סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע מקנה, בין היתר, הגנה לפרסומים שנעשו על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, אשר נעשו תוך כדי דיון בפני שופט, חבר בית דין דתי, בורר או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית.
וכך קובע הסעיף –
"13. לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי- …
(5) פרסום ע"י שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור".
במסגרת הפסיקה נקבע כי ההגנה המוקנית למפרסם דברי לשון הרע הינה הגנה מוחלטת ואין צורך לבחון את הפרסומים גופם [רע"א 1104/07 פואד חיר נ' עו"ד עודד גיל].
מלשון הסעיף עלול להיראות, כי ההגנה המוקנית בו חלה רק על דברים הנאמרים תוך כדי הליך משפטי. אולם, כפי שנראה במאמר זה, ההגנה המוקנית בסעיף הורחבה בפסיקת בתי המשפט.
הרחבת ההגנה לפרסומים שנעשו לפני נקיטה בהליכים משפטיים
בפסיקת בתי המשפט הורחבה ההגנה מכח סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע גם למסמכים שנעשו בטרם נקיטת הליכים משפטיים, כמכתבי התראה.
כך, למשל, בע"א 2271/09 רועי הרם, עו"ד נ' יצחק זקס, עו"ד, נקבע כי :
"8. בסעיף 13(5) לחוק מדובר בפרסום על ידי שופט וכד' "… שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד שנעשה תוך כדי דיון כאמור"
דהיינו, לכאורה מדובר בדיון בבית המשפט עצמו ולא מעבר לכך.
אולם כבר בע"פ 364/73 זיידמן נ' מדינת ישראל, פ"ד כח(2) 620 (להלן: "זיידמן"), נקבע כי סעיף זה משתרע גם על פנייה במכתב ומסמך הנדרש במהלך המשפט ואף לקראתו. בית המשפט שם קבע כי פירוש מילולי של "בפניהם" הוא צר מדי ואינו עונה לצרכים הלגיטימיים של ניהול משפט תקין באורח חופשי ללא מורא ופחד וללא חשש של הסתבכות במשפט פלילי או אזרחי. ואכן, האסמכתאות מראות שהחיסוי משתרע על כל צעד הננקט בקשר עם ההליך בכל שלב משלביו השונים, לרבות כל פניה בכתב ומסמך הנדרש במהלך הרגיל של המשפט והמשמשו כהלכה…
10. מהפן העקרוני, מאותם הנימוקים שפורטו בפרשת זיידמן כך גם בפסיקה הנוספת, יש מקום להחיל את החסינות האמורה, גם במכתבי התראה הקשורים להליך המשפטי ולמשא ומתן המשפטי. אותו עיקרון שיש להסיר מורא הגשת תביעה בגין לשון הרע במסגרת ההליך המשפטי עצמו, והחל גם על כל כתב המוגש לבית המשפט, יש להחילו גם ביחס למכתב התראה הקשור בצורה זו או אחרת להליך המשפטי או לקראת הליך משפטי, ובלבד שאכן הוא קשור להליך משפטי ונעשה במהלך הרגיל ומשמשו כהלכה…
אם לא נחיל את החסינות האמורה גם ביחס למכתב שכזה, התוצאה תהא כי תוכנו של המכתב לחוד ותוכנו של כתב בית דין לחוד, תוצאה שאינה ראויה ואינה נצרכת"
הרחבת ההגנה לפרסומים שנעשו במכתבים לוועדות התכנון והבניה
בפסיקת בתי המשפט הוחלה ההגנה מכח סעיף 13(5) גם על מכתבים הנשלחים לועדות התכנון והבניה במסגרת הליכים המתנהלים בפניהן.
כך, למשל, בפסק הדין שניתן בת"א (ת"א) 9726-05-15 מיכאלה גרינבוים נ' טל אלוף (21.7.2015) נקבע כי מכתב התנגדות שנשלח אל הועדה לתכנון ובניה בעיריית תל אביב חוסה תחת ההגנה:
"מן האמור בכתב התביעה עולה מפורשות כי המכתב לא נשלח אל הועדה לתכנון ובניה "בחלל הריק" כי אם במסגרת פרויקט אותו בקשו המשיבים לקדם ובעניינו נוהלו הליכים משפטיים בפניה. בהקשר זה, אינני מוצאת כל נפקות לשאלה האם באותה העת נסתיים המועד להגשת ההתנגדויות, אם לאו, שכן המכתב נשלח במסגרת ההליך המשפטי… הפסיקה בעניין- המרחיבה את ההגנה על כל פרסום שנעשה במסגרת הליך משפטי ואין זה משנה מהו השלב בהליך בו בוצע."