תקנות הנמלים, התשל"א-1971

תקנות הנמלים, תשל"א-1971

 

תקנות הנמלים תוקנו בצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (שירותי נמל), תש"ע-2010 [תאריך תחילה: 1.10.2010], הקובע כדלקמן:

52(א)(4) בפרק העשירי לתקנות הנמלים, סימן ד' למעט תקנות 94 ו-95 שבו; בפרק השבעה עשר לתקנות הנמלים, סימן ב' למעט תקנות 174, 174א, 191, 192 ו-194 שבו ולמעט ההוראות שבו הנוגעות לאגרת מגדלור, סימנים ג', ד', ה', ז', י', י"א, י"ב, י"ג, י"ד, י"ח ותקנה 284(ג); בתוספת החמישית חלקים א', ב', ג', ה' ו-ו' למעט ההוראות בפרטים 1 ו-3 שבתוספת האמורה הנוגעות לאגרת מגדלור, והתוספת השישית.

 

 בתוקף סמכויותי לפי סעיפים 20(ב) ו-21(ב) לחוק רשות הנמלים, תשכ"א-1961 (להלן - החוק), וסעיף 60 לפקודת הנמלים [נוסח חדש] תשל"א-1971 (להלן - הפקודה), ובאישור הממשלה, אני מתקין תקנות אלה:

פרק ראשון: פרשנות

הגדרות
1. בתקנות אלה -
 "בעל כלי שיט" - לרבות חוכר כלי השיט או סוכנו של כל אחד מהם;
 "הוראות מסירה" - כמשמעותו של "צו מסירה" בסעיף 14 לפקודה;
 "הרשות" - רשות הנמלים והרכבות;
 "זמן העבודה הרגיל" - שעות העבודה בימי העבודה כפי שנקבעו לכל נמל בתוספת הראשונה;
 "ימי מנוחה" - ימי המנוחה הקבועים בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, ויום העצמאות כמשמעותו בחוק יום  העצמאות, תש"ט-1949;
 "כלי שיט" - כמשמעות ספינה בפקודה;
 "מטען במעבר בין נמלי" (Cargo in Transit Between Ports) - מטען במעבר דרך ישראל שנתקיימו לגביו תנאים אלה:
(1) הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי רשות הנמלים בים התיכון ונטען לכלי שיט בנמל אילת, או נפרק מכלי שיט בנמל אילת ונטען לכלי שיט באחד מנמלי הרשות בים התיכון;
(2) הוא הוצהר בנמל כמטען במעבר דרך ישראל, לפני פריקתו מכלי השיט;
(3) הוא לא נארז מחדש מזמן פריקתו ועד להטענתו מחדש;
 "מטען במעבר יבשתי" (Cargo in Transit) -  מטען שנתקיימו לגביו שני אלה:
(1) הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי הרשות ומועבר ביבשה לארץ שכנה או מגיע ביבשה מארץ שכנה לטעינה בנמל מנמלי הרשות;
(2) הוא הוצהר כמטען במעבר יבשתי דרך ישראל, לפני פריקתו מכלי השיט או לפני כניסתו לטעינה בנמל;
 "מטען במעבר אווירי" (Cargo in Sea-Air Transit) - מטען  שנתקיימו לגביו שני אלה:
(1) הוא נפרק מכלי שיט באחד מנמלי הרשות ומיוצא בדרך האוויר לחוץ לארץ או מגיע בדרך האוויר לארץ ומועבר לטעינה בנמל מנמלי הרשות;
(2) הוא הוצהר כמטען במעבר אווירי לפני פריקתו מכלי השיט או לפני כניסתו לנמל לצורך טעינה;
 "מטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ" - מטען יבוא שנפרק מכלי שיט בנמל מנמלי הרשות אך יוצא לחוץ לארץ, בין משטח הנמל ובין אם לאו ובלבד שרשות המכס הכירה בו כמטען בשטעון;
 "מנהל הנמל" - לרבות מי שמנהל הנמל הסמיכו לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
 "מסוך" - כמשמעות "מחסן מעבר" או "אזור סיוור" בפקודה;
 "מסירה ישירה" - מסירת טובין במישרין מכלי שיט שליד הרציף לבעליהם, או מן הבעלים לכלי שיט שליד הרציף;
 "מסירה עקיפה" - מסירת טובין שלא בדרך מסירה ישירה;
 "מעגן סגור" - חלק הנמל המוגן בשובר גלים, לרבות צדו החיצון של שובר הגלים הקטן בנמלי חיפה ואשדוד, ובנמל אילת - חלק הנמל המהווה את הנמל הפנימי;
 "משגור" - כלל הטובין לפי שטר מטען אחד;
 "מיתקני נמל ייעודים" - מיתקנים מתמחים המשמשים לפריקה או לטעינה של: דלק, תבואות, נוזלים בנשפך, פחם, אשלג, פוספטים ודשנים אחרים וכן רציף המשמש לפריקה או טעינה של חומר נפץ;
 "נמל" - נמל חיפה, נמל אשדוד או נמל אילת;
 "סימן עזר" - סימן מיוחד למיונם של טובין, המשותף רק לחלק או לחלקים של המשגור;
 "סימן עיקרי" - הסימן המיוחד למיונם של טובין, המשותף לכל המשגור;
 "ספינת דיג" - ספינה העוסקת בדיג ואין עליה מטען זולת דגה שאינה טעונה הצהרת מכס;
 "פקיד מוסמך" - פקיד שבסמכותו או מתפקידו לדרוש עשיית הדבר הנדון או לעשותו בעצמו, לרבות מנהל הנמל;
 "קברניט" - רב החובל של כלי השיט או מי שבידו הפיקוד החוקי על כלי השיט אותה שעה, למעט נתב ורב חובל נמל; ובכלי שיט שבבניה או בפירוק - הממונה על בניית כלי השיט או על פירוקו;
 "רכב" - כמשמעותו בפקודת התעבורה;
 "שיטעון" (transshipment) - העברת מטענים מאניה לאניה בנמל אחד;
 "שיטעון בין נמלי" - העברת מטען מכלי שיט באחד מנמלי הרשות בים התיכון לכלי שיט בנמל אחר של הרשות בים התיכון;
 "מכולה" (freight container) - יחידת ציוד לתובלה ושינוע מטענים שנתקיימו בה כל אלה:
(1) מבנה יציב בזוויות ישרות;
(2) היא מתוכננת במיוחד לשימוש חוזר בתובלה ושינוע של יחידות מטען ללא צורך בפריקת יחידות אלה בשלבי הביניים של התובלה;
(3) היא מצויידת באבזרים המאפשרים שינועה השוטף והעברתה מאמצעי תובלה אחד למשנהו במוט מירווח (spreader) ובציוד אחר הקיים בנמל, להנחת דעתו של מנהל הנמל;
(4) מידותיה אחידות כדלקמן:
(1) רחבה הוא 8 רגל;
(2) גבהה עד 9 רגל;
(3) ארכה הוא 20 רגל או 40 רגל;
(5) הוצהרה כמכולה במסמכי המטענים;
 "מכולה שאינה רגילה" - מכולה שארכה אינו 20 רגל או 40 רגל;
 "המכלה" - מילויין של יחידות מטען לתוך מכולה או ריקונן של יחידות מטען מתוך מכולה, לרבות מכולה שאינה רגילה;
 "גלנוע" (Roll-on/Roll-off) - שיטת ניטולם של כלי רכב על גבי גלגליהם ממקום חנייתם בכלי השיט דרך פתח אחורי, צדדי או קדמי שבו אל מקום בנמל כפי שיורה מנהל הנמל;
 "כלי רכב מוביל" - כלי רכב המשמש להובלת מטענים בשיטת גלנוע לרבות גרור (trailer), גרור נתמך (semi-trailer) וגרור גל- נוע (roll-trailer); לענין זה, "גרור גל- נוע" (roll-trailer) - גרור המיועד להובלת מטענים באניות גל- נוע, ושאינו מורשה לנוע מחוץ לתחומי הנמל;
 "כלי רכב מובל" - מכונית או טרקטור על גלגלים המנוטל בגלנוע והמהווה מטען יבוא, מטען יצוא או מטען בשטעון;
 "סיור כלי רכב" - פריקת יחידות טובין מתוך כלי רכב מוביל או טעינת יחידות טובין אל תוך כלי רכב מוביל.

פרק שני: הוראות סדר כלליות

סימן א': שעות העבודה

עבודה מחוץ לזמן הרגיל
2. לא תיעשה עבודה בנמל מחוץ לזמן העבודה הרגיל אלא ברשות מנהל הנמל.

סימן ב': כניסה ויציאה

תחולה
3. (א) הוראות סימן זה יחולו באותו חלק של נמל אשר רשות הנמלים קבעה אותו כשטח מוגבל (להלן - השטח המוגבל).
 (ב) תשריט שבו מסומנים גבולות השטח המוגבל יוצג בכניסה לנמל.
כניסה ברשיון
4. (א) לא ייכנס אדם לנמל אלא על פי רשיון כניסה או על פי רשיון עיסוק.
 (ב) רשיון כניסה יהיה לתקופה שמנהל הנמל הורה, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים.
 (ג) לא ייכנס קטין עד גיל 12 שנה לנמל אלא בליווי בגיר.
מתן רשיון
5. מנהל הנמל רשאי לתת רשיון כניסה, לסרב לתתו, להתלותו או לבטלו, לכלול בו תנאים, לרבות תנאים המגבילים את רשות הכניסה של בעל הרשיון לחלק מסויים של הנמל, ובכל עת לשנות את התנאים ולהוסיף עליהם.
המצאת רשיון
6. השתמש מנהל הנמל בסמכותו לפי תקנה 5 לבטל רשיון או לשנות את תנאיו או להוסיף עליהם, רשאי הוא לדרוש בהודעה בכתב מבעל הרשיון להמציא את הרשיון ובעל הרשיון חייב למלא אחרי הדרישה.
עיסוק
7. לא ינהל אדם עסק בתחום הנמל אלא אם קיבל רשיון לכך מאת מנהל הנמל ובכפוף לתנאי הרשיון.
הגבלות נוספות
8. מנהל הנמל רשאי להגביל או לאסור את כניסתם של בני אדם, בעלי-חיים ורכב לשטח הנמל או לכל חלק ממנו, אם לדעתו דרוש הדבר להחזקת הנמל, להפעלתו או לניהולו.
הצגת רשיון
9. בעל רשיון הנמצא בנמל חייב להראות את רשיונו לכל פקיד מוסמך או שוטר, לפי דרישתו.

סימן ג': רכב

כניסת רכב לנמל
10. לא יכניס אדם רכב לשטח המוגבל של הנמל אלא ברשות מנהל הנמל.
עצירת רכב להצגת מסמכי מטען
11. הנוהג ברכב העומד להיכנס לנמל יעצור את הרכב לפי דרישת מנהל הנמל ויציג לו את המסמכים הנוגעים לטובין המובלים באותו רכב.
ציות האחראי או הנוהג ברכב להוראות
12. אדם האחראי לרכב או הנוהג ברכב בתחומי הנמל יישמע להוראות מנהל הנמל בכל ענין הקשור בהסעתו, בנהיגתו, בעצירתו, בהעמדתו, בחנייתו ובהחנייתו של אותו רכב וכן בפריקת מטען, בטעינתו ובהובלתו ובהורדת נוסעים, בהעלאתם ובהסעתם.
הגבלת זמן חניה
13. לא ישאיר אדם רכב בנמל, ולא ירשה להשאירו, לתקופת זמן רצופה העולה על 12 שעות, אלא אם קיבל רשות לכך מאת מנהל הנמל.

סימן ד': השימוש בשטחי הנמל ומיתקניו

הגבלות בשימוש
14. מנהל הנמל רשאי לסגור כל שער, כביש, שובר גלים, רציף או מסוך או כל חלק מהם, וכן לאסור את השימוש בהם או להרשותו בתנאים שימצא לנכון להטיל.
איסור בניה ללא רשות מאת מנהל הנמל
15. לא יקים אדם בנין, מבנה או מיתקן כלשהו בנמל, ולא יעשה כל שינוי או תיקון בהם, אלא אם קיבל מאת מנהל הנמל אישור שהדבר לא יפריע להפעלתו התקינה של הנמל.
איסור נטילת חול, אבנים וכו'
16. לא יטול אדם חול, אדמה, חצץ, אבנים או חמרים כיוצא באלה בתחום נמל, אלא אם קיבל רשות לכך מאת מנהל הנמל.

סימן ה': התנהגות אנשים בנמל

מילוי אחר תנאי הרשיון
17. מי שנמצא בנמל חייב למלא אחרי תנאי רשיון הכניסה או העיסוק שבידו.
איסור הסרטה וצילום
18. (א) לא יסריט אדם בנמל אלא על פי רשיון בכתב מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאי הרשיון.
 (ב) לא יצלם אדם בנמל אלא על פי היתר בכתב מאת מנהל הנמל.
הצבת מודעות רק ברשות
19. לא יציב אדם כרזה, מודעה או כל פרסום ברציף, במסוך, באולם המתנה, במשרד או במקום אחר בנמל, אלא ברשות מנהל הנמל ובתנאים שהוא קבע.
כניסה למסוך
20. לא ייכנס אדם למסוך שלא לשם סידור ענין בקשר לטובין הנמצאים שם, אלא ברשות מנהל הנמל, ולא יישאר בו לאחר שדרש ממנו מנהל הנמל לעזבו.
איסור דיג
21. לא ידוג אדם בחכה או באופן אחר במעגן הסגור ולא ישים רשת לדיג או ציוד דיג אחר במימי הנמל, אלא ברשות מנהל הנמל.
חובת מבוגר לשמור על ילד שבפיקוחו
22. לא ירשה אדם לקטין עד גיל 12 שנמצא בפיקוחו להימצא בנמל שלא בליווי בגיר.
איסור רחצה
23. לא יטבול אדם בנמל ולא יכניס בעל- חיים למימי הנמל אלא ברשות מנהל הנמל.
הפגנות והתקהלויות
24. (א) לא יערוך אדם הפגנה בנמל אלא ברשות מנהל הנמל ולא ישתתף אדם בהפגנה הנערכת ללא רשות כאמור; לא יגרום אדם להתקהלות אנשים בנמל ולא ישתתף בכל התקהלות אלא אם אישר אותה מנהל הנמל.
 (ב) כל התקהלות אנשים בנמל תתפזר והאנשים שהתקהלו יעזבו את המקום מיד כשידרוש מהם מנהל הנמל לעשות כך.
 (ג) הוראות תקנה זו באות להוסיף על כל דין אחר.

פרק שלישי: רישוי להפעלת כלי שיט בנמלים

הגדרות
25. בפרק זה -
 "מנהל הנמל" - מנהל הנמל שבו רשום כלי השיט או שבו הוא מופעל באופן קבוע;
 "רשיון" - רשיון שמנהל נמל מוציאו לפי סעיף 9 לפקודה.
סירוב לתת רשיונות
26. מנהל נמל רשאי לסרב ליתן רשיון לכלי שיט הפועל בתחומי הנמל אם נתקיים אחד מאלה:
(1) כלי השיט אינו מתאים לדעת מנהל הנמל למתן השירות אשר בעדו נדרש הרשיון;
(2) מבקש הרשיון הפר בעבר תנאי של רשיון שניתן לו בהתאם לתקנות אלה או הפר הוראות דין, נוהל או נוהג המחייבים בנמל;
(3) כלי השיט חייב ברשיון שיט לפי תקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ"ה-1965, ואין לו רשיון שיט או היתר שיט תקף לפיהן, או הוא אינו כשיר לשיט לדעתו של מנהל הנמל;
(4) השירות שמבקשים לתתו באמצעות כלי השיט שבעדו נדרש הרשיון אינו דרוש לשם סיפוק צרכיו של הנמל.
תוקף רשיון
27. תוקף הרשיון יהיה לשנה מיום נתינתו, אולם מנהל הנמל רשאי לקבוע לגבי רשיון מסויים תקופה קצרה יותר.
תנאים לרשיונות
28. (א) מנהל הנמל רשאי לכלול ברשיון תנאים המגבילים את השימוש בכלי השיט לחלק ממימי הנמל או לצורך עיסוק מסויים.
 (ב) מנהל הנמל יציין ברשיון את מספר האנשים ומשקל הטובין שמותר להוביל בכלי השיט; ההוראה שבתקנת משנה זו לא תגרע מתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ"ה-1965.
הצגת רשיון
29. הקברניט או הבעל של כלי שיט חייב להראות את הרשיון בכל עת שידרוש ממנו פקיד מוסמך או שוטר לעשות כן.
הצגת פרטים במקום בולט
30. הקברניט או הבעל של כלי השיט יציין את הפרטים לפי תקנה 28(ב) באותיות ברורות במקום בולט לעין בכלי השיט.
שמירה
31. לא יעזוב קברניטו או בעלו של כלי שיט את כלי השיט ללא השגחה נאותה אלא בהיתר מאת מנהל הנמל או פקיד מוסמך אחר.

פרק רביעי: גווה (HULK) וספינת אספקה (STORE SHIP)

רתיקת גווה
32. הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ירתק אותן כשהן בנמל לרתוקות (moorings) מתאימות לשביעת רצונו של מנהל הנמל.
המצאת רתוקות  על- ידי הקברניט
33. (א) הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ימציא בעדן רתוקות מתאימות לשביעת רצונו של מנהל הנמל.
 (ב) הקברניט של גווה או ספינת אספקה בנמל ינקוט בכל האמצעים הדרושים לשמירתן כפי שיורה מנהל הנמל.
ניקוי רתוקות, תיקונן והחלפתן
34. בזמנים שקבע מנהל הנמל יובאו הרתוקות של כל גווה או ספינת אספקה לחוף, ינוקו, ישומנו או יוחלפו ויוחזרו למקומן לשביעת רצונו של מנהל הנמל ועל חשבון הבעל או הקברניט של הגווה או הספינה.

פרק חמישי: אכיפת ביצוע הוראות
סמכות מנהל הנמל לאכוף ביצוע הוראותיו
35. לא ביצע קברניט כלי שיט הוראה מהוראות מנהל הנמל שניתנו לפי תקנות אלה לקברניט כלי השיט, יהיה מנהל הנמל רשאי -
(1) להוציא את כלי השיט ממקומו ולהעגינו או לרתקו, להעבירו למקום אחר ולעשות את כל הדברים הקשורים בפעולות אלה, והקברניט של כלי השיט יסייע בפעולות האמורות למנהל הנמל ולאנשים הפועלים מטעמו וכן ישא בהוצאות שנגרמו בשל כך למנהל הנמל;
(2) לבצע את ההוראה בעצמו או על ידי אנשים שייראו לו ובאופן שייראה לו.
פיקוח על הנפת דגלי שיט
36. (א) מנהל הנמל רשאי, בהודעה בכתב שתישלח לקברניט של כלי שיט בנמל, לאסור על הנפתו או הצגתו של כל דגל או סמל על כלי השיט שעה שהוא נמצא שם, מלבד דגלו הלאומי, הדגל הישראלי, דגלי איתות או דגל ימי רשמי או דיפלומטי.
 (ב) נשלחה הודעה כאמור לקברניט והקברניט לא מילא אחריה, רשאי מנהל הנמל, בלי לפגוע בכל תביעה שתוגש לאחר מכן נגד הקברניט, להוריד כל דגל או סמל המתנופף בניגוד להודעה.

פרק ששי: ניתוב
הגדרות
37. בפרק זה -
 "ועדת רישוי נתבים", "הועדה" - ועדה ליד מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה (להלן - המנהל), המורכבת מהמנהל או נציגו ושני חברים נוספים שאחד נציג רשות הנמלים והשני נציג המעסיק שיעסיק את המועמד לקבלת רשיון נתב;
 "המעסיק" - כל אחד מאלה:
(1) נציג רשות הנמלים - בנמל המפורט בתוספת לחוק;
(2) הממונה על הנמלים על פי הפקודה - בכל נמל אחר;
(3) אדם הזכאי לקיים שירותי ניתוב בנמל על פי דין;
(4) אדם המורשה לקיים שירותי ניתוב בנמל על פי הסכם;
 "נתב" - בעל רשיון;
 "רשיון" - רשיון לשמש נתב שהוצא מכוח סעיף 13 לפקודה;
 "גוררת" - כמשמעותה בתקנות הנמלים (ימאים), תשל"ב-1971.
סוגי רשיונות
38. (א) רשיון יהיה זמני או קבוע.
 (ב) תקפו של רשיון זמני הוא לשנתיים מיום הוצאתו.
הגשת בקשה לרשיון
39. בקשה למתן רשיון תוגש לשר התחבורה (להלן בפרק זה - השר) באמצעות הועדה, על גבי טופס שהיא קבעה.
בקשה לרשיון זמני
40. לבקשה למתן רשיון זמני יצרף המבקש -
(1) תעודת הסמכה מוכרת כרב-חובל כמשמעותה בתקנות הנמלים (ימאים), תשל"ב-1971;
 (2) אישור מאת המעסיק כי המבקש עבר במשך חדשיים התמחות בניתוב בנמל כמשמעותו בפקודה או אישור מאת המנהל שהמבקש עבר התמחות בניתוב בנמל מחוץ לישראל בתנאים שאישרה ועדת רישוי נתבים;
(3) אישור המעסיק על נכונותו להעסיק את המבקש לתקופת נסיון או לתקופה אחרת בתפקיד נתב;
(4) תעודה רפואית מאת רופא או מוסד רפואי שהוכרו לצורך זה על ידי ועדת רישוי נתבים, המעידה על כושר גופני מתאים של המבקש למילוי תפקיד נתב;
(5) מסמכים המעידים כי שירת כקברניט כלי שיט שתפוסתו ברוטו יותר מ-500 טון במשך שלוש שנים רצופות לפחות, או מסמכים המעידים כי שירת כקברניט בכלי שיט כאמור במשך שמונה עשר חדשים רצופים לפחות וכי שירת בנוסף לכך במשך שלוש שנים רצופות לפחות כקברניט בגוררת.
בקשה לרשיון קבוע
41. (א) לבקשה למתן רשיון קבוע יצרף המבקש -
(1) רשיון זמני תקף של המבקש;
(2) אישור המעסיק כי המבקש עבד כנתב באחד מנמלי המעסיק שמונה עשר חדשים רצופים לפחות לפני הגשת הבקשה;
(3) תעודה רפואית כאמור בתקנה 40(4).
 (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי השר לפטור מבקש רשיון קבוע, שניתן לו בעבר רשיון קבוע, מהוראות תקנת משנה (א)(1) ו-(2).
סמכויות הועדה
42. אלה סמכויות הועדה:
(1) לבדוק כל בקשה שהוגשה לפי תקנה 39 ואת המסמכים המצורפים לה; מצאה הועדה בהם חסר או פגם, תודיע על כך למבקש ותקבע לו זמן לתיקונם;
(2) לבחון, באופן שייראה לה, את רמת הידיעות ואת הכושר המקצועי של המבקש;
(3) להעביר את הבקשה על מסמכיה לשר, בצירוף המלצותיה.
המלצה של מנהל אגף הספנות והנמלים
42א. (א) על אף האמור בתקנה 40(5) רשאי מנהל אגף הספנות והנמלים במשרד התחבורה, לפי שיקול דעתו, להמליץ בפני השר על מתן רשיון, בתנאים או ללא תנאים, למבקש שהגיש מסמכים המעידים כי שירת כקברניט בכלי שיט שתפוסתו ברוטו יותר מ-500 טון במשך שנתיים רצופות לפחות, או שהגיש מסמכים המעידים כי שירת כקברניט בכלי שיט כאמור שנה אחת לפחות ונוסף על כך שירת במשך שנתיים רצופות לפחות כקברניט בגוררת.
 (ב) המלצת מנהל אגף הספנות והנמלים על מתן רשיון לפי תקנת משנה (א), דינה כהמלצת הועדה לפי תקנה 42(3).
מתן רשיון
43. השר רשאי לתת את הרשיון המבוקש או לסרב לתתו, וכן לקבוע בו תנאים.
חקירות הועדה
44. הועדה רשאית -
(1) להחליט על עריכת חקירה בדבר התנהגותו המקצועית של נתב וכן בדבר התנהגות שלדעתה אינה הולמת את מקצועו או מעמדו; החליטה הועדה כאמור, רשאית היא לערוך חקירה או למנות לכך ועדה מיוחדת הן מבין חבריה והן שלא מבין חבריה כפי שתקבע בכל מקרה;
(2) לדרוש מנתב מפעם לפעם שייבדק על ידי רופא או על ידי ועדה רפואית, כפי שהיא תורה, כדי לקבוע אם כשרו הגופני עדיין מתאים למילוי תפקידו כנתב;
(3) להעביר לשר את תוצאות החקירה שערכה, או את קביעת הרופא או הועדה הרפואית, בצירוף המלצותיה.
התליית רשיון או ביטולו
45. רשאי השר, לאחר שהועברו אליו המלצות הועדה, לבטל רשיון של נתב או להתלותו לתקופה מסויימת בכל אחד מהמקרים האלה:
(1) הנתב הורשע בעבירה שעבר בקשר עם תפקידו כנתב או בעבירה שיש עמה קלון;
(2) השר שוכנע כי הנתב התנהג שלא כשורה מבחינה מקצועית או עשה מעשה שאינו הולם את מקצועו או מעמדו;
(3) השר שוכנע כי מצב בריאותו של הנתב התערער עד כדי כך שאין באפשרותו לבצע את תפקידו כנתב.
פקיעת רשיון
46. הרשיון יפקע בכל אחד מהמקרים האלה:
(1) נשללה מהנתב תעודת הסמכתו כרב-חובל;
(2) הנתב לא עסק חמש שנים רצופות בניתוב בישראל.
ניתוב חובה
47. (א) לא יכניס קברניט כלי שיט לנמל ולא יוציא כלי שיט ממנו, לא יקשור כל כבלי עגינה, לא ינתקם ולא יעשה כל תמרון אחר בכלי השיט בנמל, אלא אם נמצא בכלי השיט נתב שבו הוא נועץ.
 (ב) בהמלצת רשות הנמלים רשאי שר התחבורה לתקופה שיקבע ומטעמים מיוחדים, להסמיך את מנהל הנמל לפטור קברניט כלי שיט מהוראות תקנת משנה (א).
סייג לניתוב חובה
48. הוראות תקנה 47 לא יחולו -
(1) על ספינות דיג מהודפות בכוח בנפח נטו עד 50 טונות רשומות, על כלי שיט של רשות הנמלים, ועל כלי שיט אחר המהודף בכוח בנפח נטו עד 100 טונות רשומות שחלות עליו הוראות הפרק השלישי של תקנות אלה;
(2) על כלי שיט המועסקים במשך תקופה העולה על חודש ימים במתן שירותים במימי החופין של ישראל והנכנסים או היוצאים לנמל חיפה או אשדוד, בלי לפרוק או לטעון מטען הנועד ליבוא, יצוא או שיטעון, בתנאי שבכל מקרה רב-חובל הנמל נתן לכך הסכמתו מראש.
פינוי דרך לאניות
49. ספינות מפרש, ספינות גרר, לרבות כלי שיט הנגררים על ידיהן, סירות מנוע, סירות שעשועים, ספינות דיג, ארבות וכלי שיט קטנים אחרים למיניהם חייבים לפנות דרך לאניות בניתוב או לאניות המפליגות על פני ימים.

