ישנם מכרזים שבהם קובעת ועדת המכרזים כי אין לבצע סימונים על גבי מעטפת המכרז. אחת ההצדקות לדרישה זו היא למנוע זיהוי של מעטפה עם מציע מסוים.
אחד ממקרים אלו נדון בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט בחודש יולי 2015.
במסגרת מכרז להסעות תלמידים ועובדי הוראה, נערך סיור קבלנים שבסיומו הוצא פרוטוקול לפיו "יש להגיש ההצעה במעטפה שאיננה מסומנת בכל סימן זיהוי, פרט לרישום מספר המכרז ושמו".
למרות זאת, על גבי מעטפת ההצעה של העותרת סומנו 3 קווים. העותרת הודתה בביצוע הסימון על גבי המעטפה וטענה כי מטרת הסימון הייתה לוודא שהמעטפה לא תיפתח לפני ישיבת פתיחת המעטפות.
העתירה כוונה כנגד החלטת ועדת המכרזים לפסול את הצעתה של העותרת בשל הסימון על גבי המעטפה. העותרת טענה כי פסילת ההצעה על רקע סימון 3 הקווים נגועה באי סבירות קיצונית, באשר לא מדובר בסימן זיהוי, מה גם שתנאי המכרז לא הגדירו את גודל המעטפה, את צורת הכתב או כל דרך אחרת להגשת מסמכי המכרז. עוד נטען כי אי הסימון של המעטפה אינו אחד מתנאי הסף של המכרז והסימון לא שינה את הצעת המחיר של העותרת.
בתגובה שהוגשה על ידי ועדת המכרזים נטען כי טענת העותרת, כי שלושת הקווים שסומנו על המעטפה נועדו לוודא את אי פתיחתה לפני ישבת וועדת המכרזים, סותרת את הטענה כי אין משמעות לסימון.
בית המשפט אישר את החלטת ועדת המכרזים לפסול את הצעת העותרת.
בית המשפט קבע כי שלושת הקווים הם סימן זיהוי, אשר נועד לטענת העותרת לוודא כי המעטפה לא נפתחה. עצם הסימון אינו מובן, שכן בפרוטוקול פגישת ההבהרות, פורטו ההנחיות שהבטיחו את אי פתיחת המעטפה לפני השלשול לתיבה.
אשר לטענת העותרת שאי סימון המעטפות אינו בבחינת תנאי סף, אלא לכל היותר מעין פגם טכני, בית המשפט דחה את הטענה באומרו כי "האיסור הגורף על סימון מעטפות ההצעות, נועד ליצור שוויון בין המציעים ולהסיר מלבם חשש כי מאן דהוא מתכונן לאתר את המעטפה ולבצע תרמית בדרך כלשהיא. בית המשפט קבע כי זהות המעטפות היא מהותית ועל כן היא גם קבועה בתקנה 10(א)(9) לתקנות העיריות (מכרזים), תשמ"ח – 1987".
יצוין כי בנסיבות הספציפיות של אותו ענין החלטת בית המשפט אינה נקיה מספקות. ראשית, לדעתנו בית המשפט לא נתן משקל ראוי לפגם יסודי אחר שהתברר אגב בירור העתירה ולפיו ועדת המכרזים אפשרה למספר מציעים לתקן ערבויות בנקאיות פגומות שהוגשו על ידם. בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, היה על בית המשפט לפסול את שלוש ההצעות האמורות בשל הפגם בערבות. שנית, בפסיקת בתי המשפט קיימת אי-אחידות לגבי תוקפן של הוראות הניתנות למציעים במהלך סיור קבלנים. בית המשפט לא סקר פסיקה זו בפסק הדין ולא אבחן את המקרה ממקרים אחרים שבהם קבעו בתי המשפט כי הוראה בסיור קבלנים אינה מהווה תנאי סף או כי הפרתה אינה מהווה פגם מהותי.