זכות יוצרים בצילום טכני וצילום סטודיו

היצירות המוגנות בחוק זכות יוצרים

סעיף 4(א) לחוק קובע כי זכות יוצרים מגנה, בין היתר, על "יצירה מקורית שהיא יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, המקובעת בצורה כלשהי".

בהתאם לסעיף 1 לחוק יצירה אומנותית כוללת "רישום, ציור, פיסול, תחריט, ליטופגרפיה, מפה, תרשים, יצירה אדריכלית, יצירת צילום ויצירת אומנות שימושית".

אם כן, על מנת שיצירה תזכה להגנה לפי החוק עליה לעמוד במספר תנאים. בין היתר עליה להיות מן הסוגים המפורטים בסעיף 4(א) לחוק.

תנאי נוסף לפי סעיף 4(א) לחוק הוא שהיצירה תהיה "מקורית". דרישת המקוריות אינה מוגדרת בחוק, היקפה שורטט והוגדר בפסקי דין רבים שניתנו בהקשר זה.

ההגנה על צילום טכני וצילום סטודיו בחוק זכות יוצרים

כאמור, אחד מסוגי היצירות המוגנים בחוק זכות יוצרים הוא "יצירת צילום". אחד מסוגי יצירות הצילום הוא הצילום הטכני (צילום סטודיו). בשל אופיו של הצילום הטכני ישנם אלו הסבורים כי אינו זכאי לאותה הגנה הניתנת בחוק ליצירות כגון ציור, פיסול ואף צילום מבוים.

בהתאם לפסיקת בתי המשפט, צילום טכני ייבחן, ככל צילום אחר, בהתאם למבחני המקוריות והיצירתיות המינימליות. בהתאם למבחנים אלו, בוחן בית המשפט אם הצילום מגלה מקוריות אשר יכולה להתבטא בהיבטים רבים ושונים כמו בחירת התזמון הנכון; בחירת זווית הצילום והתאורה, המרחק מהנושא, מיקוד התמונה, בחירת הרקע לתמונה וטכניקת הצילום; עיצוב הצילום, משחקי האור והצל, ההדגשים המגוונים ועצם בחירת הנושא וסידורו; ועוד.

בהתאם לכך, כל מקרה ייבחן לגופו.

יישום ההגנה על צילום טכני וסטודיו בפסיקת בתי המשפט

כך, לדוגמה, בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בשנת 2014 נדונו צילומי סטודיו המציגים עיצובים וסידורי בלונים. בית המשפט ציין בפסק הדין, בדרך אגב, כי הצילומים המתעדים את סידורי הבלונים, כשלעצמם, הם צילומים מסחריים ואינפורמטיביים למוצר, וכי איננו משוכנע כלל שמדובר בצילומים שעונים על דרישת המקוריות המינימאלית המוגדרת בחוק (בית המשפט הדגיש כי אינו מתייחס למקוריות בעיצוב זרי הבלונים, שכן טענה זו לא הועלתה לפניו). בית המשפט לא הכריע בנושא זה לגופו, מאחר שסבר כי דין התביעה להידחות מטעמים אחרים.

לעומת זאת, בפסק דין אחר שניתן בשנת 2015 על ידי בית המשפט השלום נדונו צילומים של עבודות קעקועים אשר הוצגו באתר האינטרנט של התובעת והועתקו לאתר אינטרנט של חברה מתחרה. הנתבעת בהליך טענה כי היצירה המוגנת היא הקעקועים עצמם ולא הצילומים המציגים את הקעקועים.

בית המשפט דחה את הטענה וקבע כי הצילומים שנדונו בתביעה מהווים יצירות מוגנות מאחר שהם מדגימים את הקעקוע ומשקפים לא רק את האומנותיות שבעבודת הקעקוע אלא גם את היחס בין גוף המקועקע לקעקוע ולכן עומד בדרישה המינימלית של מקוריות ויצירתיות, תוך שהוא מאבחן בין המקרה שנדון בפניו לבין פסק הדין בענין סידורי הבלונים.