פרק שביעי: סדרי כניסה והפלגה
הודעה על בואו של כלי שיט
50. לפחות 36 שעות לפני הגיע כלי שיט לנמל, יודיע על כך הקברניט או הבעל של כלי השיט למנהל הנמל; הוראות תקנה זו לא יחולו על כלי שיט כאמור בתקנה 48 שאינו זקוק לשירותים בנמל.
מסירת מיצהר היבוא
51. (א) לפחות 36 שעות לפני הגיע כלי שיט לנמל ימציא בעליו למנהל הנמל -
(1) העתק של מיצהר היבוא של המטען המציין בין היתר את המידות, המשקלות וסוגי האריזה של המטען שלפיהם חושבו דמי הובלה, וכן תכנית סיוור (Stowage plan) של כלי השיט; ולגבי מטען אחוד כמשמעותו בתקנה 218 - תיאור היחידה המאוחדת, משקלה, מידותיה, סימונה, ואם היא נעה אם לאו;
(2) רשימה מיוחדת של המטענים המסוכנים, המציינת את מהותם ואריזתם;
(3) רשימת שמותיהם של שולחי הטובין ומקבליהם, במידה שפרטים אלה לא נכללו במיצהר;
(4) רשימת הנוסעים היורדים אל החוף.
 (ב) הקברניט יאשר על גבי המסמכים המפורטים בתקנת משנה (ה), לפי הצורך ולפני הגשתם למנהל הנמל, כי הם זהים למקור.
 (ג) לא הוגשו המסמכים במועד האמור בתקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל לצורך קביעת תורו של כלי השיט לפריקת מטענו, לראות כאילו הגיע כלי השיט לנמל 36 שעות אחרי הגשת המסמכים כאמור.
סילוק אגרות ותשלומים לפני ההפלגה
52. (א) לא יפליג כלי שיט מנמל ללא אישור להפלגה מאת מנהל הנמל.
 (ב) מנהל הנמל יתן אישור הפלגה לכלי שיט אם שוכנע ששולמו אגרות הנמל, מכס, דמי הסגר ושאר תשלומים המגיעים בשל כלי השיט או שהופקדה בידו ערובה לשילומם, להנחת דעתו.
מסירת מיצהר היצוא בהפליג כלי השיט
53. כל כלי שיט, בטרם יינתן לו אישור הפלגה, חייב קברניטו למסור לפקיד המוסמך רשימת הנוסעים העומדים להפליג וכן מיצהר היצוא של המטען המציין בין היתר את המידות והמשקלות של כל משגור; אולם אם יש לכלי השיט סוכן בנמל, די בכך שהוא ימסור את הרשימה או המיצהר לפקיד המוסמך תוך 24 שעות מעת קבלת אישור ההפלגה.

פרק שמיני: כלי שיט בנמלים
תנועת כלי שיט בנמל
54. לא יניע ולא יתמרן אדם כלי שיט בנמל באופן העלול לסכן חיי אדם או לגרום נזק לכלי שיט, למיתקני נמל או לכל רכוש אחר שבנמל.
אמצעי קשר בכלי שיט
54א. (א) לא ישיט קברניט כלי שיט שתפוסתו ברוטו עולה על 450 טונות לנמל ולא יעגינו בתחום נמל אלא אם היה כלי השיט מצוייד במכשיר קשר תג"מ (.V.H.F) תקין ובמצב שמיש.
 (ב) בכל עת השיוט והעגינה בתחום נמל, תקויים אפשרות קשר רצוף באמצעות מכשיר הקשר האמור בין כלי השיט ותחנת הקשר בנמל.
מצופי עוגנים
55. מנהל הנמל רשאי להורות לקברניט של כלי שיט העוגן בנמל לגרום לכך כי מקום הימצאם של העוגנים יובלט באמצעות מצופים.
הפעלת צופר
56. לא יפעיל אדם צופר בכלי שיט הקשור לרציף או לשובר הגלים מבלי שקיבל תחילה רשות מאת מנהל הנמל, פרט למקרה חירום.
פעולת המנוע
57. הקברניט של כלי שיט המונע בכוח מיכני חייב לגרום לכך כי כוח ההנעה העיקרי של כלי השיט לא ישתנה כל עוד כלי השיט נמצא בנמל, אלא אם קיבל רשות בכתב מאת מנהל הנמל לשנוי האמור.
נוכחות אנשי צוות
58. הקברניט של כלי שיט העוגן או הרתוק בנמל יבטיח כי מספר מספיק של אנשי צוות יהיו נוכחים על כלי השיט לצורך שמירה על בטיחותו ואפשרות תמרונו, זולת אם מנהל הנמל הסכים מראש אחרת.
אמצעי ריתוק
59. הקברניט של כלי שיט הרתוק בנמל יבטיח כי אמצעי הריתוק של כלי השיט יהיו במספר הדרוש ובמצב תקין.
סוככי מגן
60. קברניטו של כלי שיט הנכנס לנמל יבטיח כי כלי שיט יהיה מצוייד בסוככי מגן במספר ובגודל מתאימים לכלי השיט והשימוש בהם ייעשה לפי הצורך ולפי הוראות מנהל הנמל.
קשירת כבלים
61. (א) מנהל הנמל רשאי ליתן הוראה לקברניט לקשור כבלים או ציוד קשירה לכלי השיט תוך מועד שיורה; אם אין לקברניט כבלים או ציוד קשירה כאמור, יספקם מנהל הנמל ויחייב את הקברניט בהוצאות.
 (ב) לא קויימה הוראת תקנת משנה (א), כולה או מקצתה, רשאי מנהל הנמל לבצע את הקשירה בעצמו בכלים שלו, ולחייב את הקברניט בהוצאות העבודה בנוסף להוצאות הכלים וציוד הקשירה.
הפעלת מדחף על יד רציף
62. בכלי שיט העוגן על יד רציף, לא יופעל המדחף בלי רשות לכך מאת מנהל הנמל אלא אם -
(1) הפעלתו דרושה כאמצעי למקרה חירום;
(2) הפעלתו הכרחית כדי למנוע סכנה מידית לרכוש או לנפש.
איסור חסימת נתיבי שיט וגישות
63. (א) לא יעגון כלי שיט בנתיב שיט, בתעלה או במקום המפריע לגישה לכל רציף, מזח או מיתקן אחר של הנמל, אלא לפי היתר מראש מאת מנהל הנמל ולתקופת ההיתר.
 (ב) לא יוריד קברניט סירה מכלי שיט למימי הנמל, ולא יתיר הורדתה, בלי שקיבל קודם לכך רשות ממנהל הנמל, פרט למקרה חירום.
עגינה וריתוק  
64. (א) בתקנה זו –
 "הרשות", "חברת נמל" ו"תאגיד מורשה" – כהגדרתם בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004 (להלן – החוק);
 "רציף מסחרי" – רציף שהרשות הורתה לגביו, לפי תקנת משנה (א1)(2), כי הקצאתו לכלי שיט תהיה לפי הסכם;
 "מפעיל", לגבי כל רציף – חברת הנמל או התאגיד המורשה שהוסמכו לתת בו שירותי נמל לציבור;
 "צוות תפעול" – קבוצת עובדים מוגדרת, העובדת בשיתוף פעולה לביצוע תהליך ניטול המטען והכוללת עובדים במספר ובתפקידים המתאימים, להלכה, להשלמת התהליך האמור במלואו.
 (א1) לשם הגברת התפוקה של הנמל בשינוע מטענים ובתנועת נוסעים, ולשם הגברת התחרות בין מפעילים, רשאית הרשות –
(1) לקבוע בכללים לפי סעיף 32(ב) לחוק, ובהליך הקבוע בתקנות משנה (א4) עד (ה), סדרי קדימה בהקצאת רציפי הנמל לכלי שיט ובסדרי הכניסה למעגן הסגור והיציאה ממנו (להלן – נוהל התור התפעולי); נוהל התור התפעולי ייקבע לפי סוגי כלי השיט, סוגי המטענים ורציפי הנמל ומשאביו, ואולם הרשות רשאית לקבוע בנוהל התור התפעולי מתן קדימה לאניית נוסעים נכנסת שהגעתה תואמה עם מנכ"ל המפעיל הנוגע בדבר, לכלי שיט נכנס הנושא מטען חיוני לביטחון מדינת ישראל, לגבי אותו מטען אם פריקתו דחופה לפי אישור המנהל הכללי של משרד הבטחון או מי שהוא הסמיך לעניין זה, וכן לכלי שיט במצוקה שעגינתו ליד רציף או הרחקתו ממנו נחוצה לדעת מנהל הנמל;
(2) להורות במסגרת נוהל התור התפעולי כי הקצאת רציף מסוים לכלי שיט, וקדימות כלי שיט הפוקד רציף כאמור בכניסה למעגן הסגור וביציאה ממנו יהיו לפי הסכם שירות בין המפעיל הנוגע בדבר ובין בעל כלי השיט (להלן – אניית הסכם) שהתקשרות בו מותנית בקיום כל התנאים שלהלן, לפני חתימתו או בעת ביצועו, לפי העניין:
(א) הסכם השירות נכרת בעקבות הליך שוויוני לקבלת הצעות להתקשרות בהסכם כאמור שקיים המפעיל הנוגע בדבר;
(ב) הסכם השירות יכלול התחייבות של המפעיל לרמות שירות אשר לא יפחתו מרמות השירות השנתיות הממוצעות שמדדה הרשות למפעיל לגבי השנה שקדמה לכריתת ההסכם, לפי סוג המטען הנוגע בדבר, לזמן שהיית אניה בנמל, בתוספת חמישה אחוזים; לא נמדדו רמות שירות למפעיל מסוים, לא תפחת ההתחייבות לרמות שירות, בהסכם השירות, מהמקובל בתחום זה למפעילים בעלי מאפיינים דומים; בפסקת משנה זו, "זמן שהיית אניה בנמל" – פרק הזמן, בשעות, מתחילת המשמרת שלגביה הזמין סוכן האניה את תחילת העבודה של כלי השיט עד המועד שבו הנתב ירד מכלי השיט בהפלגתו אל מחוץ לנמל;
(ג) ברציף שאינו רציף מסחרי שבהפעלת אותו מפעיל, הוא יספק לכל כלי שיט, צוותי תפעול כמפורט להלן לפחות, אלא אם כן אישר מנכ"ל המפעיל, בנסיבות מיוחדות או בלתי צפויות שיירשמו, ובהסכמת בעל כלי השיט, בכתב ומראש, הפחתה של מספר צוותי התפעול –
(1) בימים ראשון עד חמישי, בכל יממה – שני צוותי תפעול בשתי משמרות וצוות תפעול אחד במשמרת אחת;
(2) ביום שישי – שלושה צוותי תפעול;
(ד) המפעיל העמיד לרשות הציבור מידע כמפורט להלן לגבי כל הסכם שירות שנכרת לפי תקנת משנה זו:
(1) בעל כלי השיט שעמו נכרת הסכם השירות;
(2) המועדים שבהם התחייב המפעיל להקצות רציף לכלי השיט שעליהם חל הסכם השירות;
(3) להורות על מספר המנופים המרבי ברציף מסחרי שניתן להעמיד לשימוש אניית הסכם; בהוראה כאמור יכול שיכללו תנאים שונים לפי משמרות, ימי השבוע או כל אמת מידה עניינית אחרת.
 (א2) בכל זמן שבו רציף מסחרי אינו משמש בפועל אניית הסכם או שאין בנמל אניית הסכם שממתינה להיכנס אליו, הוא יעמוד לשימוש כלי השיט שאינם אניות הסכם לפי נוהל התור התפעולי, לרבות לצורך עבודה חלקית; הוראה זו לא תחול על פרק זמן הקטן מארבע שעות.
 (א3) על אף האמור בכל הסכם שירות, אניית הסכם שהגיעה לנמל באיחור העולה על ארבע שעות מהמועד שהוסכם עמה להקצאת רציף על פי הסכם השירות, לא תהיה זכאית לקדימה בהקצאת רציף, בכניסה למעגן הסגור או ביציאה ממנו על פי הסכם השירות, אלא יחולו עליה הוראות נוהל התור התפעולי.
 (א4) קביעת נוהל התור התפעולי תיעשה בהתייעצות עם המפעילים שעל הרציפים המסורים להפעלתם הוא חל.
 (א5) נוהל התור התפעולי יופקד במשרד מנהל הרשות, והודעה על הפקדתו כאמור תפורסם בעיתון יומי, על לוח המודעות בנמל ובאתר האינטרנט של הרשות.
 (ב) (נמחקה).
 (ג) השגה על נוהל התור התפעולי, על שינויו או על החלפתו, תוגש לרשות בכתב, בתוך 30 ימים מיום פרסום ההודעה לפי תקנת משנה (א5), בפירוט הנמקות ובליווי תצהיר המאמת את העובדות שעליהן היא מסתמכת.
 (ד) הרשות תחליט אם לקבל את ההשגות שהוגשו לה לגבי נוהל התור התפעולי שהופקד כאמור או לדחותן; משעשתה כן תאשר את נוהל התור התפעולי ותקבע את מועד תחילתו (להלן - הנוהל המאושר). הנוהל המאושר כאמור יעמוד לרשות הציבור במשרדי הנמל ובאמצעות אתר האינטרנט של הרשות; הודעה על כך תפרסם הרשות בעיתון יומי ועל לוח המודעות בנמל.
 (ה) מועד התחילה של הנוהל המאושר שתקבע הרשות, שינויו או החלפתו, לא יקדם מתום שלושה חודשים מיום פרסום ההודעה לפי תקנת משנה (ד).
 (ו) על אף האמור בתקנות משנה (א1) עד (ד) רשאי מנהל הנמל, בנסיבות מיוחדות או בלתי צפויות, לחרוג מהוראות נוהל התור התפעולי שנקבע; החריגה ונימוקיה יתועדו ברשומות הנמל.
 (ז) לא יעגון כלי שיט בנמל ולא ירותק לרציף או למקום אחר בנמל, אלא לפי היתר מוקדם לכך מאת מנהל הנמל ולתקופת ההיתר.
 (ח) היה למנהל הרשות יסוד סביר להניח כי מפעיל אינו מקיים את התנאי הקבוע בתקנת משנה (א1)(2)(ג) כלפי כלי שיט פלוני, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי כאמור בסעיף 42(ג)(3) לחוק, בכפוף להוראות סעיפים 43 עד 46 ו-48 לחוק.
היתר ריתוק
65. אין לראות בקבלת אגרות מינגש או כל אגרות אחרות בלבד, משום מתן היתר לכלי שיט להירתק לרציף או לעגון במקום אחר בנמל, כל עוד לא נתקבל היתר לכך.
פריקת מטענים וטעינתם
66. לא יתחילו בפריקת מטענים או בהורדת אנשים מכלי שיט או בטעינת מטענים או העלאת אנשים עליו, אלא במקום ובזמן שנקבע לכך בהיתר שקיבל הקברניט מאת מנהל הנמל.
הגבלות בשירותי הנמל
67. מנהל הנמל רשאי להגביל או לאסור טעינתם או פריקתם של טובין ועלייתם או ירידתם של אנשים מכלי שיט, כל אימת שהוא סבור כי מזג האוויר או גורם אחר עלול להפריע למהלך התקין של העבודה או לגרום נזק לנמל או לרכוש או לאנשים שבתוכו.
עיכוב פריקה וטעינה
68. (א) כלי שיט שלא פרק מטען או לא טענו במהירות הסבירה לדעת מנהל הנמל, והוא תופס מקום ריתוק הדרוש לכלי שיט אחר, רשאי מנהל הנמל להורות להעתיקו ממקום ריתוקו או להעתיקו בעצמו ולהטיל עליו את ההוצאות הכרוכות בכך.
 (ב) מנהל הנמל רשאי בכל עת להפסיק או לצמצם טעינה, פריקה, שיטעון, קבלה או מסירה של טובין בנמל וכן להורות על מסירה ישירה באישור גובה המכס, אם לדעתו עשוי הדבר למנוע צפיפות יתרה.
מניעת נזק ממיתקני הנמל
69. קברניט כלי שיט ימנע כל נזק העלול להיגרם לרציף או למיתקן אחר בנמל עקב ניתוב, עגינה או רתיקה של כלי השיט או בשעת פריקה או טעינה.
הודעה על גרימת נזק
70. קברניט כלי שיט יודיע מיד למנהל הנמל, על כל נזק שגרם כלי השיט לרציף או למיתקן אחר בנמל.
איסור כניסת כלי שיט שאינם מבוטחים
71. מנהל הנמל רשאי לאסור כניסתו של כלי שיט לנמל, אם לא הוכיח בעל כלי השיט או קברניטו כי כלי השיט מבוטח להנחת דעתו של מנהל, מפני כל נזק שהוא אחראי לו ואשר עלול להיגרם על-ידי כלי השיט בנמל.
הרחקת כלי שיט
72. נוכח מנהל הנמל שיש הכרח בהרחקה מידית של כלי שיט ממקום עגינתו בנמל או בביצוע כל תמרון אחר בו, כדי למנוע מכשול או כדי למנוע או להפחית סכנה לחיים או נזק לכלי השיט, לכלי שיט אחר, למיתקני נמל או לכל רכוש אחר בנמל, רשאי הוא לעשות בעצמו כל פעולה כאמור לגבי כלי השיט ועל חשבון בעליו, אם קברניט כלי השיט לא היה מסוגל לעשות פעולה כאמור מיד לאחר קבלת ההוראה.

פרק תשיעי: ציוד
עגורני חוף
73. מנהל הנמל רשאי להורות כי פריקת מטענים, כולם או מקצתם, מכלי שיט הרתוק לרציף בנמל, או טעינתם עליו, תיעשה בעזרת עגורני חוף, אם לדעתו הפריקה או הטעינה בעזרת עגורני כלי השיט עלולה לסכן את המטען או המטפלים בו או לגרום לצפיפות יתרה, להפריע בסדרי העבודה בנמל.
חובת שימוש בעגורני חוף
74. על אף האמור בתקנה 73 יהא השימוש בעגורני חוף או במיתקני חוף חובה לשם פריקת מטענים בצובר שעליהם הורה מנהל הנמל, או טעינתם לכלי שיט הרתוק לרציף, כל אימת שבנמל מצויים עגורנים או מיתקני חוף שאפשר להשתמש בהם.

פרק עשירי: מטענים
סימן א': מסמכי המטענים וסימונם
טובין שלא נפדו וגורמים לצפיפות
75. נפרקו טובין מכלי שיט בנמל ועברו חמישה ימים מן היום שבו השלים כלי השיט שייבא את הטובין את פריקת מטענו בנמל, רשאי מנהל הנמל, אם לדעתו אי העתקת הטובין גורמת לצפיפות בו, לצוות על העתקתם למקום שאישר לכך גובה המכס, וההוצאות הכרוכות בכך ישולמו על ידי היבואן או בעל הטובין, או על ידי סוכנו של כל אחד מהם, בטרם יוצאו הטובין מפיקוחה של רשות הנמלים.
רשימת טובין ליצוא
76. לא יביא אדם לנמל טובין שאינם חפצי נוסעים (להלן בפרק זה - טובין) לשם הטענתם על כלי שיט, אלא אם המציא קודם לכן למנהל הנמל רשימה של הטובין האלה ובה תיאורם, משקלם, מידותיהם, סימונם, אריזתם, שמות שולחיהם ומקבליהם וציון הטובין המסוכנים שביניהם.
סימון משקל טובין מיוצאים
77. הבעל של כל יחידת טובין המיוצאת דרך הנמל, שמשקלה ברוטו אלף קילוגרמים או יותר, יבטיח שהמשקל יצויין על אריזת המשגור באופן ברור ובולט לעין בכתב בר-קיימא.
המצאת רשימת טובין בשיטעון
78. אם מועברים טובין מכלי שיט אחד בנמל למשנהו, רשאי מנהל הנמל לדרוש מהקברניטים של שני כלי השיט רשימה כאמור בתקנה 76 לענין הטובין שבשיטעון.
הוראת מסירה 
79. טובין שנפרקו בנמל לשם יבוא או כמטען במעבר, יגישו מקבלי הטובין או סוכניהם למנהל הנמל הוראת מסירה מטעם סוכן כלי השיט שבו יובאו הטובין בטופס שנקבע על פי סעיף 14 לפקודה.
תעודת יצוא
80. יצואן של טובין או סוכנו יגישו למנהל הנמל תעודת יצוא, שבה נקובים הפרטים הבאים לענין הטובין:
(1) שם כלי השיט שבו יוצאו הטובין;
(2) שם המקבל;
(3) משקלם של הטובין ונפחם;
(4) סימני הטובין ומספריהם וכן תיאור ומספר של אריזותיהם ותכולתן;
(5) נמל היעוד.
אי אחריות להטענת טובין
81. רשות הנמלים אינה חייבת להטעין טובין שעליהם הוגשה תעודת יצוא, כולם או מקצתם, על כלי שיט ששמו צויין בתעודת יצוא.
פיקוח בעת פריקה וטעינה
82. בעת פריקה או טעינה על כלי שיט בנמל, יימצא עליו קברניטו ויפקח על הפעולות האמורות.

