התנאי לכינוס אסיפה מיוחדת בחברה פרטית על ידי בעל מניות מיעוט
חוק החברות מורה לדירקטוריון חברה פרטית לכנס אסיפה מיוחדת, בין היתר, לפי דרישה של "בעל מניה, אחד או יותר, שלו לפחות עשרה אחוזים מההון המונפק ואחוז אחד לפחות מזכויות ההצבעה בחברה, או בעל מניה, אחד או יותר, שלו לפחות עשרה אחוזים מזכויות ההצבעה בחברה" [סעיף 63 (א) (2) של חוק החברות].
בהתאם לפסיקה, קיום אספה לפי דרישה הוא הליך חריג. החוק מאפשר כינוס כזה במקום שמחזיקי נתח משמעותי מהון המניות דורשים את הדבר. אין היגיון ואין טעם או תכלית לכינוס אספה מיוחדת במקום שמיעוט קטנטן המחזיק בשיעור זעום של הון המניות דורש את הדבר. ברי שבעת שליחת דרישת הכינוס צריך להתקיים בידי הדורשים שיעור ההחזקות המזערי שקבוע בחוק.
המועד לכינוס האסיפה המיוחדת
בהתאם לסעיף 63(ג) לחוק, "דירקטוריון שנדרש לזמן אסיפה מיוחדת, יזמנה בתוך עשרים ואחד ימים מיום שהוגשה לו הדרישה, למועד שיקבע בהזמנה …".
בהתאם לפסיקה, בתקופה זו זכאי הדירקטוריון לבחון את דרישת כינוס האסיפה ולברר אם הדרישה עומדת בתנאים הקובעים בחוק. לרשות הדירקטוריון 21 ימים כדי לקבל את החלטתו ומותר ואפילו צריך שהדירקטוריון יברר אם חל שינוי בקרב דורשי כינוס האסיפה. אם פחת שיעור האחזקות של הדורשים מן המינימום הקבוע בחוק, אין הוא יכול ואין הוא רשאי לקיים את הדרישה.
לפי פסיקה זו, הדעת נותנת שאם חל שינוי קודם להחלטת הדירקטוריון (נניח, לשם המחשה, שהכל הסתייגו מדרישת האספה זולת מחזיק אחד בשיעור של 0.1% (פרומיל) של הון המניות), אין מקום לזימון האספה שכן אין לה בסיס קיום בהיקף שהחוק דימה אותו לראוי.
סירוב של דירקטוריון לדרישה מוצדקת
חלופה ראשונה: כינוס אסיפה עצמאית
במקרה של סירוב של הדירקטוריון לדרישה, מאפשר חוק החברות לבעלי המניות שדרשו את כינוס האסיפה וכן לחלק מהם שיש לו יותר ממחצית מזכויות ההצבעה של בעלי המניות שדרשו את כינוס האסיפה, לכנס את האסיפה בעצמם.
בהתאם לסעיף 64(א) לחוק: "לא זימן הדירקטוריון אסיפה מיוחדת שנדרשה לפי סעיף 63, רשאי הדורש, וכשמדובר בבעלי מניות – גם חלק מהם שיש לו יותר ממחצית מזכויות ההצבעה שלהם, לכנס את האסיפה בעצמו, ובלבד שלא תתקיים אחרי עבור שלושה חודשים מהיום שהוגשה הדרישה כאמור, והיא תכונס, ככל האפשר, באותו האופן שבו מכונסות אסיפות בידי הדירקטוריון".
בהתאם לפסיקה, העובדה שהמחוקק הניח בידי כ – 50% מבעלי דרישת הכינוס אפשרות לכינוס עצמאי נובעת מכך שאין זה ברור ואין זה הכרחי שכל מי ביקש מן הדירקטוריון לכנס אסיפה מיוחדת מוכן ליטול על עצמו גם פעולה של כינוס עצמאי. המחוקק סבר שבהקשר לבעלי המוכנות הזאת ניתן להסתפק בשיעור אחזקות נמוך יותר. אולם שיעור הדורשים מן הדירקטוריון צריך להתקיים כל עוד הדירקטוריון לא קיבל החלטה.
התנאי בדבר היקף אחזקות מסוים צריך להתקיים בעת שליחת הודעת הכינוס.
חלופה שנייה: פניה לבית משפט
בהתאם לסעיף 65(א) לחוק, לא זימן הדירקטוריון אסיפה מיוחדת שנדרשה לפי סעיף 63, רשאי בית המשפט, לבקשת הדורש, להורות על כינוסה.
משמעות הדברים הינה כי בלי שיתקיימו התנאים הנדרשים לא ניתן לכנס אסיפה בכינוס עצמאי אולם ניתן לפנות בדרישת כינוס אספה לבית המשפט.
כיסוי ההוצאות הסבירות של הדורש וחובת השיפוי של הדירקטורים
בהתאם לסעיף 64(ב) לחוק, כונסה אסיפה עצמאית על ידי בעלי המניות לאחר סירוב בלתי מוצדק של הדירקטוריון (החלופה הראשונה), תכסה החברה את ההוצאות הסבירות שהוציא הדורש והדירקטורים האחראים לאי כינוסה חייבים להשיבן לחברה.
בנוסף, בהתאם לסעיף 65(ב) לחוק, אם הורה בית המשפט על כינוס אסיפה (החלופה השניה), תישא החברה בהוצאות הסבירות שהוציא המבקש בהליך בבית המשפט, כפי שקבע בית המשפט, והדירקטורים האחראים לאי כינוסה יהיו חייבים להשיבן לחברה.