נקבע: לא ניתן לראות בבעל חניון פתוח כ"מחזיק" בנכס ולכן בעל החניון אינו חב כלפי בעל הרכב בחובת שמירה ואינו "שומר שכר" לפי חוק השומרים
נסיבות המקרה:
בעל רכב הגיש תביעה נגד בעלת חניון בשל פריצה לרכב וגניבת חפצים. התביעה נדחתה בבית המשפט השלום בין היתר בנימוק כי בעל החניון אינו חב בחובת שמירה כלפי בעל הרכב ובנימוק שהתובע לא הוכיח את הנזק. ערעור שהגיש בעל הרכב לבית המשפט המחוזי נדחה בפסק דין שבו בית המשפט סקר את חבותו של בעל חניון פתוח לשמירה על הרכב.
נפסק:
בהתאם לפסיקת בית העליון, "אחריות מוגברת כשומר בשכר תהא מוטלת על אותו אדם אשר מפעיל מידת שליטה המתיישבת עם הטלתה של אחריות מוגברת". עוד נקבע כי לשם הכרעה בסוגיה זו, יש לבחון את לשון החוזה בין הצדדים או לחילופין בהסתמך על הגדרת המונח "שמירה" בחוק השומרים לפיו "'שמירה' הינה האחריות בגין אובדן הנכס או ניזקו, אותה מטיל המחוקק על המחזיק נכס כדין שלא מכוח בעלותו כלפי בעל הנכס".
ביישום הפסיקה על הנסיבות שבפניו, קבע בית המשפט כך:
"בענייננו, הוכח בראיות שנמצאו מהימנות על ידי בית המשפט קמא, כי מגרש החניה הינו מגרש פתוח, שהכניסה אליו מותנית בתשלום בעמדות המוצבות בכניסות למגרש החניה, ובשטחו יש מקום לחניית 400 כלי רכב. מכאן שלא ניתן לראות במשיבה 1 מחזיקה ב'נכס' – מכוניתו של המערער ומשכך, אינה חבה כלפיו בחובת שמירה.
עוד הוכח בראיות שנמצאו אמינות על בית המשפט, כי המצלמות "המרשתות" כביכול, את המגרש, מתעדות את הכניסות והיציאות מהמגרש ונועדו לוודא תשלום עבור החניה ולסייע בידי המשתמשים הנתקלים בבעיה, בתשלום תמורת החניה. עוד נקבע, כי במגרש מוצגת אמנם, מצלמה "מסתובבת". אולם, בית המשפט קיבל את עדותו של עד ההגנה, לפיה ביום האירוע המצלמה היתה מכוונת לעמדת התשלום.
אשר לחבות החוזית, צוין בפסק הדין, כי בכניסה למגרש מוצב שלט המבהיר את היקף חבותה של משיבה 1. העובדה שהמערער בחר שלא להתעמק בתוכנו, אין בה כדי להטיל חובות חוזיות על המשיבות"
ע"א (מחוזי ת"א) 33980-12-21 שמואל סעדיה נ' החברה לפיתוח הרצליה בע"מ (16.01.2022)