סימן ב': מטענים ברציפים
הנחת טובין בנמל
83. (א) לא ישים אדם טובין במקום כלשהו בשטח הנמל אלא ברשות פקיד מוסמך.
 (ב) מנהל הנמל רשאי להוציא מהנמל או להעביר למקום אחר בנמל כל טובין אשר הונחו בו שלא בהתאם להוראותיו, על חשבון בעליהם.
אריזת טובין
84. לא יארוז אדם טובין, לא יפתח אריזתם ולא ירכיב מכוניות, מכונות או טובין אחרים בשטח הנמל, אלא ברשות הפקיד המוסמך.
איסור הנחת טובין וציוד בקרבת מיתקני הנמל
85. (א) לא ישים אדם כל טובין או ציוד ולא יחזיקם ברציף בקרבה יתרה לרתוקות, לזקפים (bollards), לטבעות קשירה, לעמודים, לחיבורי מים או חשמל, למסילות ברזל או למסילת עגורנים.
 (ב) בתקנה זו, "מסילת ברזל" - השטח שבין פסי מסילת הברזל, לרבות רצועת קרקע ברוחב של 1.60 מטר מכל פס.

איסור הנחת טובין באופן העלול לגרום נזק
86. (א) לא ישים אדם ברציף, במסוך או במקום אחר בנמל טובין אשר לדעת פקיד מוסמך עלולים לגרום נזק לרציף, למסוך או למקום אחר או לטובין אחרים בקרבתם.
 (ב) לא ישים אדם כל טובין ברציף, במסוך או במקום אחר בנמל באופן המפריע לגישה לטובין אחרים או להוצאת טובין אחרים.
בעלי חיים בנמל
87. מי שבפיקוחו נמצאים בעלי- חיים בנמל או המביא בעלי- חיים לנמל או המוציא אותם משם, ינקוט בכל הצעדים הדרושים למניעת בריחתם או תעייתם.

סימן ג': פריקה וטעינה
מתיחת רשתות בעת פריקה וטעינה
88. הקברניט של כלי שיט יגרום לכך כי לפני פריקת טובין או טעינתם ובזמן הפריקה או הטעינה יימתחו רשתות וקולטי מפולת בין כלי השיט והרציף.
הוראות לקברניט
89. (א) מנהל הנמל רשאי לתת מפעם לפעם הוראות בענין פריקה וטעינה וכל הכרוך בכך לקברניט של כלי שיט ולכל אדם הממונה על פריקת כלי שיט או טעינתו, לרבות הוראות בענינים כדלקמן:
(1) פיקוח, עגינת כלי שיט, ריתוקו או הצבתו, הזמן שבו יורשה להישאר באותו מקום והזמן שבו יעזוב את המקום;
(2) השימוש בארבות, בסירות, בעגורנים צפים ובציוד דומה אחר בפריקת כלי שיט או טעינתו, בין אם כלי השיט מוצב על יד רציף ובין אם רותק או עוגן במקום אחר;
(3) הרשאה לטפל במטענים מחוץ לזמן העבודה הרגיל ואיסור לטפל במטענים בזמן העבודה הרגיל;
(4) שימוש בעגורנים קבועים או ניידים, בכלי הרמה אחרים, בטרקטורים ובכלי רכב אחר ובכל ציוד אחר לשינוע מטענים וחלוקת הציוד האמור בין הרציפים, מקומות הפריקה ומסוכים שונים בנמל;
(5) האופן והקצב של שינוע מטענים, בין בדרך כלל ובין במקרים מיוחדים.
מסירת טובין במסירה עקיפה לפי שטרי מטען
90. (א) במסירה עקיפה, ימסור הקברניט או הבעל של כלי שיט למנהל הנמל את הטובין כשהם מסודרים לפי שטרי מטען.
 (ב) לא מילא הקברניט או הבעל של כלי שיט אחר הוראות תקנת משנה (א) רשאי מנהל הנמל למיין ולסדר את הטובין הנפרקים לפי שטרי מטען ולגבות את הוצאות הסידור והמיון מהקברניט.
רשימות טובין בפריקה
91. ערך קברניט או הבעל של כלי שיט רשימות של טובין שנפרקו מכלי השיט, רשאי מנהל הנמל לדרוש העתק מהרשימות האמורות.
כיסוי מטענים בגלנוע
91א. כלי רכב מוביל שהוא טעון מטען יבוא או מטען ייצוא יימסר לנמל כשהוא מכוסה להגנת המטען מפני גשם.

סימן ד': סבלות
שירות סבלות
92. (א) שירות סבלות לגבי טובין מיובאים יכלול -
(1) במסירה ישירה - הוצאת טובין ממענב כלי שיט, בין תוך שימוש בארבה שליד רציף או מזח ובין שלא תוך שימוש בה, והטענתם בכלי הובלה;

(2) במסירה עקיפה - הוצאת טובין ממענב כלי שיט לרבות מארבה שליד רציף או מזח, הובלתם למקום החסנה, סידורם וסידורם מחדש לצורך החסנה, מיונם לפי סימנים עיקריים, כיסוים, סימונם במספרים לצורך זיהוי, פתיחת אריזתם, סגירת האריזות והחזרתם למקום החסנתם, טעינתם וסידורם בכלי הובלה לצורך הוצאתם משטח הנמל, העברתם של טובין לפי דרישת רשות המכס, טיפול בטובין ללא תובעים בשעת מכירתם והטענת הטובין על כלי הובלה, לאחר שנמכרו כאמור, לשם הוצאתם משטח הנמל.
 (ב) שירות סבלות לגבי טובין מיוצאים יכלול -
(1) במסירה ישירה - פריקת טובין מכלי הובלה שברציף או מזח והנחתם במענב כלי שיט או בארבה שליד הרציף או המזח;
(2) במסירה עקיפה - פריקת טובין מכלי הובלה, הובלתם למקום החסנה, סידורם וסידורם מחדש לצורך החסנה, כיסוים, העברתם ממקום החסנתם לרציף או למזח והנחתם במענב כלי השיט או בארבה שליד הרציף או המזח.
 (ג) שירות סבלות לגבי טובין בשיטעון יכלול הוצאת טובין ממענב כלי שיט או מארבה שליד רציף או מזח, הובלתם למקום החסנה, סידורם לצורך החסנה, כיסוים, מיונם לפי סימנים עיקריים, סימונם במספרים לצורך זיהוי, העברתם ממקום החסנתם לרציף או למזח והנחתם במענב כלי שיט או בארבה שליד הרציף או המזח.
 (ד) לגבי מכולות מיובאות, שירות סבלות בתוך התחום המגודר על ידי רשות המכס יכלול אחת מאלה:
(1) התרתה של המכולה מן העגורן שברציף, הובלתה ממקום פריקתה אל מקום שיורה עליו מנהל הנמל לצורך החסנה או המכלה, וטעינתה ממקום ההחסנה או ההמכלה אל כלי תובלה לשם הוצאתה מן הנמל;
 (2) טעינתה של מכולה במישרין מן העגורן שברציף אל כלי תובלה לשם הוצאתה מן הנמל, לרבות התרתה מן העגורן האמור.
 (ה) לגבי מכולות מיוצאות, שירות סבלות בתוך התחום המגודר על ידי רשות המכס יכלול אחת מאלה:
(1) פריקת מכולה מכלי התובלה שבו הובאה לנמל, אל מקום שיורה עליו מנהל הנמל לצורך החסנה או המכלה והעברתה ממקום ההחסנה או ההמכלה כאמור אל העגורן שברציף, לרבות חיבורה לעגורן האמור לצורך הנפה, ולמעט הנפתה של המכולה אל כלי השיט;
(2) פריקת מכולה במישרין מכלי התובלה שבו הובאה לנמל אל כלי השיט, לרבות חיבורה של המכולה אל העגורן ולמעט הנפתה של המכולה אל כלי השיט.
 (ו) שירות סבלות לגבי כלי רכב מוביל מיובא או כלי רכב מובל מיובא יכלול קבלתו של כלי הרכב מחוץ לפתחה של אניית הגלנוע, הובלתו אל מקום בנמל כפי שיורה מנהל הנמל והחנייתו בו; השירות לא יכלול את הובלתו של כלי הרכב האמור ממקום החנייתו אל מחוץ לנמל.
 (ז) שירות סבלות לגבי כלי רכב מוביל מיוצא או כלי רכב מובל מיוצא יכלול קבלתו של כלי הרכב במקום בנמל כפי שיורה מנהל הנמל והעברתו לאניית הגלנוע עד הפתח שנועד לטעינתו; השירות לא יכלול את הובלתו של כלי הרכב האמור משער הנמל אל מקום קבלתו כאמור.
 (ח) שירות סבלות לגבי מטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ יכלול את הפעולות המפורטות בתקנות משנה (א) ו-(ב) ו-(ד) עד (ז) כולן או מקצתן, לפי הענין.
שירותים שאינם נכללים בסבלות
93. השירותים הבאים אינם נכללים בשירותי הסבלות כמשמעותם בתקנה 92 -
(1) טיפול בפחם, קוק ולבני פחם;
(2) מיון לפי סימני עזר או סימנים עיקריים שאינם ברורים או לפי סימנים או מידות של טובין במפורד, לרבות פסיסי ברזל, לשונות ברזל, מוטות וצינורות מברזל, רעפי גג במפורד, לבנים, עצים, כלונסאות עץ וזמורות קשירה וכן טובין במפורד כיוצא באלה;
 (3) (נמחקה);
 (4) (נמחקה);
 (5) איסוף טובין בתפזורת לשקים, לרבות מילוי מחדש בשקים;
(6) שקילתן של חבילות טבק בלתי מיוצר בעת ייבואן או ייצואן או סימונן במשקל ובמספרים שניתנו להן.
מסירה ישירה טעונה אישור
94. לא תיעשה מסירה ישירה בטובין מיובאים או מיוצאים, אלא באישורם המוקדם בכתב של גובה המכס ומנהל הנמל.
סמכות לסרב מסירה עקיפה
95. מנהל הנמל רשאי לסרב להרשות מסירה עקיפה בעת פריקת טובין או טעינתם, אם לדעתו מסירה כאמור עלולה לגרום לצפיפות יתרה, סכנת דליקה, התפוצצות, לכלוך, זיהום אויר, הפרעה לסדרי העבודה בנמל וכיוצא באלה, או אם הדבר דרוש, לדעתו, להגנתם, שמירתם או בטיחותם של הטובין המשונעים או של טובין אחרים שבקרבתם.

פרק אחד-עשר: טובין ללא תובעים
דמי מכירת טובין ללא תובעים
96. (א) נמכרו טובין בהתאם להוראות סעיף 21 או 22 לפקודה, ינוכו מדמי המכר שנתקבלו במכירתם מסי המכס ויתר המסים, ההיטלים והאגרות החלים עליהם, ההוצאות הקשורות בטיפול בהם לצורך מכירתם והוצאות מכירתם.
 (ב) העודף שנותר לאחר הניכויים לפי תקנת משנה (א) ישולם לבעל הטובין אם הוגשה בקשתו לרשות הנמלים תוך שנה מיום המכירה.
 (ג) ניתנה הוראה בהתאם לסעיף 21 או 22 לפקודה למכור טובין שלא נתבעו, ואי אפשר למכרם בסכום המספיק לתשלום מסי המכס, אגרות הנמל ושאר הוצאות - יימסרו הטובין לאגף המכס והבלו ומותר להשמידם או לעשות בהם ככל שיורה מנהל אגף המכס והבלו; הוראות תקנת משנה זו יחולו לענין טובין מיובאים אף אם היתה ההוראה למכרם בתנאי שייוצאו בדרך הים.
 (ד) טובין שנמכרו כאמור בתקנה זו, יסלקם הקונה מהנמל תוך שבעה ימים מיום קנייתם זולת אם הורתה רשות הנמלים אחרת; לא סולקו הטובין כאמור, ייעשה בהם כפי שיורה מנהל הנמל.
 (ה) רשות הנמלים רשאית לגבות את הוצאות ההשמדה של טובין ללא תובעים כאמור בתקנת משנה (ג) מבעל כלי השיט שבו יובאו, כל אימת שלא ניתנה הוראת מסירה מאת הקברניט או מבעל כלי השיט; ניתנה הוראת מסירה - רשאית רשות הנמלים לגבות את הוצאות ההשמדה כאמור מבעל הטובין ששמו נקוב בהוראת המסירה.

הודעה על מכירת טובין ללא תובעים
97. (א) הודעה על מכירה של טובין כאמור בסעיף 21(א) לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל"א-1971, תפורסם בידי מנהל הנמל שבו הטובין עומדים להימכר, בתחילת החודש שבו הטובין יוצאו למכירה.
 (ב) הודעה כאמור בתקנת משנה (א) תפורסם לא יאוחר מ-15 יום לפני מועד מכירת הטובין בהדבקתה על לוח המודעות של הנמל שבו תתקיים המכירה, וכן בשני עתונים יומיים.
 (ג) טובין יימכרו במיכרז, במכירה פומבית או בדרך אחרת, לפי שיקול דעתו של מנהל הנמל.
 (ד) אין חובה ליתן כל הודעה אחרת לבעל הטובין.

פרק שנים- עשר: בטיחות
סימן א': אמצעי בטיחות
אמצעי גישה לכלי שיט
98. (א) הקברניט של כלי שיט שרותק לרציף יקבע ויחזיק כבש מתאים לגישה בטוחה מהרציף לכלי השיט.
 (ב) הכבש יהיה מואר באור מתאים משקיעת החמה ועד זריחתה.
 (ג) הקברניט ימלא כל הוראה שנתן לו מנהל הנמל בענין מצבם, גדלם וסוגם של הכבש והאור כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב).
 (ד) מנהל הנמל רשאי לחייב קברניט לקבוע ולהחזיק כבש לגישה מהרציף לכלי השיט, נוסף לכבש שקבע הקברניט או במקומו.
עליה וירידה מכלי שיט באמצעות כבש
99. לא יעלה אדם על כלי שיט מהחוף ולא ירד ממנו לחוף אלא באמצעות כבש כאמור בתקנה 98.
כלי שיט בתנועה
100. לא יעלה אדם על כלי שיט מהחוף ולא ירד מכלי שיט לחוף כל עוד כלי השיט נמצא בתנועה.
איסור לטפס
101. לא יטפס אדם על שובר גלים, על רציף או מתחתיו, או על כל מבנה, עגורן או מטען בנמל, אלא אם הורשה לכך מאת מנהל הנמל.
שמירת דינים
102. הוראות סימן זה אינן באות לגרוע מכללי הבטיחות בעבודה (נמלים ואניות בנמלים), 1947.
סימן ב': מניעת דליקות בנמל וכיבוין
איסור עישון בנמל
103. לא יעשן אדם ולא ישתמש במאור חשוף או באש מסוג כלשהו בנמל במקומות שהעישון או השימוש כאמור נאסר על ידי מנהל הנמל.
איסור ביצוע עבודת בעירה בנמל
104. לא יבצע אדם עבודות הלחמה, ריתוך או חיתוך באש ברציף, במסוך או בכל מקום אחר בנמל, אלא ברשות מאת מנהל הנמל.
כיבוי דליקות בנמל
105. מנהל הנמל רשאי לנקוט בכל הצעדים הנראים לו לכיבויה או לצמצומה של דליקה בכל רציף, מסוך או מקום אחר בנמל.
הרחקת טובין ממקום דליקה
106. פרצה דליקה בנמל, במקום שבו מוחסנים טובין או בקרבתו, או בכלי שיט בקרבת מקום כאמור, רשאי מנהל הנמל להרחיק בזמן הדליקה או כיבויה את הטובין למקום אחר בנמל או מחוצה לו ולגבות מאת בעל הטובין את ההוצאות שהוצאו או נגרמו בקשר להרחקתם, הגנתם, שמירתם ושימורם, החל מפרוץ הדליקה ועד שהבעל קיבלם להחזקתו, עד כדי ערך הטובין.
סימן ג': מניעת דליקות בכלי שיט וכיבוין
הגדרות
107. בסימן זה, "הבערת אש" - כל פעולה הגורמת בעירת אש או המלווה בה.
איסור הבערת אש
108. (א) לא יבעיר אדם אש בכלי שיט -
(1) בתוך הספנות, בקרבת כוות פתוחות ועל הסיפונים, כאשר נמצא בהם מטען או כל חומר לקיח;
(2) בכל מקום שהבערת אש נאסרה מאת הקברניט;
(3) בשעת תדלוקו של כלי השיט.
 (ב) תקנת משנה (א) תחול גם על פעולות הצתה ועשון של סיגריות, סיגרים, מקטרות וכיוצא באלה, ובלבד שהוראות פסקה (3) לא יחולו על הפעולות האמורות לגבי המקומות שבהם התיר הקברניט לעשותן.
הבערת אש
109. בכפוף לאמור בתקנה 108 מותר להבעיר אש בכלי שיט לצורך פעולות אלה:
(1) בישול מים וחימומם, ובלבד שהבעירה תהיה באח בנוי ומותקן במקום המופרד מן הספנות במחיצות אטומות, והאש, האפר והפסולת הלוהטת יימצאו בהשגחתו המתמדת של מבעיר האש;
(2) הארה, ובלבד שהבעירה תהיה בתוך פנסים בעלי מכלי דלק מתכתיים, מקובעים וסגורים;
(3) חימום זפת, ובלבד שהבעירה תהיה על סיפוני מתכת גלויים או על טבלות מתכת המותקנות על סיפונים גלויים.
ריתוך אסור
110. לא יבצע אדם בכלי שיט פעולות הלחמה, ריתוך, חיתוך מתכות, חימום מסמרות ופעולות כיוצא באלה (להלן בסימן זה - פעולות ריתוך) -
(1) בתוך הספנות ועל הסיפונים כאשר נמצא בהם או עליהם חומר לקיח;
(2) בקרבת כוות פתוחות על כלי שיט, ובכוות שדרכן או בקרבתן משנעים חמרים לקיחים;
(3) בתוך מדורים המכילים חמרים מסוכנים או בקרבת מדורים כאמור כשהם פתוחים.
פעולות ריתוך מותרות
111. בכפוף לאמור בתקנה 110 מותר לבצע פעולות ריתוך בכלי שיט במקומות ובתנאים אלה:
(1) בחדרי המכונות, בפתחים, בתעלות החימום והאיוורור, בספנות ובמחיצות של כלי השיט, אם ניתן היתר לכך בכתב מאת מנהל הנמל;
(2) במקום שלא פורט בפסקה (1), אם קיבל מנהל הנמל הודעה חתומה ביד הקברניט לפחות שעתיים לפני התחלת ביצוע פעולות הריתוך.
אמצעי זהירות לפני פעולת ריתוך
112. המבצע פעולת ריתוך בכלי שיט לא יתחיל בריתוך ולא ירשה לאחר להתחיל בביצוע הפעולה אלא אם נקט תחילה באמצעי הזהירות הדרושים למילוי התנאים האלה:
(1) כל כלי העבודה שבהם משתמשים לצורך פעולת הריתוך ואבזריהם נמצאים במצב תקין;
(2) במקום ביצוע פעולת הריתוך נמצא מטפה מתאים; ואם פעולת הריתוך מתבצעת בכלי שיט שיש בו רשת כיבוי מרכזית, נמצאים בקרבת מקום מטפה מתאים וזרנוק לכיבוי דליקה המחובר לברז ומוכן לפעולה;
(3) במקום ביצוע פעולת הריתוך הוצב אדם המנוסה בכיבוי דליקות והמצוייד במכשירי כיבוי דליקה יעילים;
(4) אם פעולת הריתוך מתבצעת בצינור החודר דרך סיפונים או מחיצות - נבדקו הצינור והמדורים שדרכם הוא חודר, מבפנים ומבחוץ, וכל החמרים הלקיחים או הנפיצים סולקו מהצינור ומקרבתו;
(5) אם פעולת הריתוך מתבצעת במחיצה - הוצב משמר מיוחד נגד דליקה, מעבר למחיצה;
(6) אם לצורך ביצוע פעולת הריתוך משתמשים בגז - מכלי הגז נמצאים במקום מאוורר.
אמצעי זהירות בשעת פעולת ריתוך
113. המבצע פעולת ריתוך בכלי שיט ינקוט באמצעי בטיחות למניעת הדברים האלה:
(1) הצתת חמרים או גזים לקיחים על ידי גיצים או גיצי ריתוך;
(2) חדירת להבות, גיצים או חלקיקי מתכת לוהטים דרך פתחים לתוך מדורים שיש בהם חמרים או גזים דליקים;
(3) הצתה או התפוצצות של חמרים או גזים בחפץ שבו או עליו מתבצעת פעולת הריתוך, דרך חפץ כאמור או באמצעותו;
(4) חימום עד להיווצרות אפשרות של דליקה או התפוצצות במבנים או בחלקי כלי שיט אחרים מאלה שבהם מתבצעת פעולת הריתוך.
אמצעי זהירות בגמר פעולת ריתוך
114. המבצע פעולת ריתוך או משתתף בביצועה לא יעזוב את מקום ביצוע הפעולה אלא אם נתקיימו תנאים אלה:
(1) המבערים וצינורותיהם הוצאו ממקומות סגורים ונותקו ממכלי הגז;
(2) מקום ביצוע פעולת הריתוך וסביבתו נבדקו בקפדנות, ובמיוחד מקומות נסתרים חלולים ומקומות חיבור וסדקים, ונמצא כי אין בהם חמרים בוערים או לוהטים;
(3) הובטח כי משמר נגד דליקה יבצע בדיקה חוזרת כאמור בפסקה (2) כדי לוודא מניעת התלקחות דליקה כתוצאה מפעולת הריתוך.
סמכויות מנהל הנמל
115. מנהל הנמל רשאי לאסור ביצוע פעולת ריתוך או להתנות את ביצועה בכך שהמבצע ינקוט באמצעי בטיחות נוספים על אלה המפורטים בתקנות 112, 113 ו-114, אם לדעתו דרוש הדבר מטעמי בטיחות.
הודעה על דליקה בכלי שיט
116. (א) פרצה דליקה בכלי שיט, יודיע הקברניט על כך במהירות האפשרית ובאמצעים היעילים ביותר העומדים לרשותו, למנהל הנמל ולרשות הכבאות כמשמעותה בחוק שירותי הכבאות, תשי"ט-1959.
 (ב) חובת ההודעה כאמור תחול על הקברניט אף אם הדליקה כובתה.
הרחקת טובין מכלי שיט
117. מנהל הנמל רשאי להרחיק טובין מכלי שיט שפרצה בו דליקה ומסביבתו.
הרחקת כלי שיט מתחום הנמל
118. מנהל הנמל רשאי להרחיק מתחום הנמל כלי שיט שפרצה בו דליקה.
חובת קברניט לסייע למנהל
119. קברניט של כלי שיט שפרצה בו דליקה ימציא למנהל הנמל כל הפרטים שיידרשו ממנו לגבי כלי השיט והמטען שעליו, ויגיש לו כל עזרה אפשרית הדרושה לצורך הפעלת הסמכויות הנתונות לו לפי תקנות 117 ו-118.
שימוש במלגזה לצורך שינוע
120. (א) לא יתדלק אדם מלגזה כשהיא בתוך כלי שיט.
 (ב) לא ישתמש אדם במלגזה לצורך שינוע מטענים בספנות כלי שיט, אלא אם המלגזה ממונעת במנוע דיזל שמפלסו מופנה כלפי מעלה ועליו מורכב עוצר גיצים, או בכוח חשמל מסוללות.
 (ג) בתום השימוש במלגזה לצורך שינוע מטענים כאמור, חייב המשתמש בה לסלקה מהספנה.
סימן ד': כללי
אחריות מעביד
121. חובה המוטלת על פי פרק זה תחול על הקברניט, על המבצע ועל מעבידו של המבצע.
תחולה
122. הוראות פרק זה יחולו על כלי שיט הנמצאים בתחום נמל.

