הסדרי תשלום עיקריים באשראי דוקומנטרי
על מכתב האשראי לציין את התנאים לתשלום האשראי. בכללי הסחר הבינלאומי האחידים נקבעו ארבעה סוגים עיקריים של הסדרי תשלום אשראי דוקומנטרי.
תשלום עם הצגת מסמכים (Payment "At Sight") – הבנק הפותח מסמיך את הבנק המוסמך (או הבנק המודיע) לשלם ליצואן את סכום האשראי עם הצגת מסמכים תקינים.
בהסדרי תשלום כנגד הצגת מסמכים שני סוגי הסדרים עיקריים: ההסדר הראשון הוא תשלום ליצואן עם הצגת המסמכים במדינת מושבו של היצואן. הסדר זה עדיף ליבואן שכן הוא מבטיח תשלום מהיר יותר ופחות סיכונים. ההסדר השני הוא תשלום בעת הגעת המסמכים לבנק הפותח במדינת מושבו של היבואן.
תשלום עם הצגת מסמכים פירושו שכאשר הבנק המוסמך יקבע כי מצגים שהוצגו לו עומדים בתנאים, הוא רשאי לכבד תשלום למוטב. כדי לקבל החזר, על הבנק המוסמך להעביר את המסמכים לבנק הפותח, או לבנק המאשר (אם יש).
אלא אם כן הבנק המוסמך הוא בנק מאשר, אין לו מחויבות לשלם למוטב והוא רשאי להעביר את המסמכים לבנק הפותח (או לבנק המאשר, אם קיים) לצורך תשלום.
תשלום דחוי (Deferred Payment, או – Usance) – כתב אשראי דחוי קובע כי התשלום למוטב יבוצע לא כאשר המוטב יציג מסמכים מסוימים נדרשים, אלא במועד מאוחר יותר המוגדר בכתב. תאריך הפירעון עשוי להיות:
* מספר מוגדר של ימים לאחר הצגת המסמכים, למשל 45 ימים. במקרה זה יצוין במכתב האשראי כי הוא "payable 45 days after sight".
* מספר מוגדר של ימים לאחר קרות אירוע מסוים, לדוגמה לאחר תאריך הצגת שטר המטען.
* תאריך קבוע מראש בלוח השנה. חלופה זו מתאימה בדרך כלל למקרים שבהם היבואן-המבקש נזקק בהתאם להסכם המכר למימון לתקופה קצרה או מוגדרת.
סיחור (Negotiability) – הבנק שהוסמך מקבל מסמכים מהיצואן, בודק את המסמכים ושולח אותם לבנק הפותח, ונותן ערך ליצואן בתמורה למסמכים. הבנק הפותח יכול להחליט על בנק ספציפי לסיחור המסמכים או לאפשר לכל בנק אחר אפשרות סיחור.
קיבול (Acceptance) – כאשר היבואן והיצואן מסכימים על תשלום דחוי, הבנק הפותח מסמיך את הבנק המודיע או מתחייב בעצמו לקבל שטר חליפין. חתימת הקיבול הינה התחייבות לתשלום, ניתן לבצע "ניכיון" בהתחייבות זו.