דיני מכרזים-חובתה של עיריה לדון בהצעה יחידה

האם רשאית רשות מקומית לבטל מכרז רק בשל הגשתה של הצעה יחידה?

תקנה 22(ו) לתקנות העיריות קובעת כי "לא תמליץ הועדה, דרך כלל, על הצעה אם היתה זו ההצעה היחידה שהוגשה, או שנותרה יחידה לדיון בפני הועדה; המליצה הועדה כאמור, תרשום בפרוטוקול את הנימוקים להחלטה".

בפסיקת בתי המשפט התעוררה השאלה האם תקנה זו מתירה לרשות מקומית דוגמת עיריה או מועצה מקומית לבטל מכרז רק בשל כך שהוגשה הצעה כשירה יחידה.

בתי המשפט קבעו כי ועדת מכרזים של רשות מקומית אינה רשאית להימנע מבחינה של הצעה לגופה או לסרב לבחון אותה רק בשל היותה הצעה יחידה.

מקורה של הלכה זו בפסק דין של בית המשפט העליון משנת 2003 שבו נקבע כי באין חשש שהמחיר המוצע עולה על מחיר השוק, או כי ההצעה הוגשה כהצעה יחידה עקב קנוניה בין המציעים, יש לקבלה למרות היותה יחידה.

בתי המשפט חזרו על פסיקה זו במספר רב של החלטות לאורך השנים.

כך, למשל, נקבע בפסק דין נוסף של בית המשפט העליון כי העובדה כי ההצעה הינה הצעה יחידה במכרז אינה מצדיקה כשלעצמה את פסילת ההצעה ואת ביטול המכרז, אלא יש לבחון את ההצעה על רקע כלל נסיבות המקרה.

העקרון המחייב שנקבע בפסיקה זו הינו כי אין פוסלים הצעה העומדת בתנאי המכרז מהטעם היחיד שהיא נותרה הצעה יחידה לדיון בפני וועדת המכרזים, למעט מצב שבו בעל המכרז יחויב לבחור כזוכה בהצעה שהייתה הצעה יחידה כתוצאה מקנוניה, או שיחויב לבחור בהצעה, שבהעדר תחרות של ממש במכרז, היא נחותה מזו שניתן לקבל בתנאי השוק

בהתאם לפסיקה זו, הנטל להוכיח כי ההצעה היחידה הוגשה תוך ביצוע קנוניה מוטל במלואו על וועדת המכרזים.

גם בתי המשפט המחוזיים חזרו על פסיקה זו וקבעו, בין היתר, כי גם העובדה שההצעה היחידה חורגת מהאומדן שקבעה העיריה אינה מהווה כשלעצמה סיבה מספקת לביטול המכרז ואי קבלת ההצעה היחידה.