פרק שלושה-עשר: טעינת חמרי נפץ ופריקתם

הגדרות
123. (א) בפרק זה -
 "אזור מוגבל" - אזור בתחום הכרזת נמל, המגודר בגדר הנמל ואשר למנהל הנמל שליטה בו;
 "אזור מניעה" - אזור בנמל בתחום המעגל ברדיוס של 50 מטרים מהמקום שבו מבוצעות, או נעשות הכנות לביצוע, כל אחד מאלה:
(1) טעינה או פריקה של חמרי נפץ;
(2) עגינה, קשירה, עיתוק, ניתוק או הפלגת אנית חמרי נפץ;
 "אזור סכנה א'" - שטח שבו צפויים, במקרה של התפוצצות חמרי הנפץ המיועדים לטעינה או לפריקה, התמוטטות או נזק חמורים לרכוש ופגיעה קטלנית בנפש שלא ניתן למנעם על ידי מיגון או מחסה;
 "אזור סכנה ב'" - השטח שבו צפויים במקרה של התפוצצות חמרי הנפץ המיועדים לטעינה או לפריקה, נזקים לרכוש ופגיעה בנפש מרסיסים, הדף, גופים מעופפים וכיוצא באלה ואשר ניתן למנעם או להפחיתם על ידי מיגון או מחסה;
 "אנית חמרי נפץ" - כלי שיט הנושא עמו בהכנסו לנמל, או בהמצאו בנמל, כמות כלשהי של חמרי נפץ, למעט אותה כמות של חמרי נפץ שכלי שיט כאמור נושא עמו דרך קבע לשימושו;
 "בעל" - הקברניט, הבעל או החוכר של אנית חמרי נפץ או הבעל של מטען חמרי נפץ או סוכנם או נציגם או שליחם של כל אחד מאלה;
 "חמרי נפץ" - כמשמעותם בחוק חמרי נפץ, תשי"ד-1954, לרבות חמרי נפץ ופריטי תחמושת המפורטים בקבוצה הראשונה (1 Class) של הקודקס;
 "אימ"ו" - הארגון הבינלאומי לעניני ספנות International Maritime Organization שישראל חברה בו;
 "הקודקס" - הקודקס הבינלאומי הימי של אימ"ו לענין טובין מסוכנים (I.M.D.G Code).
 (ב) הוראה, אישור או היתר של מנהל הנמל יהיו בכתב חתום בידו.
 (ג) הוראות פרק זה באות להוסיף על האמור בכל תקנה אחרת.

הודעה על מטען
124. (א) ארבעים ושמונה שעות לפחות לפני הגיע אנית חמרי נפץ לנמל או לפני הכנסת חמרי נפץ לתחום הנמל בדרך אחרת ימסור הבעל הודעה על כך למנהל הנמל, בהתאם לטופס 1 שבתוספת השניה.
 (ב) בהודעה לפי תקנת משנה (א) יסווג הבעל את מטען חומר הנפץ המיועד לטעינה או לפריקה על פי קבוצות הסיווג שבקודקס או בקטלוג לסיווג חומרים מסוכנים של רשות הנמלים (להלן - הקטלוג) לפי כמויות ויציין את הרדיוסים של אזורי סכנה "א" ו-"ב" התואמים, הכל לפי טבלאות הכמויות והרדיוסים של אזורי הסכנה שבלוחות א' עד ה' בתוספת השניה, לפי הענין.
 (ג) מנהל הנמל רשאי לדרוש מהבעל פרטים נוספים על אלה שנמסרו לפי תקנת משנה (א) בכל ענין שהוזכר בפרק זה, כתנאי מוקדם להבאת חומרי נפץ לנמל או הוצאתם ממנו.

סיווג בהעדר הודעה
125. לא נמסרה הודעה לפי תקנה 124(א), או לא נמסרה במועד, או נמסרה והאמור בה לא הניח דעתו של מנהל הנמל, יסווג מנהל הנמל את חמרי הנפץ בקבוצה 1.1 שבקודקס.

עגינה וקשירה של אנית חמרי נפץ
126. (א) אנית חמרי נפץ לא תיכנס, לא תעגון ולא תיקשר בנמל אלא בהיתר מאת מנהל הנמל ובמקום שנקבע בהיתר.
 (ב) אנית חמרי נפץ תיקשר לרציף כשחרטומה מופנה לכיוון פתח היציאה מהנמל ובאמצעות חבלים בלבד, שאינם כבלי מתכת, זולת אם אישר מנהל הנמל אחרת.

אמצעים לגרירה בשעת סכנה
127. (א) הבעל יניח גרזנים בחרטום אנית חמרי נפץ השוהה בנמל וכן ליד חבלי הקשירה שבירכתיה, שיאפשרו ניתוק כלי השיט מן הרציף בשעת סכנה.
 (ב) הבעל יקשור בחרטומה ובירכתיה של אנית חמרי נפץ השוהה בנמל כבל פלדה שקצהו, ובו לולאה, תלוי קרוב לגובה פני המים באופן המאפשר גרירתה בכל עת.

טעינת חמרי נפץ ופריקתם
128. (א) אין לטעון חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או לפרקם ממנה אלא במקום ובאופן שהורה מנהל הנמל.
 (ב) אין לטעון חמרי נפץ בספנה (Hold) של אנית חמרי נפץ או לפרקם מספנה כאמור, אלא לאחר ניתוק הזרם ממערכת החשמל של אותה ספנה.
 (ג) לא ישתמש אדם בציוד שינוע של חמרי נפץ לטעינת חמרי נפץ או לפריקתם אלא לאחר שבודק מוסמך בדק ואישר בכתב, להנחת דעתו של מנהל הנמל, כי הוא מתאים לכך; בתקנת משנה זו, "בודק מוסמך" - כמשמעותו על פי סעיף 1 לפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970.
 (ד) לא יעוכב מטען חמרי נפץ בתחום הנמל אלא כנדרש לביצוע הפעולות השוטפות של הטעינה או הפריקה, ואם חלה הפרעה או תקלה כלשהי בתהליך השינוע יופסקו מיד כל הפעולות העלולות לגרום להצטברות חמרי נפץ על הרציף.

כמויות המותרות לשינוע ואישור חריגה
129. (א) למטען חמרי נפץ המיועדים לטעינה על אנית חמרי נפץ או לפריקה ממנה, יקבעו אזורי סכנה "א" ו-"ב" על ידי חישוב רדיוסים של איזורי הסכנה התואמים, על פי סיווג חמרי הנפץ בהתאם להוראות התוספת השניה.
 (ב) כמות חמרי הנפץ המירבית המותרת באנית חמרי נפץ הנמצאת בתחום הנמל תוגבל כך שאיזור סכנה "א" שנקבע לה, בהתאם לתקנת משנה (א) לא יחרוג מתחום האיזור המוגבל.
 (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב) - יתיר מנהל הנמל במקרה מסוים, טעינה או פריקה של חמרי נפץ בכמות גדולה יותר כשאיזור סכנה "א" התואם לה חורג מתחום האיזור המוגבל, ובלבד שנתקיימו כל אלה:
(1) הבעל הגיש למנהל בקשה לפי טופס 2 בתוספת השניה;
(2) ניתן אישור בכתב מאת שר הבטחון, או ממי שהוא הסמיכו לכך בהתאם לטופס 2 בתוספת השניה, כי שינוע חמרי הנפץ כאמור חיוני מטעמים שבבטחון המדינה או שלמדינה ענין בהם, וכי ננקטו כל הצעדים הנדרשים בנסיבות המקרה לטיפולם של צה"ל, משטרת ישראל ורשויות אחרות בכל פיגוע אפשרי מחוץ לאיזור המוגבל, במקרה של אסון בתחום איזור סכנה "א".

חובת זהירות
130. (א) לא יבצע אדם ולא ירשה לאחר לבצע עבודות כלשהן באזור סכנה "א" שבתחום הנמל כל אימת שמתבצעת באיזור המניעה טעינה או פריקה של חמרי נפץ, זולת מי שקשור במישרין לשינועם, או איש צוות באנית חמרי נפץ, או מי שקיבל היתר לכך מאת מנהל הנמל.
 (ב) אדם העוסק בטעינה או בפריקה של חמרי נפץ, או הבא במגע עם מטען חמרי נפץ באזור מניעה, או במקום אחר בתחום הנמל, ינקוט בכל אמצעי הזהירות למניעת אש או התפוצצות.

דגל ומאור
131. קברניט של אנית חמרי נפץ הנמצאת בתחום נמל חייב בשעות היום להניף דגל בהתאם להוראות טופס 3 בתוספת השניה ובשעות הלילה - לתלות ולהאיר מאור אדום בראש התורן ואם אין לכלי השיט תורן - באחת מכלונסאותיו, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, והכל באופן שהאור יראה מכל עבר עד למרחק של לא פחות משלושה וחצי קילומטרים.

איסור שהיית כלי שיט ליד אנית חמרי נפץ
132. (א) לא ישיט אדם לעבר אנית חמרי נפץ כלי שיט שאינו נוטל חלק בטעינה או בפריקה של חמרי נפץ או קשור ישירות לקשירתה, לעיתוקה או לניתוקה של אנית חמרי נפץ.
 (ב) גוררות, ארבות, ספקות מים, ספקות דלק וכל כלי שיט אחר לא יתקרבו לדופן אנית חמרי נפץ ולא ידופנו אליה כל אימת שמתבצעת טעינה או פריקה של חמרי נפץ, אלא על פי היתר מאת מנהל הנמל.

מניעת דליקות והתפוצצויות
133. (א) בהימצא אנית חמרי נפץ בתחום הנמל ינקוט הבעל כל אמצעי זהירות הדרושים למניעת אש או התפוצצות בכלי השיט.
 (ב) מכשירי כיבוי אש ומשאבות הכיבוי של אנית חמרי נפץ יהיו במצב תקין וזרנוק אחד לפחות יהיה פרוש ומוכן להפעלה מיידית ליד כל ספנה שבה מתבצעת טעינה או פריקה של חמרי נפץ; משאבות הכיבוי יפעלו כל אימת שמבוצעות פעולות טעינה או פריקה כאמור ומים יזרמו בזרנוקים שנפרשו; על הרציף ייפרשו זרנוקים מחוברים לברז הכיבוי אשר יהיה פתוח ומזנק הכיבוי יהיה במצב סגור.
 (ג) ציוד כיבוי אש הנמצא באזור מניעה יהיה במצב תקין ומוכן לפעולה במשך ביצוע הטעינה או הפריקה של חמרי נפץ.
 (ד) מנהל הנמל יקבע אחראי לכוננות וכיבוי אש במשך הימצאות אנית חמרי נפץ ליד הרציף (להלן - האחראי), ויודיע על כך לכל העוסקים בטעינה ובפריקה באזור המניעה.
 (ה) האחראי ידאג לתקינות ציוד כיבוי האש, אבטחת סידורי הכבאות והפעלתם בשעת הצורך, וימצא באזור הפריקה והטעינה עד לסיומם.
 (ו) ראה האחראי כי התנאים למניעת שריפות וכיבויין אינם מתמלאים, רשאי הוא להורות על הפסקת פעולות הפריקה והטעינה.

134. (א) מנהל הנמל יסמן את אזור המניעה וגבולותיו בשילוט מתאים; לפני תחילת טעינה או פריקה של חמרי נפץ יוצגו שלטי אזהרה ליד כבש אנית חמרי הנפץ ובאזור המניעה בזו הלשון: "אסור לעשן, להשתמש בלהבה גלויה ולהכניס גפרורים ומצתים; הגישה למבקרים אסורה ללא אישור מנהל הנמל".

איסור הבערת אש, עישון והכנסת מכשירי הצתה
 135. (א) לא יבעיר אדם אש גלויה באזור מניעה או באנית חמרי נפץ השוהה בנמל, אלא אם כן ניתן על כך היתר מראש מאת מנהל הנמל.
 (ב) בתקנה זו, "אש גלויה" - חמרים לוהטים, קשתות ריתוך חשמליות, מבערי הלחמה וחיתוך, מבערי חימום, תנורי פרימוס, מכשירי חשמל ניידים או מכשירי יד העלולים להתיז גצים, להבה גלויה ואש, למעט אש בדוודים ובמטבח האניה.
 (ג) לא יעשן אדם באזור מניעה אלא במקום שהעישון בו הותר בידי מנהל הנמל, ובאנית חמרי נפץ אלא במקום שהעישון בו הותר בידי קברניטה.
 (ד) לא יכניס אדם לאזור מניעה, או לאנית חמרי נפץ, גפרורים, מצתים אוטומטיים או מכשירי הצתה אחרים כלשהם אלא אם כן ניתן על כך היתר מאת מנהל הנמל או הקברניט, לפי הענין.
 (ה) מנהל הנמל או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לערוך בדיקה בגופו ובכליו של כל אדם העומד להכנס לאזור המניעה או לאנית חמרי נפץ או הנמצא בהם להבטחת קיום הוראות תקנת משנה (ד).

איסור שימוש בכבילי חשמל מסויימים
136. לא ישתמש אדם בכבילי חשמל ניידים באנית חמרי נפץ ובאזור המניעה, לשם תאורה, אלא אם הם מסוג משוריין שאישר מנהל הנמל, וכשהם מחוברים אל כן המנורה בחיבור חשמלי רצוף ומנהל הנמל התיר את השימוש.

איסור פעולות המתיזות גצים
137. לא יעסוק אדם בניקור או בגירוד של חלקי פלדה או בכל מלאכה אחרת העלולה ליצור או להתיז גצים באנית חמרי נפץ השוהה בנמל; אולם אם היה צורך לבצע עבודת תיקונים דחופה באנית חמרי נפץ, העלולה ליצור או להתיז גצים, ניתן לבצעה אם ניתן היתר מראש מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאים שקבע.

כוננות האניה וצוותה
138. בזמן שהותה של אנית חמרי נפץ בנמל יהיו האניה וצוותה במצב כוננות המאפשר הוצאתה המיידית של האניה מן הנמל בכל עת.

איסור פירוק מנועי האניה
139. הבעל לא יפרק את מנועי אנית חמרי הנפץ השוהה בנמל ויקיים את הכח המניע שלה במצב מוכן להפעלה מיידית, אלא בהיתר מראש מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאיו.

אמצעי בטיחות נוספים
140. בנסיבות מיוחדות רשאי מנהל הנמל להורות על נקיטת אמצעי בטיחות נוספים או הגבלות נוספות על האמור בפרק זה.

הרחקת חמרי נפץ
141. (א) חומר נפץ ישונע, בתחום הנמל, במסירה ישירה ובתוואי שעליו יורה מנהל הנמל.
 (ב) חומר נפץ מיובא, יוצא מיד עם שינועו מתחום הנמל.
 (ג) חומר נפץ יובא או יוצא מתחום הנמל כשהוא מכוסה ביריעות חסינות אש, למעט מכולות.
 (ד) בכפוף לאמור בתקנה 128, לא יוחל בפריקת חמרי נפץ מאנית חמרי נפץ אלא לאחר שהבעל הביא כלי תובלה מתאימים אל הרציף בסמוך לאנית חמרי הנפץ, במספר ובמועד שאישר מנהל הנמל.

אריזה וסימון
142. (א) הבעל יוודא שאריזת חמרי הנפץ תהיה עמידה בפני סיכונים הקשורים בשינועם ובהובלתם בים, והסימון על פניהן ייעשה באופן בולט וברור לעין, לפני הבאתם לנמל.
 (ב) הוראות ודרישות הקודקס לענין סימון איכות ומהות אריזות טובין מסוכנים יהוו תקן לענין זה, אלא אם אישר שר הבטחון או מי שהוא הסמיכו לכך אחרת בכתב.

תקינות מכולות  וכלי-רכב
143. הבעל של חמרי נפץ המיועדים ליבוא או ליצוא במכולה או המשגר כלי רכב טעונים חמרי נפץ לנמל לשם טעינתם יחד עם חמרי הנפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה כאמור, יוודא שהמכולה וכלי הרכב יהיו בעלי כל הנתונים לעמידה בתנאי השינוע וכי המכולה תענה על דרישות כל אמנה בינלאומית לענין שינוע והובלה שישראל הצטרפה אליה או על דרישות כל רשות מוסמכת לענין.

פיקוח על טעינה ופריקה
144. (א) קברניט אנית חמרי נפץ, המפקח על הטעינה או הפריקה, יוודא שבידיו כל הפרטים הנוגעים לחמרי הנפץ המיועדים לשינוע, לרבות כמותם, אריזתם, שמותיהם, סיווגם, תכונותיהם, הסיכונים הטמונים בהם וכן אופן ושיטות הטיפול בהם בשעת סכנה או חירום.
 (ב) בכל עת טעינה או פריקה של חמרי הנפץ, יהיה נוכח באזור המוגבל נציג מוסמך של הבעל, הבקי בכל פרטי חמרי הנפץ המיועדים לשינוע, וכל דבר אחר הנוגע לענין, כאמור בתקנת משנה (א).

תנאי וזמני טעינה, פריקה והפלגה
145. (א) לא תיעשה עבודה בחמרי נפץ בנמל, לרבות טעינתם על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה בזמן סערת ברקים.
 (ב) טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם ממנה, לא תתבצע בשעות שבין שקיעת השמש לזריחתה אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
(1) הותקנו אמצעי תאורה מיוחדים בספנות, על הסיפון ועל הרציף באופן המונע, לדעת מנהל הנמל, היווצרות ניצוצות שריפה והתחשמלות;
(2) ננקטו כל הצעדים לאספקה מיידית של זרם חשמל חילופי במקרה של תקלה במערכת החשמל.
 (ג) טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ תבוצע ברציפות אך ורק לאחר סיום טעינת כל המטענים האחרים, לרבות צידת האניה.
 (ד) פריקת חמרי נפץ מאנית חמרי נפץ תבוצע ברציפות, בכפוף להוראות פרק זה, מיד לאחר קשירתה לרציף ולפני פריקת כל מטען אחר מעליה.
 (ה) אנית חמרי נפץ תפליג מהנמל אל מחוץ לתחומיו, בסמוך ככל האפשר לאחר גמר הטעינה ולא יאוחר מן השעה שנקבעה לכך בהוראות מנהל הנמל לקברניטה.

כיסוי חמרי נפץ
146. (א) קברניט אנית חמרי נפץ יוודא שחמרי הנפץ שעליה יהיו מכוסים כל העת, למעט בזמן הטעינה או הפריקה.
 (ב) בהימצא חומר הנפץ בספנה, יהיה פתח הספנה מכוסה במכסה או ביריעות ובכל מקום אחר, למעט מחסן מקורה שבאניה, יהיו חמרי הנפץ מכוסים ביריעות.
 (ג) הוראות תקנה זו לא יחולו על מכולה שנארזו בה חמרי נפץ.

איסור שימוש בכלי רכב ובציוד ממונע
147. (א) לא יכניס אדם ולא ירשה לאחר להכניס לאזור מניעה כלי רכב, לרבות רכב תפעולי, המונע במנוע בנזין, פרט לרכב כיבוי אש ורכב הצלה.

 (ב) לא ישתמש אדם ולא ירשה לאחר להשתמש באזור מניעה, בעת טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם מעליה במלגזות, בטרקטורים או בעגורנים אלא אם כן הם ממונעים במנוע דיזל שמפלטו מופנה כלפי מעלה ועליו מורכב קולט גצים, או מונעים בכוח חשמל מסוללות; הוראה זו לא תחול על שימוש בעגורני חוף, עגורני גשר ועגורני שער של הנמל וכן על שימוש בעגורני אנית חומרי נפץ.
 (ג) לא תוכנס מלגזה לתוך ספנת אנית חמרי נפץ אלא אם היא מופעלת בכוח חשמלי מסוללות ומטיפוס "Ex" או "EE".
 (ד) מלגזות המשמשות לשינוע חמרי נפץ על הרציף יהיו מטיפוס "DS" (דיזל) או "EE" (חשמל).

איסור כניסה
148. לא יכנס אדם לאזור מניעה או לאזור סכנה "א" שבתחום הנמל ולא ימצא בו בעת טעינת חמרי נפץ על אנית חמרי נפץ או פריקתם מעליה, למעט איש צוות של האניה, איש צוות כיבוי אש והצלה, נהג כלי תובלה המועסק בשינוע חמרי נפץ ואדם העוסק בטעינה, בפריקה או בפיקוח, אלא בהיתר מאת מנהל הנמל ובהתאם לתנאי ההיתר.

הודעה על תקלה
149. קברניט אנית חמרי נפץ יודיע מיד למנהל נמל על כל תקלה הנוגעת לחמרי נפץ שבה, העלולים לסכן את הנמל או כל אדם או רכוש שבתחומו או בסביבתו.


פרק ארבעה עשר: חמרים מסוכנים


סימן א': הגדרות

הגדרות
150. בפרק זה –

 "אזור סכנה" - מקום בתחום הנמל שבו מבוצעות פעולות שינוע, אחסנה או אריזה של חומר מסוכן והאזור הסמוך לו;
 "אניית חמרים מסוכנים" - כלי שיט המשנע, מאחסן או העומד לשנע או לאחסן חומר מסוכן, למעט חומר מסוכן בכמות הדרושה לתפעולו של כלי השיט עצמו;
 "אניית חמרים מסוכנים בצובר" - אניית חמרים מסוכנים המשנעת, מאחסנת או העומדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים בצובר, לרבות אניה כאמור אשר סיימה פריקת חומר מסוכן;
 "אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר" - אניית חמרים מסוכנים בצובר המשנעת, מאחסנת או המיועדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים מוצקים בצובר;
 "אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר" - אניית חמרים מסוכנים בצובר המשנעת, מאחסנת או המיועדת לשנע או לאחסן חמרים מסוכנים נוזלים בצובר;
 "אימ"ו" - הארגון הבינלאומי לספנות שישראל חברה בו;
 "בעל" - קברניטה, בעלה או חוכרה של אניית חמרים מסוכנים או הבעל של חמרים מסוכנים או סוכנו של כל אחד מהם;
 "גז" - לרבות אדי חומר מסוכן;
  "הנחיות אימ"ו" - ההנחיות הכלולות בספר "תובלה בטוחה, שינוע ואחסון של חמרים מסוכנים בתחום הנמל", בהוצאת אימ"ו, שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
 "חומר לקיח" - חומר, בכל מצב צבירה, שנקודת ההבזקה שלו בגביע סגור לפי שיטת האגודה האמריקאית לבחינת חמרים ASTM 93-D (לפי התקן האמריקאי לבחינת חומרים, כרך D תקן 93) היא טמפרטורה של 61 מעלות צלזיוס או פחות;
 "חומר מסוכן" - חומר מן החמרים המוגדרים בקודקס של אימ"ו, בכמות ובתנאים העולים על המינימום המפורט בו וכן חומר בעל תכונה או תכונות דומות, למעט חמרי נפץ כמשמעותם בפרק 13 לתקנות אלה;

 "חומר מסוכן ארוז" - חומר מסוכן המשונע או מאוחסן באריזה, לרבות אריזה אשר שימשה לאחסנת חומר מסוכן אלא אם כן נוקתה משאריות החומר המסוכן, אם תכונות החומר מאפשרות זאת בבטיחות, וכל תוויות הסימון הנוגעות לחומר המסוכן ששונע או שאוחסן בה הוסרו ממנה;

 "חומר מסוכן בצובר" - חומר מסוכן המשונע או המאוחסן ללא אריזת ביניים בכלי קיבול המהווה חלק מכלי שיט או המחובר חיבור של קבע למקרקעי הנמל, או המהווה חלק מהמערך התפעולי של הנמל;
 "חמרים מסוכנים מוצקים בצובר" - חמרים מסוכנים בצובר הנמצאים במצב צבירה מוצק בעת שינועם או אחסנתם;
 "חמרים מסוכנים נוזלים בצובר" - חמרים מסוכנים בצובר הנמצאים במצב צבירה נוזלי בעת שינועם או אחסנתם;
 "כלי קיבול" - מכל, ספנת אניה, מכולה ואריזה אחרת מכל מין וסוג;
 "מחסן חמרים מסוכנים" - אזור בנמל שמנהל הנמל אישרו כמקום אחסנה של חמרים מסוכנים ארוזים;
 "מינגש" - אזור בנמל, ליד רציף, בו עוגנת אניה;
 "מסוף" - אזור בנמל שקבע מנהל הנמל המצוייד במתקנים לשינוע ואחסנה של חמרים מסוכנים נוזלים בצובר, לרבות המינגש המיוחד במסוף המיועד לביצוע שינוע;
 "מנהל מסוף" - אדם שמנהל הנמל מינהו לניהול המסוף;
 "מספר או"ם" (UN Number) - מספר בן ארבע ספרות לזיהוי חומר מסוכן או קבוצת חמרים מסוכנים, שקבעה וועדת המומחים של האו"ם להובלת מטענים מסוכנים;
  "מפעיל מחסן" - בעל מחסן חמרים מסוכנים מורשהו או חוכרו, או מי שמנהל הנמל מינה לניהול מחסן חמרים מסוכנים;
 "מיתקן" - מערכת אמצעים לשינוע ולאחסון חמרים מסוכנים נוזלים בצובר במסוף או מחוצה לו;
 "מפעיל מיתקן" - בעל מיתקן, מורשהו או חוכרו;
 "מקרה חירום" - מקרה של תקלה באניית חמרים מסוכנים או תקלה בשינוע או באיחסון חומר מסוכן ובכלל זה דליפה, אש, התפוצצות או גלישת חומר מסוכן ממכלים;
 "נוהלי חירום" (EM'S) - ההנחיות הכלולות בספר "נוהלי חירום לאניות המובילות מטענים מסוכנים", בהוצאת אימ"ו, שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
 "עובד במיתקן" - מי שמפעיל מיתקן מעסיקו במיתקן, לרבות קבלן עצמאי ועובדיו;
 "רציף" - אזור בנמל, למעט מסוף, שבו מתבצע שינוע של חמרים מסוכנים ארוזים, או של חומרים מסוכנים מוצקים בצובר;
 "מפעיל רציף" - בעל של רציף, מורשהו או חוכרו, או מי שמנהל הנמל מינה לניהול הרציף;
 "קבוצת סיכון" (UN Class) - מספר המונה ספרה אחת או שתיים לציון סוג הסיכון של החומר המסוכן שקבעה וועדת המומחים של האו"ם להובלת מטענים מסוכנים;
 "קודקס של אימ"ו" (IMDG Code) - הקודקס הבינלאומי הימי לחמרים מסוכנים שבהוצאת אימ"ו שהעתקו נמצא לעיון הציבור במינהל הספנות והנמלים של משרד התחבורה;
 "רמת סיכון" - סיווג רמת הסיכון של החומר המסוכן (Packaging Group) כפי שמוגדר בקודקס של אימ"ו;
 "שינוע" - לרבות הובלה, פריקה או טעינה, העברה ממכל למכל, שטעון, נטילת דוגמאות של חומר מסוכן, מדידת כמות (Ullaging), טעינה או פריקה של מי זיבורית או פסולת, ניקוי או אוורור מכלים, שאיבת נוזל שיפוליים שהחומר המסוכן חדר אליהם וכיוצא באלה.

