חברות קבלנות, ואף חברות קבלנות ותיקות ומנוסות, נקלעו לפשיטת רגל ופירוק בשל הגשת הצעת מחיר כוללת נמוכה מדי. גם על מזמין העבודה מוטל סיכון, שכן במקרה שיתברר כי עבודה מסוימת אינה מפורטת או נזכרת במפרט הטכני, בכתב הכמויות ובתוכניות הבניה הוא עלול להידרש לשלם עבורה תשלום נוסף.
דוגמה נוספת: בהסכם למדידה עלול להתברר במהלך ביצוע העבודות כי הכמויות הנדרשות לביצוע העבודה גבוהות מאופן ניכר מהערכתם של מזמין העבודה ויועציו המקצועיים. במקרה כזה, עלול מזמין העבודה למצוא את עצמו משלם עבור העבודה עלויות גבוהות באופן ניכר מהערכותיו המקוריות.
בשל היתרונות והחסרונות של סוגי ההסכמים השונים מגיעות לבתי המשפט תביעות רבות בין מזמין עבודה לקבלן או ספק, שבהן חלוקים הצדדים בשאלה האם ההסכם ביניהם היה הסכם "פאושלי" או הסכם מסוג אחר.
בפסיקתם הענפה של בתי המשפט ניתן למצוא מבחנים שונים שהנחו את בתי המשפט לצורך הכרעה בשאלה האם ההסכם שלפניהם הוא הסכם "פאושלי" או הסכם לפי "כתב כמויות". לשם הדוגמה:
- האם הצדדים קבעו בהסכם במפורש כי הוא יהיה "פאושלי" או לפי מדידה.
- האם ההסכם נוקב במחיר כולל וסופי עבור ביצוע העבודות. אם כן, הדבר עשוי להעיד על כך שמדובר בהסכם "פאושלי".
- כיצד נקבעים סכומי התשלומים המשולמים לקבלן במהלך ביצוע העבודה. אם תשלומי הביניים נקבעים על פי שלבי ביצוע העבודה (לשם הדוגמה, עם השלמת עבודת יציקת הרצפה הראשונה ישולם לתובעת סך של 7.5% מהתמורה הכוללת, עם השלמת עבודות הטיח ישולם לתובעת סך של 12% מהתמורה הכוללת וכדומה), הדבר עשוי להעיד על כך שמדובר בהסכם "פאושלי".
חשוב להדגיש, כי היישום של מבחנים אלו והתוצאה הנלמדת מהם עשויים להשתנות מענין לענין, בהתאם למכלול הנסיבות והעובדות הרלבנטיות.
הסכם מעורב – הסכם "פאושלי" הכולל סעיף "עבודות נוספות"
במהלך קיומו של הסכם עשוי להתעורר צורך לבצע עבודות שלא נכללו בהסכם המקורי ("עבודות נוספות" או "עבודות חריגות"). ביצוע עבודות נוספות בידי הקבלן המבצע יהיה בדרך כלל זול יותר ומהיר יותר מאשר ביצוען באמצעות קבלן אחר. לכן, בהסכמים "פאושליים" רבים נכלל מנגנון מוסכם מראש המסדיר את אופן הביצוע של עבודות נוספות על ידי הקבלן. מנגנון זה נועד למנוע את הצורך בעריכת חוזה נפרד בעתיד באשר לביצוען של העבודות שאינן כלולות בחוזה המקורי.
באם כלל הנסיבות מורות כי ההסכם הנדון הוא הסכם "פאושלי", קביעת מנגנון לתמחור עבודות החורגות מן ההסכם המקורי איננה גורעת כשלעצמה מכך שהעבודות הכלולות בחוזה המקורי תומחרו באופן פאושלי, וכי בעבור ביצוען של העבודות הכלולות, לא יהא זכאי הקבלן המבצע לקבל תמורה נוספת.