סימן ב': כללי

הודעה על חמרים מסוכנים
151. (א) בעל אניית חמרים מסוכנים ימסור בכתב למנהל הנמל או למי שהוא הסמיכו לכך, 24 שעות לפחות לפני הגעת אניית חמרים מסוכנים לנמל, הודעה על חמרים מסוכנים (להלן - ההודעה) בנוסח הקבוע בטופס 1 בתוספת השלישית; לגבי משך הפלגה קצר מ-24 שעות, תימסר ההודעה בכתב עם הפלגת האניה מנמל המוצא.
 (ב) בעל חמרים מסוכנים או מפעיל מיתקן המיועד לשנע או לאחסן חומר מסוכן, יודיע למנהל הנמל, או למי שהוא הסמיכו לכך, 24 שעות לפחות לפני הכנסת כל חומר מסוכן לנמל את שם החומר המסוכן, מספר האו"ם שלו, כמותו, אריזתו, סיוורו, קבוצת הסיכון שלו, מספר הדף בקודקס של אימ"ו שבו הוא מופיע, רמת הסיכון שלו, כתובת ומספר טלפון של בעל המטען בארץ, סוג התובלה היבשתית שבה יגיע לנמל ושם כלי השיט שבו יישלח לחוץ לארץ.

קשר האניה עם החוף
152. קברניט אניית חמרים מסוכנים יקיים קשר רדיו או טלפון רצוף בין האניה שבפיקודו ובין תצפית הנמל בכל עת שהאניה שוהה בתחום הנמל.

פעולה הקשורה בחומר מסוכן
153. (א) שינוע, אחסון או פעולה אחרת בנמל ובדרך אליו הקשורה בחומר מסוכן ייעשו בהתאם להנחיות אימ"ו והקודקס של אימ"ו אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה.
 (ב) מידע כמפורט להלן בקשר לחמרים מסוכנים יימצא בנמל בהישג יד של אדם או בני אדם שקבע מנהל הנמל:
(1) שמו הטכני של החומר המסוכן, מספר האו"ם שלו, תיאור תכונותיו הפיזיקליות, הכימיות ותגובותיו;
(2) מידע בכתב בדבר ציוד מיוחד הדרוש לשינוע החומר המסוכן, תהליכי שינועו וניטרולו, איוורור וניקוז של כלי הקיבול שלו מגז וכל פסולת אחרת;
(3) נוהלי חירום.

פיקוח על שינוע
154. (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים יקבע איש מצוות האניה, בדרגת קצין, בעל ידע בזיהוי החומר המסוכן המשונע ובאמצעים שיש לנקוט בשעת חירום לפיקוח על שינוע החומר המסוכן (להלן - הקצין המפקח).
 (ב) מנהל הנמל יקבע עובד נמל בעל ידע בזיהוי החומר המסוכן המשונע ובאמצעים שיש לנקוט בשעת חירום, לפיקוח על שינוע החומר המסוכן בתחום הנמל.
 (ג) הקברניט יבדוק, לפני התחלת השינוע של חומר מסוכן, כי בידי הקצין המפקח נמצא המידע על מקום הימצאם של אמצעי הקשר לאזעקה מיידית של מכבי האש ושירותי העזרה הראשונה וכי אמצעי הקשר האמורים תקינים ומוכנים להפעלה.

נקיטת אמצעי זהירות וכיבוי אש
155. (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים, מפעיל מיתקן, מפעיל רציף, מפעיל מחסן וכל אדם אחר הבא במגע עם חומר מסוכן בנמל, ינקוט כל אמצעי זהירות כדי למנוע התלקחות אש, התפוצצות, דליפה או כל נזק אחר העלול להיגרם בשל שינוע חומר מסוכן ואחסנתו.
 (ב) קברניט אניית חמרים מסוכנים יבדוק כי -
(1) אמצעי הכיבוי של האניה, שליד כל כלי קיבול בו מבוצע שינוע חומר מסוכן, יהיו תקינים ומוכנים להפעלה;
(2) מספר מתאים של זרנוקי כיבוי אש יהיו על סיפון האניה, מחוברים למערכת כיבוי האש של האניה ומוכנים להפעלה מיידית;
(3) לא ייפלטו גצים מארובת האניה;
(4) באניה יהיה בכל עת צוות מיומן ומתורגל בכיבוי אש.
 (ג) מפעיל מיתקן, מפעיל רציף ומפעיל מחסן, כל אחד בתחום אחריותו, ידאג לפני שינוע, לגישה חפשית של אמצעי כיבוי האש אל אניית חמרים מסוכנים ולכל מקום שבו נמצא חומר מסוכן, ולשימוש בהם ללא הפרעה.
 (ד) מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך, יקבע את המקום שבו יוחזקו כלים ומכשירים לכיבוי אש, מלאי אמצעי ספיגה וחמרי טיהור וניטרול בכמות ומסוגים מתאימים, הכל במצב תקין ומוכן לשימוש מיידי.

עישון
156. (א) לא יעשן אדם ולא ישא עמו גפרורים או כלי הצתה אחרים באזור סכנה אלא במקום שמנהל הנמל יעד לכך.
 (ב) כדי להבטיח קיום הוראות תקנת משנה (א), רשאי מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך לדרוש מכל אדם הנכנס לאזור סכנה להפקיד במשרד הנמל גפרורים וכלי הצתה שברשותו.
 (ג) קברניט אניית חמרים מסוכנים יקבע באניה אזורים מותרים לעישון הסגורים ומסומנים באופן מתאים ואשר קיימת בהם חובת שימוש במאפרות.
 (ד) קברניט אניית חמרים מסוכנים, מפעיל מיתקן, מפעיל רציף ומפעיל מחסן, יציבו שלטים בולטים לעין האוסרים עישון במקומות שבהם העישון מהווה סכנה כאמור בתקנה 168.

איסור ביצוע עבודות
157. (א) באזור סכנה או באניית חמרים מסוכנים לא יבוצעו עבודות תיקון, ניקוי, איוורור, ריתוך, שפשוף, גירוד חלקי פלדה או כל עבודה אחרת העלולה לגרום לגצים או לכל סכנה שהיא, אלא בהיתר בכתב מאת מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך ובהתאם לתנאי ההיתר.
 (ב) באניית חמרים מסוכנים בצובר לא יבוצעו העבודות כאמור בתקנת משנה (א), אלא לאחר תיאום עם מנהל המסוף ומפעיל המיתקן אשר האניה עוגנת בתחום אחריותם.
 (ג) לא יבוצעו עבודות באניית חומרים מסוכנים נוזלים בצובר, אלא אם כן יאשר בודק מטעמו של סוכן האניה כי בבדיקה שערך באניה או בכלי קיבול שנמצא באניה, לא קיימים גזים רעילים או נפיצים ויוציא על כך אישור בכתב שיימסר למנהל המסוף.

מאור
158. (א) לא ישונע חומר מסוכן ולא תיעשה כל פעולה הנוגעת לשינוע חומר מסוכן באזור סכנה בשעות שבין שקיעת החמה לזריחתה, אלא אם כן הובטח שהפעולות ייעשו באור מספיק שמקורו באמצעי מאור בטוחים, להנחת דעתו של מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך.
 (ב) באזור סכנה לא ישתמש אדם באמצעי מאור העלולים לגרום אש או גצים.

שימוש בציוד חשמלי
159. במקום שבו קיימת סכנת התלקחות או נפיצות לא ישתמש אדם בציוד חשמלי מיטלטל אלא אם כן הציוד הוגדר כבטוח לשימוש בהתאם לתקן ישראלי ת"י 786 של מכון התקנים הישראלי.

שינוע בתנאי מזג אויר קשים
160. לא ישונע חומר מסוכן בשעה של סערת ברקים או בתנאי מזג אויר העלולים להגדיל, במידה ניכרת, את הסיכון שבשינוע.

הודעות על תקלות ופעולות חירום
161. (א) מי שמבצע שינוע, אחסנה או כל פעולה שהיא בחומר מסוכן בנמל, יודיע למנהל הנמל, או מי שהוא הסמיכו לכך, מיד, על כל תקלה שגרמה או עלולה לגרום להתלקחות, שפיכה או גלישה של חומר מסוכן ועל כל תקלה העלולה לסכן את הנמל, אנשים או רכוש; כמו כן -
(1) יפסיק כל פעולה בחומר המסוכן;
(2) יפעיל את כל האמצעים הדרושים למניעת גלישת החומר המסוכן;
(3) יאסור וימנע גישת אנשים בלתי מוסמכים למקום התקלה;
(4) יזעיק את הממונה על הבטיחות של הנמל;
(5) יזעיק את מכבי האש והמשטרה;
(6) יבצע הכנות לגרירת אניית החמרים המסוכנים או לפינוי החומר המסוכן לפי הענין;
(7) יבצע פעולות חירום בחומר המסוכן בהתאם לנוהלי חירום.
 (ב) קברניט אניית חמרים מסוכנים יודיע למנהל הנמל, או למי שהוא הסמיכו לכך, מיד, על כל תקלה כמפורט בתקנת משנה (א), וכן על כל תקלה הפוגעת או העלולה לפגוע בכשירות האניה להפליג או המסכנת או עלולה לסכן כלי שיט סמוכים.

בדיקת אמצעי בטיחות ואמצעים מסוכנים
162. (א) מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך יהיה רשאי לבדוק -
(1) מסמכים ותעודות הנוגעים לבטיחות שבשינוע ואחסון של חומר מסוכן בתחום הנמל;
(2) אריזות ושיטות אריזה של חומר מסוכן בתחום הנמל לענין בטיחות ויכולת שינוע;
(3) טובין שלא הוצהר לגביהם שהם חומר מסוכן כאשר קיים חשד סביר שהם אמנם כאלה.
 (ב) מנהל הנמל או מומחה מטעמו רשאי, בכל עת, לבדוק את אמצעי הבטיחות בתחום הנמל וכל אדם הנוגע לענין חייב להגיש את העזרה הנחוצה לביצוע הבדיקה.
 (ג) נמצאו בבדיקה כאמור בתקנת משנה (ב) ליקויים באמצעי הבטיחות ובשינוע החומר המסוכן או שנמצא שהטובין הם חומר מסוכן שלא הוצהר עליו, יחוייב בעל האניה, מפעיל המיתקן, מפעיל המחסן, בעל הטובין או בעל הרכב, לפי הענין, בהוצאות הבדיקה מבלי לגרוע מאחריותו העונשית של העובר על תקנות אלה.

סילוק חמרים מסוכנים, פינוי אניית חמרים מסוכנים
163. (א) מנהל הנמל, או מי שהוא הסמיכו לכך, רשאי לחייב בעל חומר מסוכן או נציגו לסלק, על חשבונו תוך פרק זמן שיקבע, חומר מסוכן מהנמל; לא סילק בעל החומר המסוכן או נציגו את החומר המסוכן לפי דרישת מנהל הנמל, רשאי מנהל הנמל, או מי שהוא הסמיכו לכך, לסלק את החומר המסוכן מהנמל ולחייב את בעלו בהוצאות הסילוק.
 (ב) בעל החומר המסוכן או נציגו יהיה רשאי לערור לפני המנהל הכללי של רשות הנמלים והרכבות על ההוצאות כאמור בתקנת משנה (א) שבהן חוייב, אם אינן מוצדקות לדעתו.
 (ג) מנהל הנמל או רב חובל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך רשאי להורות על פינוי מתחומי הנמל של אניית חמרים מסוכנים המסכנת את סביבתה.


סימן ג': חמרים מסוכנים בצובר

קשירה, ריתוק וניתוק של אניה
164. (א) לא תיקשר אניית חמרים מסוכנים בצובר למינגש בנמל אלא אם כן חרטומה פונה כלפי פתח היציאה מהנמל זולת אם אישר מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך - אחרת.
 (ב) לא יוחל בפעולות הריתוק של אניית חמרים מסוכנים אלא אם כן בדק הקברניט כי ליד חבלי הריתוק הוכנו כלים מתאימים לניתוקם המיידי במקרה חירום והותקנו כבלי גרירה למקרה חירום בחרטום ובירכתי האניה -
(1) העשויים פלדה ובחוזק מתאים לגרירת האניה;
(2) הקשורים באניה בביטחה ובקצה כל כבל לולאה תלויה מעבר לדופן האניה בגובה פני הים;
(3) המותקנים בצד האניה הפונה לים;
ומסר הודעה על הבדיקה למנהל הנמל, או למי שהוא הסמיכו לכך.
 (ג) לא נתקיימו הוראות תקנת משנה (ב), רשאי מנהל הנמל להורות על פינוי אניית חמרים מסוכנים מתחומי הנמל.
 (ד) אניית חמרים מסוכנים בצובר לא תעזוב את מקום עגינתה או ריתוקה בנמל ולא תזוז ממנו ללא היתר מאת מנהל הנמל, או ממי שהוא הסמיכו לכך, פרט למקרה חירום וכדי למנוע סיכון מיידי לעצמה או לסביבתה.

דגל ואור אדום
165. קברניט של אניית חמרים מסוכנים בצובר הנמצאת בתחום הנמל, יניף על האניה בשעות היום דגל אדום לפי טופס 3 שבתוספת השניה, ויאיר בשעות הלילה - מאור אדום בראש התורן, ואם אין לכלי השיט תורן - בראש אחת מכלונסאותיו, בגובה שלא יפחת מששה מטרים מעל לסיפון, באופן שהאור ייראה מכל עבר עד למרחק של שלושה קילומטרים וחצי לפחות.

איסור שיוט כלי שיט
166. לא ישיט אדם כלי שיט ולא יקרבו לאניית חמרים מסוכנים בצובר המניפה דגל או המדליקה אור כאמור בתקנה 165, אלא אם כן הוא שומר מרחק ממנה של 20 מטרים לפחות, זולת אם התיר מנהל הנמל אחרת; תקנה זו לא תחול על כלי שיט המבצע פעולות עגינה, קשירה או ניתוק בתחומי הנמל.

גידור וסימון
167. לא ישנע אדם ולא ירשה לשנע חמרים מסוכנים בצובר מכלי שיט או אליו, אלא במסוף, במיתקן או ברציף שתחומיהם גודרו או סומנו באופן ברור ושהכניסה אליהם נאסרה על מי שאינו נמנה עם צוות כלי השיט או עם העוסקים בשינוע או בעבודות הקשורות בו באופן ישיר.

שילוט
168. קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר העוגנת בנמל, יציג על יד כבש האניה שלטי אזהרה בשפות העברית, הערבית והאנגלית, באותיות ברורות שגדלן 10 סנטימטרים לפחות ושעליהם כתוב:
אסור לעשן ולהשתמש באש גלויה

NO SMOKING, NO NAKED LIGHTS

הגישה ללא רשות אסורה

NO UNAUTHORIZED PERSONS


אמצעי מיגון
169. קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר, מפעיל מיתקן, מפעיל מחסן ומפעיל רציף, כל אחד בתחום אחריותו, יבדוק שאנשי צוות האניה ועובדים אחרים המעורבים בפעולות השינוע של החמרים המסוכנים בצובר, יצויידו באמצעי מיגון מתאימים בהתאם לסיכון הטמון בחומר המסוכן, ויקבלו הוראות התנהגות מתאימות לשמירת כללי הבטיחות.

הפרדת חמרים
170. קברניט אניית חמרים מסוכנים בצובר, מפעיל מיתקן ומפעיל רציף, כל אחד בתחום אחריותו, יבדקו שננקטו כל האמצעים הדרושים כדי שחומר מסוכן הנמצא בצינור, בשסתום או בכלי קיבול אחר, לא יבוא עם חומר אחר כלשהו במגע אשר כתוצאה ממנו עלול להיגרם כל סיכון שהוא.

אספקת צידה ודלק
170א. (א) לא תיעשה כל אספקה בנמל לאניית חמרים מסוכנים בצובר בשעת שינוע חמרים מסוכנים בצובר, ממנה או אליה, אלא בהיתר מאת מנהל הנמל.
 (ב) לא תתודלק אניית חמרים מסוכנים בצובר אלא בהיתר מאת מנהל הנמל או ממי שהוא הסמיכו לכך.

אחסנה
170ב. חומר מסוכן בצובר לא יאוחסן בנמל אלא על-פי היתר, בכתב, מאת מנהל הנמל, או מי שהוא הסמיכו לכך.


סימן ד': חמרים מסוכנים נוזלים בצובר


חלק א': (נמחקה)

עבודות במסוף  
170ג. בשטח מסוף או מיתקן לא יבוצעו כל פעולות בינוי, פיתוח, אחזקה, שינוע ואחסון אלא בהיתר בכתב מאת מנהל הנמל ולאחר נקיטת אמצעים מוקדמים למניעת דליקות או תקריות הנוגעות לחמרים מסוכנים נוזלים בצובר.

בטיחות
170ד. מנהל הנמל או מנהל מסוף רשאי להורות למפעיל מיתקן או לעובדי מיתקן לנקוט אמצעי בטיחות או להפסיק ביצוע עבודות או להפסיק שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר.

הדרכת עובדי המיתקן
170ה. מפעיל המיתקן יקיים הדרכה לעובדי מיתקן בכל הקשור בשיטת השינוע, האחסון, הציוד ואמצעי הזהירות, ופעולות החירום הנוגעות לחומר המסוכן המשונע במיתקן; בסיומה של ההדרכה יקבל העובד אישור בכתב מאת מפעיל המיתקן בדבר קבלת הדרכה.

ביקורות לסידורי בטיחות
170ו. (א) מפעיל מיתקן יערוך מדי ששה חדשים ביקורת של סידורי הבטיחות במיתקן וידווח למנהל הנמל, ולמנהל המסוף, בכתב, על תוצאותיה, תוך 7 ימים מיום הביקורת.
 (ב) מפעיל מיתקן יתקן את הליקויים שנתגלו בביקורת הבטיחות תוך שישים ימים מיום הביקורת או תוך תקופה אחרת שקבע מנהל הנמל.
 (ג) מנהל הנמל או מנהל המסוף רשאים לקיים ביקורת במיתקן להבטחת קיום הוראות תקנה זו.


חלק ב': (נמחקה)

תעודת כושר
170ז. לא ישיט אדם ולא ירשה לאחר להשיט לנמל אניית חמרים מסוכנים או להטעין אניה בנמל בחומר מסוכן אלא אם כן היא מצויידת בתעודת כושר להובלת מטען מהסוג המובל בה (Certificate of Fitness) שניתנה לפי הנחיות אימ"ו.


 170ז1. (בוטל).

קשר
170ח. (א) בנוסף לקשר עם החוף לפי הוראות תקנה 152, יקיים קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר קשר רצוף עם מפעיל המיתקן שאליו הוא משנע או מיועד לשנע את החומר המסוכן באחת או יותר מהדרכים המפורטות להלן, לפי קביעת מנהל הנמל:
(1) בטלפון, בתנאי שהמערכת היא מסוג "קו ישיר" המיועד לקשר בלעדי בין קברניט האניה לבין מפעיל המיתקן, ולא נדרש חיוג להפעלתו;
(2) באלחוט (תג"מ -  V.H.F) בתנאי שבשני המכשירים פתוח ערוץ האזנה כל משך פעולות ההכנה לשינוע והשינוע, וערוץ השידור והקליטה מיועדים לקשר בלעדי בין קברניט האניה ובין מפעיל המיתקן;
(3) קשר שמיעה בין קצין המשמרת של האניה לבין מפעיל המיתקן כשהם רואים ושומעים זה את זה ללא הפרעה או רעש רקע.
 (ב) כל אחד ממכשירי הקשר המפורטים בתקנת משנה (א)(1) ו-(2) יהיה בעל רמת בטיחות גבוהה ומסוג שאינו גורם להצתה של גז לקיח.
 (ג) מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך יקבע הסדרים לקשר בין אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר העוגנת במסוף ובין המיתקן והנמל בתקופה שבה עוגנת האניה במסוף ואינה עוסקת בהכנה לשינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או בשינועם.

ביקורת בטיחות
170ט. (א) לפני התחלת שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או אליה, ימלאו קברניט האניה ומפעיל המיתקן טופס ביקורת בטיחות, לפי טופס 2 שבתוספת השלישית ועותקים ממנו יימסרו למנהל הנמל ולמנהל המסוף.
 (ב) היתה אחת מהתשובות לשאלות המסומנות באותיות P או A שבטופס ביקורת בטיחות שלילית, לא יוחל בשינוע החמרים המסוכנים כאמור בתקנת משנה (א) מאניה או אליה אלא לאחר שקברניט האניה ומפעיל המיתקן הסכימו על אמצעי הזהירות המתאימים שיש לנקוט ומנהל הנמל אישרם.
 (ג) טופס ביקורת הבטיחות, החתום בידי קברניט האניה ומפעיל המיתקן, יישמר בידי מפעיל המיתקן לביקורת מנהל הנמל ויימצא בהישג יד של מפעיל המיתקן.

פעולות מקדימות לשאיבה
170י. (א) קברניט האניה ומפעיל מיתקן, כל אחד בתחומי אחריותו, יבדקו תקינות מערכות השינוע ואמצעי האזעקה לרבות הצופר, לפני שינוע חומר מסוכן מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר למיתקן או מהמיתקן לאניה, ומפעיל המיתקן ימסור הודעה למנהל המסוף על תחילת השינוע.
 (ב) בנוסף לאמור לעיל, יסוכמו ההכנות לשינוע, לרבות פעולות החירום שינקטו בעת הצורך, מראש בין קברניט האניה למפעיל המיתקן.
 (ג) לא נתקיימו הוראות תקנת משנה (א) לא יתיר מפעיל המיתקן את פעולות השינוע וימסור הודעה על כך למנהל הנמל ולמנהל המסוף.

שאיבת החומר המסוכן
170יא. (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן יבדקו במהלך שינוע חמרים מסוכנים מהאניה למיתקן או מהמיתקן לאניה כי -
(1) קצב השינוע והלחץ במערכות לא יעלה על המוסכם ביניהם ובהתאם למגבלות הציוד;
(2) ננקטים אמצעי בטיחות תמידיים להבטחת מערכות השינוע מפני פגיעה אפשרית וכי קיים פיקוח מתמיד שאין נזילה ממערכות השינוע;
(3) צידת האניה אינה משונעת באופן העלול לסכן את פעולות השינוע או לגרום נזק למערכות השינוע, או לגרום לסכנה כלשהי;
(4) ציוד המדידה של החומר המסוכן מתאים והמדידה נעשית באופן ובזמן מתאימים, תוך מניעת הסיכון של הצטברות מטען אלקטרוסטטי.

מניעת גלישה ונזילה
170יב. (א) לא יוחל בפעילות השינוע של החומר המסוכן מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר העומדת לשנע את החומר המסוכן בנמל, אלא אם כן בדק הקברניט כי -
(1) האניה מצויידת באבזרי ברוץ (overflow) למניעת גלישה של החמרים המסוכנים, בהתאם להנחיות אימ"ו;
(2) כל אביקי הסיפון הראשי סגורים בעת שינוע החומר המסוכן בצובר אל האניה או ממנה.

 (ב) מפעיל מיתקן יבדוק שנעשה כל הדרוש כדי להבטיח שחמרים מסוכנים נוזלים בצובר לא ייפלטו אל מי הים או אל תחומי הנמל זולת במקום שיועד לכך.

צנרת וצינורות
170יג. קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן לא ישנעו או יאחסנו בצנרת חמרים מסוכנים נוזלים בצובר, אלא אם כן -
(1) השימוש בצנרת נעשה בהתאם לייעודה;
(2) הצנרת מוגנת הגנה מלאה מפני כל נזק אפשרי והיא בהשגחה מתמדת;
(3) ננקטו אמצעי זהירות למניעת תאונות חשמל, על פי הנחיות אימ"ו;
(4) הצנרת מסתיימת במקום מאוורר היטב;
(5) הצנרת גמישה ונבדקת לעתים מזומנות בהתאם להוראות היצרן או לפי דרישת מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך או בהתאם להוראות כל דין;
(6) לפני השימוש הראשון בצנרת גמישה, נעשתה בדיקת לחצי עבודה של הצנרת והונפקה תעודת בדיקה בידי היצרן;
(7) בבדיקה חזותית יומיומית של הצנרת הגמישה נקבע כי הצינור הגמיש אינו פגום.

השלמת פעולות שאיבה
170יד. קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן, כל אחד בתחום אחריותו, יבדוק עם סיום שינוע החמרים המסוכנים כי -
(1) כל שסתומי הפריקה ומכלי האחסון, למעט אותם פתחים הנמצאים כרגיל במצב פתוח, נסגרו וכי שוחרר כל לחץ עודף מהצנרת שבה שונע החומר המסוכן;
(2) צנרת המיתקן נותקה מהאניה רק לאחר שנוקזה ואווררה מכל נוזל שהוא ולאחר ששוחרר ממנה הלחץ;
(3) נאטמו כל חיבורי הצנרת של האניה מהמיתקן.

כניסה למקומות איחסון
170טו. (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן, לא יכנסו ולא ירשו לאחרים להכנס לכלי קיבול או לכל מקום סגור אחר שבו משונעים, מאוחסנים או שונעו או אוחסנו חמרים מסוכנים נוזלים בצובר, אלא אם כן נמדדה תכולת הגז באטמוספירה של אותו מקום בידי אדם מוסמך להנחת דעתו של מנהל הנמל, וניתן אישור בכתב בידי האדם שהוסמך כאמור שהאטמוספירה מכילה די חמצן לנשימה, ואינה מהווה סיכון לנמצא בה.
 (ב) קיים הכרח שאדם יכנס למקום אשר האטמוספירה שבו לא עמדה במבחן כאמור בתקנת משנה (א), יבדקו קברניט אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר ומפעיל מיתקן כי הנכנס יצוייד במערכת נשימה סגורה, בגדי מגן מתאימים, רתמת בטיחות וחבל הצלה, וכי יהיה בהשגחה מתמדת של עובד מיומן אחר הנמצא מחוץ למקום האמור וכי קיימים סידורי חילוץ  מתאימים.
 (ג) לא יכניס אדם למקום המכיל או העשוי להכיל אדי חומר לקיח כל מכשיר העלול לגרום לניצוץ או להתלקחות.

אחסנה ודיווח
170טז. מפעיל מיתקן ידווח למנהל הנמל, בכתב, על הכמויות והסוגים של החמרים המסוכנים הנוזלים בצובר המאוחסנים במיתקן, בציון מקום ותנאי האיחסון; דיווח כאמור ינתן אחת ל-24 שעות וכן לפי דרישת מנהל הנמל, או מנהל המסוף ועותקים ממנו יועברו לשער המסוף, שער הנמל ושירותי הכבאות במקרה חירום.

שינוע בין כלי שיט
170יז. שינוע חמרים מסוכנים נוזלים בצובר בין כלי שיט, ייעשה בהיתר בכתב מאת מנהל הנמל ועל פי תנאיו.

שינוע מכלי שיט לכלי רכב
170יח. לא ישונעו חמרים מסוכנים נוזלים בצובר מאניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אל כלי רכב או מכלי רכב אל האניה.

הוצאת אניה מהנמל
170יט. אניית חמרים מסוכנים נוזלים בצובר אשר סיימה את שינוע מטענה בנמל וכל שאר הפעולות הדרושות להפלגתה, תפליג מהנמל בהקדם האפשרי, אלא אם כן קבע מנהל הנמל אחרת.

כוננות במסוף
170כ. מפעיל מיתקן שבו מאוחסנים או משונעים חמרים מסוכנים נוזלים בצובר או אשר כלי הקיבול שבו טרם נוקו משאריות החומר המסוכן, יחזיק במסוף צוות כוננות המיומן בביצוע פעולות שינוע, אחסון ונקיטת אמצעי חירום, אלא אם כן קיבל פטור, בכתב, מאת מנהל הנמל.


סימן ה': חמרים מסוכנים מוצקים בצובר

כניסה למקומות איחסון ושינוע
170כא. קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, ידאגו כי -
(1) המקומות שבהם משונעים, מאוחסנים או שונעו או אוחסנו חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ושקיימת בהם סכנה לנשימה, אווררו באופן שיבטיח כניסה בטוחה אליהם;
(2) כניסה למקומות כאמור בפסקה (1) תיעשה בהיתר מאת קברניט האניה או מפעיל הרציף;
(3) כניסה למקומות כאמור בפסקה (1) שטרם אווררו תיעשה רק בקיום מקרה חירום ועל-פי הוראות תקנה 170טו(ב) ו-(ג).

פליטת אבק
170כב. (א) קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, יבדקו בעת שינוע או אחסון חמרים מסוכנים מוצקים בצובר העלולים לפלוט אבק מסוכן, כי ננקטו האמצעים המתאימים למניעת פליטת האבק בכמות מסוכנת.
 (ב) קברניט האניה ומפעיל הרציף יספקו בשעת הצורך כמות מספקת של ציוד מגן מתאים לעובדים העוסקים בשינוע חמרים מסוכנים מוצקים בצובר כדי למנוע מהם כל סיכון אפשרי.

אבק נפיץ
170כג. קברניט אניית חמרים מסוכנים מוצקים בצובר ומפעיל רציף, יבדקו כי במקום שבו משונעים או מאוחסנים חמרים מסוכנים מוצקים בצובר העלולים לפלוט אבק נפיץ, ננקטו האמצעים המתאימים למניעת התפוצצות אפשרית.


סימן ו': חמרים מסוכנים ארוזים

אריזה וסימונה
170כד. (א) בעל חמרים מסוכנים ארוזים וסוכן אניה המיועדת לשנע, המשנעת או ששינעה חמרים מסוכנים ארוזים יבדקו כי -
(1) כלי הקיבול שבו נארזו החמרים המסוכנים עמיד בפני כל סיכון אפשרי וכי הוא נאטם לחלוטין;
(2) כלי הקיבול נושא תוויות בדבר החמרים המסוכנים הארוזים בו;
(3) לאחר ניקוי כלי הקיבול משייריו הוסרו ממנו כל התוויות הנוגעות לחומר המסוכן ששונע או שאוחסן בו.
 (ב) כלי הקיבול, אופן אריזתו ודרך סימונו יהיו בהתאם להוראות הקודקס של אימ"ו.

תכנית סיוור
170כה. (א) לפני התחלת השינוע ימסרו קברניט או סוכן אניית חמרים מסוכנים המשנעת חמרים מסוכנים ארוזים למפעיל הרציף את תכנית הסיוור אשר על פיה יתבצע השינוע באניה.
 (ב) תכנית הסיוור באניה תהיה בהתאם להוראות הקודקס של אימ"ו.

חמרים מסוכנים במכולות
170כו. (א) לא תבוצע בתחום הנמל המכלה של חמרים מסוכנים ארוזים המסווגים לפי טופס 3 בתוספת השלישית במסירה ישירה (להלן - חומרים המסווגים במסירה ישירה).
 (ב) המכלה וריקון של חמרים מסוכנים ארוזים למכולות ומהן ייעשו בהתאם לקודקס של אימ"ו ובמקום שאישר מנהל הנמל, ובלבד שהחמרים המסוכנים הארוזים המשונעים כאמור יוצאו מיד מהנמל או יוטענו מיד לאניה או יועברו מיד למחסן חמרים מסוכנים; מנהל הנמל רשאי לדרוש מסוכן האניה אישור בכתב כי ההמכלה נעשתה בהתאם לקודקס של אימ"ו.

כלי רכב
170כז. בעל או נהג של רכב המשנע חמרים מסוכנים ארוזים אל הנמל או ממנו לא ישאירו בתחומי הנמל חומרים מסוכנים ארוזים ללא השגחה אלא אם כן קיבלו היתר לכך מאת מנהל הנמל או ממי שהוא הסמיכו לכך; מנהל הנמל רשאי למנוע כניסת רכב לנמל או להגביל את תנועתו בנמל אם קיים חשש כי כלי הרכב מהווה סכנה לבטיחות הנמל וסביבתו.

תנאי מסירה
170כח. (א) לא יאוחסנו בנמל חמרים מסוכנים המסווגים במסירה ישירה למעט חמרים כאמור אשר רוקנו ממכולות; אחסנה כאמור לא תעלה על שבעה ימים.
 (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) ניתן לאחסן בנמל חמרים מסוכנים הארוזים במכולות ומסווגים במסירה ישירה שאחסנתן בנמל אושרה בידי מנהל הנמל או מי שהוא הסמיכו לכך, בשטח נפרד בתחום הנמל ובתנאי בטיחות מיוחדים שקבע. אחסנה כאמור לא תעלה על ארבעה עשר ימים.
 (ג) סך כל ימי האחסנה כאמור בתקנות משנה (א) ו- (ב) לא יעלה על עשרים ושניים ימים.
 (ד) מנהל הנמל רשאי להורות, במקרה שהנסיבות מחייבות זאת ולא קיים סיכון מיוחד לנמל בהמשך האחסנה, כי החמרים המסווגים במסירה ישירה ייראו לצורך סימן זה, כמסווגים במסירה עקיפה.

חומרים בעלי סיכון מיוחד
170כט. על אף האמור בתקנה 170כח, חמרים מסוכנים ארוזים (לרבות במכולות) מקבוצות סיכון או"ם: 5.2 - פרוקסידים אורגניים, 6.2 - חמרים מדבקים וגורמי מחלות, 7 - חמרים רדיואקטיביים, חייבים במסירה ישירה ואסורים באחסון בנמל; בפריקה מאניה, יפרקו חמרים מסוכנים כאמור מיד לאחר קשירתה לרציף וברציפות ולאחר פריקת חמרי נפץ אם נמצאים כאלה על האניה; בטעינת האניה יטענו חמרים מסוכנים כאמור אך ורק לאחר סיום טעינת כל המטענים האחרים לרבות צידת האניה אך לפני טעינת חמרי נפץ אם יש לשנע כאלה.

אמצעי זהירות כלליים
170ל. (א) מי שעוסק בשינוע חמרים מסוכנים ארוזים, ינהג בזהירות הנאותה באופן שכלי הקיבול לא יינזק ושחומר מסוכן לא ייפלט או יישפך.
 (ב) לא יסיר אדם ולא ישחית ללא סיבה סבירה, כל תו אזהרה או סימון אחר על גבי כלי קיבול או על רכב, אלא לאחר תום השינוע והאחסנה של החומר המסוכן ולאחר ניקוי כלי הקיבול או כלי הרכב משיירי החומר המסוכן.
 (ג) לא יפתח אדם כלי קיבול המכיל או שהכיל חומר מסוכן ולא יטפל בו באופן המאפשר לו להישפך או להיפלט.

ניקוי כלי קיבול ונטישתם
170לא. לא ינקה אדם כלי קיבול מחומר מסוכן ולא יעזוב ולא יטוש כלי קיבול כזה בנמל אלא אם כן נקט אמצעי בטיחות מתאימים ופעל לפי היתר מאת מנהל הנמל או ממי שהוא הסמיכו לכך ובהתאם לתנאי ההיתר.

אחסנה
170לב. (א) חמרים מסוכנים ארוזים במכולות לא יאוחסנו בתחומי הנמל אלא על פי כללי ההפרדה המפורטים בהנחיות קודקס של אימ"ו.
 (ב) חמרים מסוכנים ארוזים שאינם ארוזים במכולה לא יאוחסנו בשטח הנמל אלא במחסן חמרים מסוכנים.

הפרדת חמרים
170לג. מפעיל מחסן חמרים מסוכנים יבדוק כי החמרים המסוכנים הארוזים יאוחסנו בו באופן המונע מגע מסוכן בין חומר לחומר ובהתאמה לכללי ההפרדה המפורטים בהנחיות אימ"ו.

מניעת גזים
170לד. מפעיל מחסן חמרים מסוכנים יבדוק שננקטו האמצעים הדרושים למנוע היווצרות גזים לקיחים או רעילים במחסן או בסביבתו.

פרק חמישה-עשר: מניעת זיהום, סילוק אשפה וטובין מקולקלים

סימן א': מניעת זיהום

מניעת זיהום בנמל
171. לא ישליך אדם, לא יניח ולא ישפוך כל חפץ או חומר בנמל, אלא ברשות מנהל הנמל.
איסור שפיכת שופכין לים
172. לא ישפוך אדם ולא יזרים שופכין למימי נמל או באתר שממנו יכולים שופכין להגיע למי הנמל ולא ישפוך ולא יזרים דבר העלול לזהם את מי- הים בנמל, אלא באישור מראש של מנהל הנמל ובהתאם להוראותיו.
מרזבים ופתחים לפסולת בכלי שיט
173. (א) קברניט כלי שיט הנמצא בנמל יחזיק את המרזבים והפתחים לפסולת סתומים, ויפתחם אך ורק לצורך סילוק הפסולת בהתאם להוראות תקנה 177.
 (ב) קברניט כלי שיט הרתוק לרציף יתקין אמצעי מגן ומכסים לכל הפתחים בכלי השיט העלולים לשמש מוצא לאדים, למים, למי שופכין או לנוזלים אחרים, באופן שיבטיח כי הם לא ירטיבו כל רציף או כל מבנה, ציוד או חפץ הנמצאים בו.

סימן ב': מי שיפוליים

הגדרות
174. בסימן זה -
 "מי שיפוליים שמנוניים" - כל נוזל המצטבר בתחתית המחסנים, בחדר המכונות, בחדר המשאבות או בכל מקום אחר בכלי שיט והמכיל לפחות 15 חלקי שמן לכל מיליון חלקי מים (p.p.m. 15);
 "בעל כלי שיט" - לרבות החוכר או המפעיל של כלי השיט או סוכנו של כל אחד מהם;
 "מיכלית" - כלי שיט אשר מרבית נפח המטען שלו בנוי או מותאם לנשיאת שמן;
 "מפקח ימי" - מפקח כלי שיט כמשמעותו בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), תשכ"ה-1965;

 "תקופת שהייה" - תקופה של 15 יום או חלק ממנה, שבה שוהה כלי שיט באחד או יותר מנמלי הרשות אולם מעבר כלי השיט מנמלי הרשות או מעבר כלי שיט מנמל לנמל בתוך מימי החופים של מדינת ישראל לא ייחשב כהפסקת תקופת השהייה.

איסור שפיכת מי שיפוליים
174א. לא יזרים אדם מי שיפוליים לא נקיים לתוך מי נמל ולא ירשה קברניטו של כלי שיט או בעלו להזרים מי שיפוליים לא נקיים לתוך מי-הנמל.


הזרמת מי שיפוליים שמנוניים
174ב. (א) כל מי השיפוליים השמנוניים המצויים בכלי שיט הפוקד נמל יוזרמו לדוברה או למשאית- מכל לאיסוף מי שיפוליים, באופן ובמועד שהורה מנהל הנמל.
 (ב) האחריות למילוי אחר הוראת תקנת משנה (א) תחול על קברניטו ועל בעלו של כלי השיט.

אגרת איסוף מי שיפוליים
174ג. קברניטו או בעלו של כלי שיט הפוקד נמל, ואשר חלה עליו חובה לפי תקנה 174ב(א), ישלם למנהל הנמל אגרת איסוף מי שיפוליים כפי שנקבע בחלק ו' לתוספת החמישית בעד כל תקופת שהייה של כלי השיט.


סימן ג': פסולת וטובין מקולקלים

חובות הקברניט למניעת זיהום
175. (א) קברניט כלי שיט בנמל לא יניח שתצטבר בכלי שיט פסולת שמחמת מהותה וכמותה היא מזיקה לבריאות או גורמת ריחות רעים, ולא יניח שייווצרו בכלי השיט תנאים נוחים לקינון עכברים.
 (ב) קברניט כלי שיט יאסוף את הפסולת בכלי השיט, יחזיק אותה בהתאם לתקנות אלה, ויעשה כל דבר שיש לעשותו לפי תקנות אלה כדי לסלק את הפסולת או כדי לאפשר את סילוקה.
מכלים לאיסוף פסולת ואשפה
176. (א) הפסולת בכלי השיט שבנמל תיאסף במכלי פסולת מתאימים ובטוחים; המכסה של מכל פסולת יהיה אטום בשעה שאין פותחים אותו כדי להכניס או להוציא פסולת; מכלי הפסולת יוחזקו נקיים ככל האפשר.
 (ב) אם סילוק הפסולת הוא בהנחת מכלי הפסולת ברציף והרקתם שם, יהיה המכל ממתכת נוקשה או חומר מתאים אחר, צורתו תהיה גלילית, נפחו לא יעלה על חמישית מטר מעוקב ויהיו לו שתי ידיות.
סילוק פסולת
177. פסולת כלי השיט תסולק לכלי שיט מיוחד המשמש לאיסוף פסולת, בימים ובשעות שקבע מנהל הנמל, או תסולק באופן אחר כפי שהוא יקבע.
הוצאות סילוק פסולת
178. הקברניט או הבעל של כלי שיט בנמל ישלם למנהל הנמל אגרת איסוף פסולת כפי שנקבע.
ניקוי הרציף מפסולת לפני הפלגת כלי שיט
179. בטרם יעזוב כלי שיט את מקום ריתוקו ליד הרציף, יגרום הקברניט או הבעל לניקוי הרציף ולהסרת כל פסולת שהצטברה ברציף תוך כדי שהיית כלי השיט לידו ועקב שהייתו כאמור, ויגרום לסילוקה למקום שקבע לכך מנהל הנמל.
מניעת מפגעים
180. (א) הקברניט אחראי לכך, כי כלי השיט בנמל לא יהווה ולא יגרום מפגע כמשמעותו בפקודת בריאות העם, 1940.
 (ב) היווה או גרם כלי שיט מפגע כאמור, יהיה מנהל הנמל רשאי להעבירו ממקומו למקום אחר או להוציאו מהנמל, ולנקוט בכל הצעדים הדרושים בקשר לכך; הקברניט והצוות של כלי השיט יסייעו בפעולות אלה למנהל הנמל ולאנשים הפועלים מטעמו והקברניט ישא בהוצאות הכרוכות בפעולות האמורות.
 (ג) האמור בתקנת משנה (ב) אינו גורע מסמכויות הרשות הסניטרית המקומית לפי פקודת בריאות העם, 1940.
טובין מקולקלים שנפרקו
181. (א) טובין הנמצאים במצב של רקבון או במצב של קלקול אחר העלולים לגרום לזיהום במקום הימצאם או לגרום נזק לטובין אחרים (להלן בפרק זה - טובין מקולקלים), לא יפרוק אותם אדם מכלי שיט בנמל, לא יביא אותם אדם לנמל להטענה על כלי שיט או למטרה אחרת ולא ישים אותם אדם בכל רציף, מוסך או מקום אחר בנמל.
 (ב) נפרקו טובין מקולקלים מכלי שיט לרציף או למקום אחר בנמל, יסלק הקברניט או הבעל של כלי השיט את הטובין לפי דרישת מנהל הנמל ובהתאם להוראותיו.
 (ג) מסר הקברניט או הבעל של כלי השיט את הוראת המסירה בגין הטובין האמורים בתקנת משנה (ב) למקבל הטובין או לסוכנו, תחול החובה לסלק את הטובין האלה על מקבל הטובין ועל סוכנו.
טובין מקולקלים שהובאו לנמל
182. הביא אדם לנמל טובין מקולקלים או הניחם שם תחול עליו החובה לסלקם, אולם אם הביא אותם להטענה על כלי שיט והקברניט או הבעל של כלי השיט אישר בכתב את קבלתם, תחול החובה לסלקם על הקברניט או הבעל.
השמדת טובין מקולקלים
183. (א) מנהל הנמל באישור גובה המכס רשאי לסלק או להשמיד טובין מקולקלים שנפרקו, שהובאו או שהושמו בנמל, לאחר שדרש מכל אדם האחראי להם לסלקם ודרישתו לא נתמלאה תוך הזמן שקבע לכך.
 (ב) רשות הנמלים לא תהא חייבת במסירת הודעה על טובין מקולקלים כאמור בתקנת משנה (א) או לגבי טובין מקולקלים שלדעת מנהל הנמל יש צורך להשמידם מיד ושבעלם אינו ידוע.
 (ג) השתמש מנהל הנמל בסמכותו לפי תקנה זו לגבי טובין מקולקלים, לא יפטור הדבר את בעל הטובין מאחריותו לפי תקנות אלה.
הוצאות השמדת טובין מקולקלים
184. הוצאות הסילוק וההשמדה של טובין מקולקלים כאמור בתקנה 183(א) ו-(ב) ייגבו מקברניטו או מבעלו של כלי השיט שממנו נפרקו הטובין, מבעל הטובין או מכל אדם האחראי לטובין, הכל לפי הענין.
תחולה
185. הוראות תקנות 175 עד 179 יחולו במעגן הסגור.
פרק ששה-עשר: אניות טרופות
הגדרות
186. בפרק זה -

 "כלי שיט" - כמשמעות אניה בסעיף 26 לפקודה;


 "דרישה" - הודעה בכתב כאמור בסעיף 27(א), (ב) ו-(ד) לפקודה.

דרכי מסירת דרישה
187. (א) דרישה תימסר בטופס לפי התוספת הרביעית.
 (ב) דרישה תימסר -
(1) אם יש לבעל מען או סוכן בישראל הידועים לרשות הנמלים - במשלוח בדואר רשום לפי אותו מען או לאותו סוכן;
(2) אם אין לבעל מען או סוכן הידועים לרשות הנמלים - בפרסום ברשומות.
תוכן הדרישה
188. רשות הנמלים רשאית לכלול בדרישה את כל ההוראות הנחוצות או המועילות, לדעתה, להבטחת משייתה, סילוקה או השמדתה של האניה בהקדם ובבטיחות, וכן לדרוש מהבעל -
(1) להפקיד בידי הרשות סכום שקבעה, בתנאי שהפקדון יוחזר לבעל אם ימלא אחר הוראותיה הכלולות בדרישה, ויחולט לטובתה אם לא יעשה כן תוך הזמן שנקבע בהודעה;
(2) להמציא ערובה טובה ומספקת, להנחת דעתה של הרשות, למילוי אחר הוראותיה שבדרישה.

פרק שבעה-עשר: אגרות


סימן א': פרשנות

הגדרות 
189. (א) בפרק זה ובתוספת החמישית –

 "אורך כלי שיט" - האורך המקסימלי (overall length) של כלי שיט הרשום בתעודת הרישום הרשמית של כלי שיט (להלן בפרק זה - תעודת רישום), והמחושב במטרים;
 "טונה" - 1,000 קילוגרם ברוטו;
 "טונה נפח" - 1.133 מטרים מעוקבים (40 רגל מעוקבת);
 "יממה" - פרק זמן של 24 שעות מחצות הלילה עד חצות הלילה או חלק מפרק זמן זה;
 "מעגן הדיג בקישון" - תעלת מים שליד רציף הדיג שבאיזור קישון;
 "משגור קטן" - טובין המפורטים ברשימון מכס אחד שנתקבלה עליו התרה, ומשקלם הכולל אינו עולה על 10,000 ק"ג ביבוא ועל 3,000 ק"ג ביצוא;
 "משמרת" - משך זמן ביממה המקובל בשינוע מטענים בנמל;
 "עולה" - מי שנכנס לישראל ובידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, תש"י-1950, או יהודי שנכנס לישראל על פי אשרה או רשיון לישיבת ארעי או לישיבת קבע לפי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952;
 "תבואות" - תבואות בצובר מכל המינים, מספוא בצובר מכל המינים וכן צרכי אוכל בצובר הניתנים לטיפול בבית ממגורות, לרבות תבואות, מספוא וצרכי אוכל כאמור שמסירתם בשקים;
 "תחום מספנות ישראל" - השטח שהוחכר למספנות ישראל בע"מ, לרבות אזור מימי הנמל הצמוד לו, בהתאם לחוזה בין רשות הנמלים ומספנות ישראל בע"מ מיום 3 ביוני 1965;
 "תפוסה של כלי שיט" - התפוסה הרשומה נטו (Net Registered Tonnage);

 "אגרה" - לרבות כל תוספת ולרבות תוספת הצמדה;


 "יום שינוי" -

(1) כל יום לגבי האגרות שלהלן:
(א) אגרת איסוף מי שיפוליים לפי סימן ב' בפרק חמישה-עשר;
(ב) אגרות מגדלור, מינגש ומעגן לפי סימן ב' בפרק שבעה-עשר;
(ג) אגרת הוצאת אשפה לפי סימן ג' בפרק שבעה-עשר;

(ד) אגרות שירות למטען במעבר בין נמלי ואגרות שיטעון לפי תקנות 220 ו-221 בסימן ד' בפרק שבעה-עשר;

(ה) אגרות רציף למטעני שיטעון, מטעני מעבר ומטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ לפי תקנה 236 בסימן ה' בפרק שבעה עשר;
(ו) אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל לפי סימן ז' בפרק שבעה-עשר;

(ו1) אגרה בעד העברת דלק בין-נמלית לפי סימן י"ג;
(ז) אגרות נוסעים וחפציהם לפי סימן י"ד בפרק שבעה-עשר;
(ח) אגרות לשירותים המפורטים בסעיף 20 לחלק ד' בתוספת החמישית;
(ט) אגרות בעד השימוש בעגורני הנמל, לצרכי סווארות המפורטות בסעיף 24 לחלק ה' בתוספת החמישית;

(2) כל 1 בחודש החל ביום י"ב בטבת תש"ם (1 בינואר 1980), לגבי כל האגרות שפורטו בפרק זה, למעט:
(א) האגרות המנויות בפסקה (1);
(ב) אגרות אחסנה;
(ג) אגרות ניטול ואחסנת תבואות;

(ד) אגרת פריקה של פחם ברציף 9 בנמל אשדוד לפי סימן י"ב.

(3) על אף האמור בפסקה (2) אם עלה השער היציג ביום מסויים בשיעור של 5 אחוזים או יותר לעומת השער היציג שפורסם לפניו יחול יום שינוי לגבי האגרות שפסקה (2) חלה עליהן, למחרת אותו יום והשער החדש לגבי אותו יום שינוי יהיה, על אף האמור בפסקה (2) להגדרת "השער החדש", השער היציג כפי שפורסם לאחרונה.

(4) מדי שלושה חדשים, ב-1 לחודש, החל ביום י"ח בניסן תשמ"ג (1 באפריל
1983), לגבי האגרות המנויות בסימן י"ז.

(5) המנהל הכללי של רשות הנמלים רשאי, באישור שר התחבורה, לקבוע מפעם לפעם מועד ארוך מיום או מחודש, לפי הענין, לגבי האגרות הנזכרות בפסקאות (1)
ו-(2) כולן או מקצתן.


 "השער החדש" -
(1) השער היציג ביום התשלום, כפי שפורסם לאחרונה, לגבי האגרות שפורטו בפסקה (1) להגדרת "יום שינוי";

(2) ממוצע השער היציג בשבעת הימים שקדמו ליום שינוי, לגבי האגרות שפורטו בפסקה (2) להגדרת "יום שינוי";

(3) השער היציג האחרון שפורסם לפני ה-16 בחודש שקדם ליום השינוי, לגבי האגרות המנויות בסימן י"ז;


 "השער היציג" - שער החליפין היציג של הדולר של ארצות הברית של אמריקה שמפרסם בנק ישראל;

 
 "שער הבסיס" - שער החליפין של שקל חדש אחד לכל דולר של ארצות הברית של אמריקה.


 (ב) (1) האגרות האמורות בפסקה (1) להגדרת "יום שינוי" ישולמו כשהן מוגדלות או מוקטנות, לפי הענין, בכל יום שינוי, באופן יחסי לשיעור השינוי של השער החדש לעומת שער הבסיס;

(2) האגרות האמורות בפסקה (2) ובפסקה (4) להגדרת "יום שינוי" ישולמו כשהן מוגדלות או מוקטנות, לפי הענין, באופן יחסי לשיעור השינוי של השער החדש לעומת שער הבסיס; הגדלה או הקטנה של האגרות כאמור תעשה בכל יום שינוי אם שיעור השינוי בין השער החדש שחושב לאותו יום שינוי לבין השער שעל פיו גובים באותה עת את האגרות, עלה על שני אחוזים.

 
 (ג) האגרות לפי סימן ו' למעט לפי תקנה 242(ב) וכן לפי תקנה 254 ישולמו כשהן מוגדלות על פי שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן, כפי שתקבע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן - המדד) מן המדד לחודש דצמבר 1988 (124.2 נקודות) עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי שיחול לענין זה ב-1 בכל חודש.


 (ג1) התשלום בעד החסנה לפי תקנה 242(ב) ישתנה ב-1 בינואר וב-1 ביולי של כל שנה (בתקנת משנה זו - יום השינוי) לפי שיעור השינוי של המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי מן המדד לחודש נובמבר 1998 (166.2 נקודות).

 
 (ג2) האגרה לפי סימן י"ב תשתנה ב-1 בכל חודש לפי שיעור השינוי במדד מן המדד לחודש מרס 1991 (181.9 נקודות) עד המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור.


 (ד) האגרות לפי תקנות אלה ישולמו בצירוף מס ערך מוסף החל על העסקה על פי חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975.


 (ה) לענין תשלום אגרות לפי פרק זה, יראו מטען במעבר יבשתי, מטען במעבר אווירי ומטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ -
(1) כאשר הוא נפרק מכלי שיט - כמטען יבוא;
(2) כאשר הוא מועבר לנמל לצורך טעינתו לכלי שיט - כמטען יצוא.

שיעורי אגרות
189א. האגרות המנויות בתוספת הששית ישולמו בתקופות ובשיעורים הנקובים בה.

 

סימן ב': אגרות כלי שיט

אגרת שירות 
190. (א) בעד כל אחד מהשירותים המפורטים בחלק א' לתוספת החמישית ישלם בעל כלי-שיט למנהל הנמל את האגרות שצויינו לצידם.

 (ב) בעד שירותי עגינה וניתוב תשולם אגרה משולבת (להלן - אגרת מעגן).

 (ג) על אף האמור בכל דין, בעד השירותים הנקובים בסעיף 9(א) לתוספת החמישית הניתנים למיכליות הפורקות נפט גלמי ליד מזח הדלק או מיקשר דלק בנמל אילת, ישולמו למנהל חברת קו צינור אילת-אשקלון בערבון מוגבל האגרות המפורטות בסעיף האמור.


הצגת תעודת רישום
191. עם כניסת כלי שיט לתחום הנמל יציג הקברניט בפני מנהל הנמל את תעודת הרישום של כלי השיט ותעודת התפוסה אם הוא מצוייד בתעודה כזאת.

חישוב התפוסה
192. (א) תפוסתו של כלי שיט תחושב לפי התפוסה הנקובה בתעודת התפוסה, ואם אינו מצוייד בתעודה כזאת - על פי התפוסה הרשומה בתעודת הרישום, אם התעודה הוצאה -
(1) על ידי מדינת ישראל;
(2) על ידי מדינה שהצטרפה לאמנה הבין-לאומית בדבר מדידת תפוסתן של אניות שישראל צד לה ותפוסת כלי השיט נקבעה בהתאם להוראות אותה אמנה;
(3) על ידי מדינה המכירה, לצורך חישוב התפוסה, בתפוסה המצויינת בתעודת תפוסה או רישום שהוצאה על ידי מדינת ישראל.
 (ב) הוצגה תעודה שלא מן המפורטות בתקנת משנה (א) ועד להפלגת כלי השיט מן הנמל לא הוצגה תעודה מהמפורטות כאמור, רשאי המנהל לחשב את תפוסת כלי השיט לפי התפוסה המירבית שבתעודה אשר ברשות הקברניט, בתוספת של 20%.
 (ג) אם עד להפלגת כלי השיט מתחום הנמל לא הוצגה תעודת רישום או תעודת תפוסה, או לא היתה התעודה שהוצגה מהימנה לדעת מנהל הנמל או לא כללה פרט הדרוש לדעתו, רשאי הוא לחשב את אורך כלי השיט ותפוסתו לפי אומדן שיקבע והאגרות לכלי השיט ישולמו בהתאם לחישוב כאמור.
 (ד) שונתה תפוסתו של כלי שיט במשך שהייתו בנמל, יודיע הקברניט על כך למנהל הנמל וחישוב התפוסה ייערך בהתאם לתקנה זו.
 (ה) האמור בתקנות משנה (א) עד (ד) אינו גורע מסמכותו של מנהל הנמל לחייב מדידת כלי שיט.

אגרות לכלי שיט נמליים 
193. (א) על אף האמור בסעיפים 1, 2 ו-3 לחלק א' לתוספת החמישית, תשולם לגבי כלי שיט נמליים, במקום אגרות המגדלור, המעגן והמינגש הנקובות בתוספת האמורה אגרה שנתית –

 
(1) לכל גוררת, סירת מנוע, דוברה או ארבה 93 שקלים חדשים;


 
(2) לכל סירת משוטים, סירת מפרש וסירה עם מנוע מחוץ לגוף הסירה 19.5 שקלים חדשים.
 (ב) האגרות האמורות בתקנת משנה (א) ישולמו כל עוד חונים כלי השיט הנמליים במקומות החניה שקבע להם מנהל הנמל, אלא אם הורה מנהל הנמל אחרת.
 (ג) בתקנה זו, "כלי שיט נמליים" - גוררות, סירות, דוברות וארבות שמשתמשים בהן כרגיל בתחום הנמל בלבד וכל עוד הן משמשות כך.

אגרות כלי שיט שארכו פחות מ-24 מטרים
194. (א) על אף האמור בתקנות אלה, בעד כלי שיט קטן העוגן במקום שקבע מנהל הנמל, לצורך תקנה זו, תשולם במקום אגרות מגדלור ומעגן ואגרת מינגש אם חייב בה, אחת מהאגרות המפורטות להלן, לפי בחירת הקברניט או הבעל:


 האגרה בשקלים חדשים למטר
 אורך לכלי השיט
 (חלק של מטר ייחשב כמטר שלם)
(1) אגרה יומית 0.80
(2) אגרה לשבוע או חלק ממנו 2.00
(3) אגרה לחודש או חלק ממנו 6.00

(4) אגרה שנתית (עד יום 31 בדצמבר הקרוב) 30.00

 (ב) בתקנה זו, "כלי שיט קטן" - כלי שיט, למעט ספינת דיג, שאורכו פחות מ- 24 מטרים ואינו משמש בתחום הנמל בלבד.

כלי שיט של צה"ל
195. כלי שיט של צה"ל יהא פטור מתשלום אגרות מגדלור ומינגש.


אגרות לספינות דיג
196. (א) על אף האמור בסעיף 1 לחלק א' לתוספת החמישית, תשולם למנהל בעד ספינת דיג אגרת מגדלור באחד משני שיעורים אלה, לפי בחירת הקברניט או הבעל -
 
(1) בכל מסע, בכניסה לנמל 0.80 שקלים חדשים, וביציאה מהנמל 0.80 שקלים חדשים;

 
(2) אגרה שנתית בשיעור 2.20 שקלים חדשים לכל מטר אורך.

 


 (ב) בעד עגינת סירה או ספינת דיג ברציף או במקום אחר בנמל, תשולם, במקום אגרות המעגן והמינגש המפורטות בסעיפים 2 ו-3 לחלק א' לתוספת החמישית, אגרה שנתית של 30 שקלים חדשים לכל מטר אורך של כלי השיט או חלק ממנו.

 (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב) תשולם בעד עגינת סירה או ספינת דיג העוגנת כאמור, בתקופות המפורטות בטור א' אגרה מופחתת כמפורט לצדן בטור ב'.
                                  טור ב'
   טור א'      האגרה בשקלים חדשים למטר אורך של
    התקופה    כלי השיט (חלקו של מטר ייחשב כמטר)
1 ביוני 1997 - 31 במאי 1998 10
1 ביוני 1998 - 31 במאי 1999 20

אגרה לספינת דיג מושבתת 
196א. בעד סירה או ספינת דיג המושבתת ברציף או במקום אחר בנמל, תשולם האגרה הנקובה בתקנות 196(ב) ו-(ג) כשהיא מוכפלת ב-3.

אגרת מבדוק   
197. בעד מבדוק - למעט מבדוק צף הנמצא בתחום מספנות ישראל - תשולם אגרת עגינה בשיעור 0.33 שקלים חדשים לכל טונה של כוח הנפתו לכל חודש.

 

כלי שיט במצוקה 
198. (א) כלי שיט במצוקה פטור מתשלום אגרת מגדלור ו-40 אחוזים מאגרת מעגן, ובלבד שהפליג מהנמל מיד עם תום המצוקה.
 (ב) בתקנה זו, "כלי שיט במצוקה" - כלי שיט המשתמש בנמל כמקלט מסערה או לצורך תיקון או בדיקה הכרחיים ושהייתו בנמל אינה נמשכת יותר ממשך מצב המצוקה, ובלבד שאין טוענים עליו או פורקים ממנו מטען פרט לאספקה, דלק וצרכי אניה אחרים ואין עולים עליו או יורדים ממנו נוסעים.

כלי שיט לצרכי לימוד 
199. כלי שיט שהוכח למנהל כי הוא משמש לצרכי לימוד השיט בלבד, פטור מתשלום אגרות מגדלור ומ-40 אחוזים מאגרת מעגן כל עוד הוא משמש כך.


אגרות לכלי שיט מושבת 
200. (א) בעד כלי שיט מושבת תשולם אגרה מופחתת בשיעור של 10% מאגרת המעגן שנקבעה בסעיף 2 לחלק א' לתוספת החמישית החל מהיום ה-31 מיום מתן אישור מאת מנהל הנמל על פי תקנת משנה (ד).
 (ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על כלי שיט שבהיותו מושבת בנמל השתמשו בו או בחלק ממנו כמקום החסנה או עשו בו כל שימוש אחר, החל מהיום שעשו בו שימוש כאמור.

 (ג) בתקנה זו, "כלי שיט מושבת" (laid up ship) - מהיום שאושר בידי מנהל הנמל להיות מושבת בתחום הנמל.

פטור מאגרות מעגן ומינגש על מימשה 
201. כלי שיט הנמצא על מימשה שבנמל יהא פטור, כל עוד הוא נמצא שם, מתשלום אגרות מעגן ומינגש, זולת אם שולמו כאגרה שנתית.

 


אגרות מגדלור ואגרות מעגן מוזלות  
202. כלי שיט ששולמה בעדו אגרת מגדלור לגבי חמש כניסות וחמש יציאות מהנמל במשך שנה המתחילה ביום 1 בינואר, ישולמו בעדו בכל אחד מביקוריו הבאים באותו נמל עד 31 בדצמבר של אותה שנה 50% משיעור אגרת מגדלור ו-80% מאגרת מעגן שנקבעו בסעיפים 1 ו-2 לחלק א' לתוספת החמישית.


אגרות מינגש מוזלות
203. (א) כלי שיט הקשור תוך ביקורו בנמל לרציף והשוהה בו בביקור אחד 24 תקופות מינגש לפחות, תשולם בעדו אגרת מינגש כלהלן:

(1) בעד 24 תקופות המינגש הראשונות - האגרה בשיעור שנקבע בסעיף 4 לחלק א' לתוספת החמישית;
(2) בעד כל תקופת מינגש שלאחר 24 תקופות המינגש הראשונות - 50% מהאגרה שנקבעה כאמור.
 (ב) כלי שיט השוהה בנמל אשדוד לטעינת מחצבים במיתקן התפזורת לאחר שבאותו ביקור שהה בנמל חיפה לפריקת תבואות בבית  הממגורות, ומטענים אלה היו עיקר מטענו, תחושב בעדו בנמל אשדוד אגרת מינגש מוזלת כאמור בתקנת משנה (א)(2) על-ידי צירוף מספר תקופות המינגש שבהן שהה בנמלי חיפה ואשדוד גם יחד.
 (ג) עיתוק כלי שיט ממינגש אחד למשנהו לא ייחשב כהפסקה בשהייתו ליד מינגש.
 (ד) כלי שיט, למעט אניית סיור, הקשור לפי בקשת בעלו, תוך ביקורו בנמל, לכלונסאות עגינה (דולפינים) במעגן הסגור, תשולם בעדו אגרה בשיעור 25% מאגרת המינגש לכל תקופה של 4 שעות רצופות או חלק מהן.
 (ה) בתקנה זו -
 "תקופת מינגש" - 4 שעות רצופות או חלק מהן;
 "ביקור" - שהייה בנמל לרבות שהייה הנפסקת על ידי יציאות מהנמל וחזרה אליו מבלי שכלי השיט פקד בזמן זה נמל מחוץ לישראל או הפליג לנסיעות טיול אל מחוץ למימי החופין של המדינה;

 "אניית סיור" (Cruise Ship) - כלי שיט המביא לביקור בישראל בעיקר נוסעים שאינם מביאים עמם חפצים, והמשלמים אגרת נוסעים לפי תקנה 274(ב).

אגרות מעגן ומינגש מוזלות בשל המתנה
203א. (א) בתקנה זו -
 "המתנה" - משך הזמן שבין מועד הגעת כלי שיט לנמל לבין מועד קשירתו לרציף;
 "שתי משמרות" - לפי סדר העבודה הנהוג בנמל, בהתאם לסוג המטען המובל בכלי שיט.
 (ב) בעד כלי שיט הממתין במשך שתי משמרות מלאות או יותר, לפריקה או לטעינה, ישולמו אגרות מעגן ומינגש בשיעור 65% מהאגרות שחלות לפי סימן זה ולפי חלק א' בתוספת החמישית.
 (ג) הוראות תקנת משנה (ב) יחולו רק על כלי שיט המיועד, בעיקר, להובלת מטענים, והממתין לפריקה או לטעינה במיתקני נמל שאינם יעודיים.
 (ד) האגרות המוזלות כאמור בתקנת משנה (ב) לא יחולו על המתנה הנגרמת עקב שביתות או עיצומים בנמל או עקב נסיבות שהנמל לא יכול היה למנוע תוצאותיהן.

פטור מאגרות מגדלור, מינגש ומעגן 
204. רשות הנמלים רשאית לפטור, באופן כללי או למקרה מסויים, מחובת תשלום אגרת מגדלור, מינגש ומעגן, כולן או מקצתן.


אגרות מוזלות לאניות נוסעים וגלנוע
205. בכפוף לאמור בתקנות -
(1) בעד כלי שיט המיועד בעיקר לנוסעים ישולמו אגרות כמפורט להלן:
(א) אגרות איסוף מי שיפוליים - בשיעור 76.9% מהאגרות שנקבעו בחלק ו' לתוספת החמישית;
(ב) אגרות שימוש בחבלים, בגמלות ובארבות וכן אגרות אספקת מים - בשיעור 76.9% מהאגרות שנקבעו בסעיף 20 בחלק ד' לתוספת החמישית;
(ג) אגרות מעגן ומינגש בשיעור 53.8% מהאגרות שנקבעו בחלק א' לתוספת החמישית;
(2) בעד כלי שיט המותאם, להנחת דעתו של מנהל הנמל, להובלת מטענים בגלנוע, ישולמו אגרות מגדלור, מינגש ומעגן בשיעור 60% מהאגרות שנקבעו בחלק א' לתוספת החמישית.

אגרת כלי שיט העוגן דרך קבע בנמל אילת
205א. בעד כל כניסה לנמל אילת של כלי שיט העוגן דרך קבע בנמל אילת, תשולם במקום אגרות מעגן, מינגש, הוצאת אשפה ואיסוף מי שיפוליים, אגרה בסכום של 3.50 שקלים חדשים למטר אורך של כלי השיט או חלק ממנו, ובלבד שסכום האגרה המצטברת לכל חודש לא יפחת מהתשלום בעד כניסה אחת של כלי השיט לנמל כשהוא מוכפל ב-15; לענין זה, "כלי שיט העוגן דרך קבע בנמל אילת" - כלי שיט המיועד בעיקר לנוסעים, שאורכו עד 50 מטרים ובעלו ביקש מראש לעגון בנמל אילת לתקופה רצופה של חודש לפחות.

אגרה לכלי שיט הנכנס לביקורת גבולות
205ב. בעד כל כניסה לנמל אילת של כלי שיט המיועד בעיקר לנוסעים שאורכו עד 50 מטרים, הנכנס לנמל לצורך בקורת גבולות בלבד, תשולם במקום אגרות מעגן, מינגש, הוצאת אשפה ואיסוף מי שיפוליים, אגרה בעד כל כניסה לנמל, כמפורט להלן:
  אורך כלי השיט במטרים  האגרה בשקלים חדשים
 (חלקו של מטר ייחשב כמטר) למטר אורך כלי השיט
 עד 24   0.80
 50-25   2.00

אגרות מוזלות בתחום מספנות ישראל 
206. כלי שיט הנמצא לצורך תיקונים בתחום מספנות ישראל במשך תקופה של 30 יום לפחות, תשולם בעדו, כל זמן שהייתו שם, אגרת מעגן בשיעור 80% בעד תקופת השהייה הראשונה ובשיעור 20% בעד כל תקופת שהייה נוספת, והוא יהיה פטור מאגרת מינגש כל עוד החוזה שנחתם בין רשות הנמלים ומספנות ישראל בע"מ ביום 3 ביוני 1965 הוא בר-תוקף.

אגרת מעגן מוגדלת 
207. כלי שיט הרשומים במדינה שבה מוטלות לגבי כלי שיט ישראליים אגרות נמל גבוהות מהאגרות המשתלמות על ידי כלי השיט הרשומים באותה מדינה, תשולם בעדם אגרת מעגן בנמל בשיעור כפול מהשיעור שנקבע בחלק א' לתוספת החמישית.

 

פטור לכלי שיט העוסקים בבניית נמל או באחזקתו
208. כלי שיט המועסק בידי רשות הנמלים בבניית נמל או באחזקתו, יהא פטור מתשלום אגרות לפי חלק זה, כל זמן העסקתו כאמור.


תקופת שהייה 
209. תקופות השהייה של כלי שיט לצרכי האגרות בעד השירותים המצויינים בטור א', ייקבעו על פי הזמן המפורט לצידם בטורים ב' ו-ג':
 טור א'     טור ב'     טור ג'
 האגרה הרגע הראשון הרגע האחרון
אגרת מעגן רגע כניסתו לנמל  הרגע שבו יצא את הנמל
אגרת מינגש הרגע שבו התחילו לקשרו לרציף הרגע שבו הותרו הכבלים

אי הפסקת תקופת שהייה
210. (א) כלי שיט שחזר בתקופת השהייה לאותו נמל, מבלי שביקר בנמל מחוץ לישראל, תשולם בעד כניסתו בשנית לנמל, אגרת מעגן בניכוי 40%.
 (ב) תקופת שהייה לענין אגרת מעגן היא כל תקופה של 30 ימים או חלק מהם.

 (ג) מבלי לגרוע מכל הוראה אחרת המתייחסת לאגרת מעגן בתקנות אלה או בכל חיקוק אחר, כלי שיט המיועד בעיקר להובלת מטענים, שחזר בתקופת השהייה לנמל אילת לאחר שביקר בנמל עקבה לצורך פריקה של מטען, תשולם בעד כניסתו שנית לנמל אילת אגרת מעגן בניכוי 40%.

(ד) ימי השהייה של כלי השיט מחוץ לנמל כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ג) יבואו אף הם במנין ימי השהייה לצורך חישוב אגרת מעגן.

שירותים הכלולים בניתוב
211. בעד שימוש בספינת גרר וסירת קשירה לצרכי ניתוב, לא תשולם אגרה בנוסף לאגרת מעגן.


שירותים שאינם כלולים בניתוב 
212. לגבי כלי שיט שבתמרון ניתוב שלו יש להיעזר בספינת גרר או סירת קשירה מחמת העדר כושר מספיק להנעה עצמית או שלדעת הנתב אין מערכת ההיגוי של כלי השיט פועלת כתקנה, תשולם נוסף לאגרת המעגן אגרת שימוש בספינת גרר או ספינת קשירה.


סימן ג': אגרת הוצאת אשפה

הגדרות
213. בסימן זה -
 "יום שהייה" - יום שבו שוהה כלי השיט בנמל לרבות יום ההגעה אם כלי השיט הגיע לנמל במשמרת הראשונה כמקובל בנמל, ולרבות יום ההפלגה אם כלי השיט הפליג מן המעגן הסגור, או מן הנמל, לאחר תחילתה של המשמרת הראשונה כמקובל בנמל;
 "כלי שיט" - למעט כלי שיט שארכו עד 24 מטרים, כלי שיט של צה"ל וספינת דיג;
 "שירות" - קבלת אשפה שהוצאה מכלי שיט על- ידי צוותו במקום ובאופן שהורה מנהל הנמל.

מתן השירות
214. השירות יינתן -
(1) במעגן הסגור - בכל יום מימי שהייתו של כלי השיט במעגן הסגור למעט ימי מנוחה;
(2) מחוץ למעגן הסגור - בימים שהורה מנהל הנמל.

אגרת שירות
215. אגרת השירות תשולם למנהל הנמל בעד כל יום שהייה של כלי השיט במעגן הסגור ובעד כל יום שהייה של כלי השיט שבו ניתן שירות לפי תקנה 214(2).

שיעורי אגרה
216. (א) בעד כל יום שהייה של כלי השיט תשולם אגרת השירות כלהלן:
 אורך כלי השיט במטרים האגרה בשקלים חדשים
(1) כלי שיט המיועדים בעיקר לנוסעים
עד 140 מטרים 45.00
מעל 140 מטרים 90.00
(2) כלי שיט אחרים -
עד 90 מטרים 15.60
מעל 90 מטרים 23.40
 (ב) הוראות תקנה זו לא יחולו על כלי שיט שניתן לו שירות באופן מתמיד בהצמדת ארבה מיוחדת.

אגרה לכלי שיט העוגן על מבדוק צף
217. בעד כלי שיט מסוג כלשהו השוהה על מבדוק צף תשולם אגרת השירות שנקבעה בתקנה 216 בתוספת של 25%.

פטור
217א. רשות הנמלים רשאית לפטור, באופן כללי או למקרה מסויים, מחובת תשלום אגרת הוצאת אשפה, כולה או מקצתה.


סימן ד': אגרות סבלות

הגדרות
218. בסימן זה –

 "מטען אחוד" - מטען שנתקיימו לגביו תנאים אלה:
 
(1) יחידותיו מסודרות על גבי משטחים (Pallets) או מאוגדות במחבקים או מאוגדות במענבים (Slings);
(2) יחידותיו מאוגדות או מסודרות מראש באופן שלא יצריך פירוקן או איגודן או סידורן על ידי סבלים;
(3) יחידותיו כשהן מאוגדות או מסודרות ניתנות לשינוע, להנחת דעתו של מנהל הנמל, בציוד המקובל בנמל ובשיטות שינוע המקובלות בו;

(4) משקלה של כל יחידה אינו קטן מ- 1,000 ק"ג לגבי מתכות, ומ- 400 ק"ג לגבי כל מטען אחר.


 "מטען אחוד גלילי" - מטען גלילי נייר שכל אחת מיחידותיו כוללת מראש מענב, המאפשר ניטולה בעזרת המענב האמור, להנחת דעתו של מנהל הנמל;

 "מיכל לניטול נוזלים" - מיכל הנתון בתוך מבנה יציב, ובעל אביזרים המאפשרים ניטולו השוטף בציוד המקובל בנמל, להנחת דעתו של מנהל הנמל, ובלבד שמשקלו לא יפחת מ-1,000 ק"ג;
 "שירות" - כמשמעות שירות סבלות בתקנה 92;

 "קבוצת מטען" - פריטי מטען בקבוצות ראשיות כמפורט בתוספת החמישית, בסעיף 10 לחלק ב';


 "ניטול פנימי" - שירות ניטול באמצעות רכב הנושא על גביו מטען מכלי-שיט לרציף או מרציף לכלי שיט, דרך פתח שבדופן או בירכתי כלי-השיט ואותו מטען נפרק ישירות מן הרכב לספנות או לסיפונים שבכלי-השיט או הוטען ישירות מהספנות או מהסיפונים על הרכב.

אגרות הסבלות
219. בעד מתן שירות למטען, ישולמו למנהל הנמל האגרות שנקבעו בחלק ב' לתוספת החמישית.

אגרות שירות למטען במעבר בין-נמלי 
220. בעד מתן שירות למטען במעבר בין-נמלי, לכל אחד מסוגי המטען המפורטים בחלק ב' לתוספת החמישית ישולמו בכל נמל, בנפרד לגבי הפריקה ולגבי הטעינה, האגרות שצויינו לצידם למטעני ייצוא.


אגרות שיטעון
221. (א) בתקנה זו, "מטען בשיטעון" - כמשמעותו לפי תקנה 1, אשר –
(1) אינו מטען בצובר;
(2) לא נארז מחדש בנמל ולא הוצא מתחום הנמל;
(3) הוצהר כמטען בהעברה לפני פריקתו או הוכר כמטען בשיטעון על ידי רשות המכס.
 (ב) בעד מתן שירות למטען בשיטעון תשולם האגרה שלהלן בעד הטעינה והפריקה גם יחד לכל טונה ברוטו כאמור בתקנה 223:
 
(1) אם המטען נפרק לדוברה - 3.50 שקלים חדשים;

 
(2) אם המטען נפרק לרציף או למחסן בנמל - 5.50 שקלים חדשים;
ובלבד שהאגרה המינימלית לכל משגור תהיה 3 שקלים חדשים.
  (ג) בעד שיטעון כשהאניה שממנה פורקים או עליה מטעינים נמצאת מחוץ למעגן הסגור, תשולם אגרה כאמור בתקנת משנה (ב) בתוספת של 15%.
 (ד) בעד שיטעון בימי מנוחה תשולם אגרה כאמור בתקנת משנה (ב) בתוספת של 100%.
 (ה) בעד מתן שירות למכולות בשיטעון, ישולם סכום השווה לסך מחצית האגרה למכולות מיובאות ומחצית האגרה למכולות מיוצאות, כמפורט בחלק ב' לתוספת החמישית.
 (ו) בעד מתן שירות לכלי רכב מוביל בשיטעון או כלי רכב מובל בשיטעון, ישולם סכום השווה לסך מחצית האגרה ליבוא ומחצית האגרה ליצוא כמפורט בחלק ב' לתוספת החמישית, לגבי כלי רכב כאמור.

אגרת שירות מחוץ למעגן הסגור
222. בעד שירות לטובין שנפרקו מכלי שיט או הוטענו עליו מחוץ למעגן הסגור, תשולם האגרה שנקבעה למסירה עקיפה בחלק ב' לתוספת החמישית, בתוספת של 25%.

הנחה לניטול פנימי
222א. בעד מתן שירות ניטול פנימי למטען שנפרק מכלי-שיט או הוטען עליו, למעט מטען במכולות, תשולם האגרה שנקבעה לגבי אותו מטען בחלק ב' לתוספת החמישית בניכוי של 15%.

אגרת שירות למשקל ברוטו
223. אגרת השירות תחול על המשקל ברוטו, חלק של טונה עד 500 ק"ג לא יובא בחשבון לצורך חישוב האגרה, וחלק של טונה העולה על 500 ק"ג ייחשב כטונה שלמה.

מכולה שאינה רגילה
224. בעד מתן שירות למכולה שאינה רגילה תשולם האגרה כדלקמן:
(1) אם ארכה עד 20 רגל - האגרה שנקבעה למכולה שארכה 20 רגל בתוספת 20%.
(2) אם ארכה מעל 20 רגל - האגרה שנקבעה למכולה שארכה 40 רגל בתוספת 20%.

מכולה שהומכלה בנמל
225. בעד השירות למכולה שהמטען שבה הומכל בתחום הנמל המגודר ע"י רשות המכס תשולם האגרה שנקבעה בחלק ב' לתוספת החמישית לגבי מכולה ריקה; אולם בעד שירות הסבלות ליחידות המטען שהומכלו תשולם האגרה שנקבעה למסירה עקיפה בחלק ב' לתוספת החמישית, לפי הענין, ובעד המכלת היחידות האמורות ישולם תשלום נפרד.

מטען גלנוע שסוור בנמל
225א. בעד מתן שירות לכלי רכב מוביל, שהטובין שבו סוורו בתחום הנמל המגודר ע"י רשות המכס, תשולם האגרה שנקבעה בחלק ב' לתוספת החמישית לגבי כלי רכב מוביל ריק; אולם בעד שירות הסבלות ליחידות המטען שסוורו תשולם האגרה שנקבעה למסירה עקיפה בחלק ב' לתוספת החמישית, לפי הענין, ובעד סיוור היחידות האמורות ישולם תשלום נפרד.

הנחה לפרי במכולות וגלנוע 
225ב. בעד השירות למכולה או כלי רכב מוביל, שתכולתם פרי הדר, תשולם עד יום כ' באלול תש"ם (1 בספטמבר 1980) האגרה שנקבעה בפריטים 9 או 11 בחלק ב' לתוספת החמישית, לפי הענין, בניכוי של 50%.


מטענים בשקים   

226. בעד מתן שירות למטענים בשקים, שמשקל כל אחד מהם מעל 70 ק"ג, למעט מטען בשקים המסודרים על גבי משטחים או מאוגדים במענבים, ושלא היה צורך בפירוקם או באיגודם מחדש על ידי סבלים, תשולם אגרה בשיעור שנקבע בחלק ב' לתוספת החמישית, בתוספת של 0.80 שקלים חדשים לכל טונה.


חמרים מסוכנים
227. בעד שירות לחמרי נפץ וחמרים אחרים שלדעת מנהל הנמל הם מתלקחים בנקל או מסוכנים, תשולם האגרה שנקבעה בתוספת של 25%.

אגרות בימי מנוחה
228. בעד מתן שירות בימי מנוחה תשולם האגרה שנקבעה בתוספת -
(א) 100% אם פעולות הסבלות כולן בוצעו בימי מנוחה;
(ב) 50% אם חלק מפעולות הסבלות בוצע ביום מנוחה וחלק ביום חול.

הפרת הוראות
229. (א) ניתנה הסכמתם בכתב של מנהל הנמל ושל גובה המכס להוצאת משגור במסירה ישירה והוצא המשגור, כולו או מקצתו, במסירה עקיפה, תשולם בעד המשגור, או בעד אותו חלק ממנו שהוצא במסירה עקיפה, אגרת מסירה עקיפה בתוספת של 50% משיעור אגרת מסירה ישירה.
 (ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על משגור, כולו או מקצתו, שחזר בו המנהל בהודעה בכתב מהסכמתו להוצאתו במסירה ישירה.

תוספת אגרה במסירה ישירה לקרונות רכבת 
230. (א) בעד מתן שירות למטענים הנמסרים, ללא החסנת ביניים בנמל, לקרונות רכבת סגורים, תשולם האגרה שנקבעה למסירה ישירה בחלק ב' לתוספת החמישית, בתוספת של 200 שקלים חדשים בעד כל צוות עובדים בכל משמרת או חלק ממנה, שבה נוטלו מטענים לקרונות האמורים; לענין זה, "קרונות רכבת סגורים" - קרונות עם דפנות קבועים, בין עם גג קבוע ובין ללא-גג.
 (ב) מטענים בצובר וכן סרטי מתכת בגלילים שמשקל כל אחד מהם מעל 2,000 ק"ג, פטורים מתשלום תוספת לאגרה כאמור בתקנת משנה (א).

אגרה למטען פגום
231. בעד מתן שירות למטענים, שאריזותיהם כולן או מקצתן פגומות או בלתי נאותות כמפורט להלן, רשאי מנהל הנמל לגבות תוספת של 50% מהאגרה שנקבעה:
מטען בחביות משומשות או בחביות דולפות;
מטען בשקים קרועים;
מטען שאמצעי הקשירה או האיגוד של יחידותיו ניתקים בנקל בעת הניטול.

תחולה
232. הוראות סימן זה לא יחולו על -
(1) פעולות המפורטות בתקנה 93;
(2) מטענים בצובר ונוזלים בנשפך המנוטלים במתקנים מתמחים או במסופים מתמחים;
(3) מטען שמפאת טיבו או מצבו מחייב סידורי טיפול מיוחדים ושונים מאלה המקובלים בנמל לגבי מטענים אחרים;
(4) מסירה עקיפה של אותם פריטי מטען אשר לגביהם לא נקבע בחלק ב' לתוספת החמישית בצד כל סוג, אגרה למסירה כאמור.


סימן ה': אגרות רציף

אגרה 
233. בעד כל אחד מהטובין המפורטים בסעיף 17 לחלק ג' לתוספת החמישית תשולם למנהל אגרת רציף בשיעורים המצויינים לצידם.

פטור
234. אלה הטובין הפטורים מאגרת רציף:
(1) משלוחי דואר;
(2) חפצי נוסעים ששולמה בעדם אגרה לפי תקנה 274;
(3) יהלומים;
(4) צידה ואספקה לאניות, פרט לדלק;
(5) כלי שיט, למעט כלי שיט המנוטל בכלי שיט אחר;
(6) כתבי יד עתיקים, ספרים יקרי מציאות, ציורים ופסלים מקוריים וחפצי אמנות אחרים שהוכח להנחת דעתו של מנהל הנמל שהם מיועדים לשימוש הממשלה או לשימושו של מוסד ציבורי הנתמך על ידי אוצר המדינה;
(7) דוגמאות המיובאות, מיוצאות או מועברות מספינה לספינה על ידי נוסעים;
(8) דלק, שמן, אספקה ותחמושת הנטענים באניות מלחמה לשימושן בלבד.

אגרת רציף לפי ערך הטובין
235. (א) לצורך חישוב אגרת רציף המשתלמת לפי ערך (אד ולורם) יהיה ערך הטובין כפי שנקבע על ידי רשות המכס בהתאם להוראות פקודת המכס.
 (ב) לא נקבע ערך הטובין על ידי רשות המכס, ייקבע הערך על-ידי מנהל הנמל בהתאם לעקרונות שלפיהם נקבע הערך על ידי רשות המכס.

אגרת רציף למטענים בשיטעון, שיטעון בין נמלי במעבר וליבוא מיוצא לחוץ לארץ 
236. (א) בעד מטען בשיטעון, מכולות בשיטעון בין נמלי, מטען במעבר בין נמלי ומטען במעבר יבשתי  המפורטים להלן, ישולמו אגרות רציף המצוינות לצידם:

 

 בשקלים חדשים

(1) מטען בשיטעון שלא יצא מתחום הנמל, לטונה 1
(2) מטען בשיטעון שנמסר למחסן ערובה לפני הטענתו -

בעד הפריקה, לטונה 1

בעד הטעינה, לטונה 1

(3) מכולות בשיטעון בין נמלי ומטען במעבר בין- נמלי -

בנמל הפריקה, לטונה 1

בנמל הטעינה, לטונה 1

(4) מטען במעבר יבשתי שנפרק מכלי שיט או נטען עליו כמטען -

(א) בצובר, לטונה 1

(ב) מכולות, לטונה 7.50

(ג) שלא פורט, לטונה 3

 (ב) אגרת רציף למטען במעבר אווירי ולמטען יבוא מיוצא לחוץ לארץ תהיה לפי הערך, כמפורט בסעיף 17 לחלק ג' של התוספת החמישית או לפי 35 שקלים חדשים לטונה, לפי הנמוך.

 (ג) בתקנה זו, "שטעון" ו"שטעון בין-נמלי" - כמשמעותם בתקנה 1 ובלבד שהמטענים הוצהרו כמטענים בשטעון או בשטעון בין-נמלי לפני פריקתם, הוכרו ככאלה בידי רשות המכס ולא נארזו מחדש בנמל.

 

 

 

 

 


עיכוב טובין
237. (א) הוטלו אגרות רציף פחות מן השיעור המגיע או הוחזרו אגרות רציף בטעות, ישולמו או יוחזרו האגרות האמורות על פי דרישת מנהל הנמל.
 (ב) רשאי מנהל הנמל לעכב כל טובין חייבים או שלדעתו נראים כחייבים באגרות רציף, עד שישולמו האגרות או עד שתינתן ערובה להנחת דעתו לתשלומן.

החזרת אגרה
238. (א) שולמה אגרת רציף מתוך טעות בעובדה, רשאי מנהל הנמל, לאחר שהטעות הוכחה להנחת דעתו, להחזיר את אגרת הרציף ששולמה כאמור, כולה או מקצתה, ובלבד שאם שולמה אגרה כאמור בעד טובין שלגביהם נגבות אגרות רציף לפי משקל - לא תוחזר האגרה, כולה או מקצתה אלא אם הוגשה בקשה להחזרתה לפני שהוחל בהוצאת המטען מתחומי הנמל.
 (ב) בקשה להחזרת אגרת רציף, כולה או מקצתה, יש להגיש בכתב למנהל הנמל, בטופס שאישר, בצירוף כל המסמכים הדרושים להוכחת הטעות.

פטור
239. רשות הנמלים תהא רשאית לפטור, באופן כללי או למקרה מסויים, מחובת תשלום אגרות לפי סימן זה, כולן או מקצתן.


סימן ו': אגרות החסנה

הגדרות
240. בסימן זה –

 
 "החסנה ממושכת" - החסנת משגור של מטען אחוד, כמשמעותו בתקנה 218, של עץ, מתכת או גלילי נייר, או של מכוניות, לתקופת החסנה אחת או לכל תקופת החסנה נוספת ובלבד שבתקופת ההחסנה הראשונה לא יפחת המשקל הכולל של המטען מ-100 טון או מ-20 מכוניות ובתנאי שלפני פריקת המשגור בעל המטען הצהיר על כוונת האחסון ושולמה האגרה להחסנה ממושכת;


 "תקופת החסנה" - תקופה בת ששים ימים;

 "ימי החסנה" -
(1) לגבי טובין מיובאים או בשיטעון - כל הימים מיום גמר פריקת כלי השיט ועד יום מסירת הטובין, ובלבד שיראו שהייתם של טובין בדוברה כהחסנה;
(2) לגבי טובין המיועדים ליצוא -
(א) מכולות הכוללות טובין וכן טובין שהומכלו בנמל והנטענים לאנית מכולות שכולה אזור מתמחה - כל הימים מיום החסנת הטובין עד יום תחילת ניטול המכולות באותה אניית מכולות;
(ב) שאר טובין - כל הימים מיום החסנת הטובין עד יום תחילת טעינתם לכלי השיט;

(3) (פקעה);


 "ימי פטור" - כל אחד מן המפורטים להלן, למעט ימי החסנה של מכולה ריקה, כלי רכב מוביל ריק, מטען נוסעים שהוחסן או הונח בנמל או מטען המוחסן בהחסנה ממושכת:
(1) ארבעה ימי החסנה ראשונים של מכונית נוסעים;
(2) ארבעה ימי החסנה ראשונים של מכולה המכילה טובין מיובאים או המיועדים לייצוא;
(3) עשרה ימי החסנה ראשונים של מכולה המכילה טובין המיועדת לשטעון או לשטעון בין-נמלי;
(4) שנים עשר ימי החסנה ראשונים של טובין שלא במכולה המיועדים לייצוא, לשטעון ולשטעון בין-נמלי;
(5) שישה ימי החסנה ראשונים של כל משגור אחר;


 "מכונית" - מכונית נוסעים, מכונית מסחרית ומשאית;


 "מכונית נוסעים" - רכב נוסעים פרטי ורכב נוסעים דו שימושי כמשמעותם בתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן - תקנות התעבורה);


 "מכונית מסחרית" - רכב מסחרי אחוד כמשמעותו בתקנות התעבורה ובלבד שמשקלו הכולל המותר אינו עולה על 4,000 ק"ג, ורכב מסחרי בלתי אחוד כמשמעותו בתקנות התעבורה;


 "משאית" - רכב מסחרי כמשמעותו בתקנות התעבורה, למעט מכונית מסחרית;


 "מסוף רכוב" – (פקעה);


 "מכולה רכובה" – (פקעה);


 "מפעיל מסוף רכוב" – (פקעה);

 "שבוע" - תקופה של שבעה ימים;
 "טונה" - טונה ברוטו כאמור בתקנה 223.
אגרות החסנה   
241. (א) לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה בעד הטובין המפורטים בתקנה זו בשיעורים המפורטים להלן:
         בשקלים חדשים
       לכל טונה לכל יום
  א. מטעני עצים ומתכות
- בשלושת השבועות הראשונים  0.95
- בשבוע הרביעי ואילך  1.39
  ב. לטובין אחרים שלא פורטו במקום אחר
- בשלושת השבועות הראשונים 1.49
- בשבוע הרביעי ואילך 2.06
 (ב) בעד החסנת טובין שמשקלם פחות מ- 1,000 ק"ג תשולם אגרת החסנה לפי משקל של טונה אחת.

 (ג) בעד משגור או חלקו, המאוחסן באחסנה ממושכת, תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה ממושכת, מראש, לכל תקופת החסנה, בשיעורים המפורטים להלן ובלבד שעבור תקופת ההחסנה הראשונה תשולם האגרה בעד המשגור כולו ועבור התקופות הנוספות - בעד כמות המטען  המאוחסנת בפועל בראשית כל תקופה;

   האגרה בשקלים חדשים
   לתקופת החסנה
 סוג המטען יח' חישוב או חלק ממנה
א. מטעני מתכות
א. 1 צינורות מתכת טונה 11.48
א. 2 שאר מתכות -אחודות טונה 2.15
ב. עצים
ב. 1 בולי עץ טונה 5.17
ב. 2 שאר עצים אחודים טונה 3.67
ג. גלילי נייר אחודים טונה 8.81
ד. מכוניות נוסעים יחידה 63.15

ה. מכונית מסחרית יחידה 91.85

ו. משאית   יחידה 155.00

 (ד) בנוסף לתשלום האגרה ימציא בעל המטען למנהל הנמל, בראשית כל תקופת החסנה, אישור ביטוח על מלוא ערך המטען המאוחסן בהחסנה ממושכת, על שמו ועל שם רשות הנמלים והרכבות, על כל נזק בגין המטען, הן לצד ג' והן למטען עצמו.

 (ה) (1) על משגור או חלקו, שנשארו בנמל לאחר תום שש  תקופות החסנה, יחולו האגרות לפי תקנת משנה (א) ותקנה 242 בהתאם;
(2) האגרה על פי תקנת משנה (ג) לא תחול על מטענים המגיעים לנמלי חיפה ואשדוד דרך ים סוף;
(3) מנהל הנמל רשאי שלא לאשר החסנת מטענים בהחסנה ממושכת אם לדעתו החסנת המטענים כאמור תגרום לצפיפות יתרה או הפרעה לסדרי העבודה בנמל.

החסנת מכוניות ומכולות   
242. (א) לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה לכל מכונית נוסעים בשיעור 5.07 שקלים חדשים.

 


 (ב) (1) לכל יום החסנה שלאחר ימי הפטור ישולם למנהל הנמל תשלום בעד החסנה לכל מכולה כמפורט להלן:
 בשקלים חדשים למכולה
 באורך
 עד '20 מעל '20
למכולה המכילה טובין -
בשבוע הראשון להחסנה 79.55 120.42
בשבוע השני להחסנה 99.44 150.53
בשבוע השלישי להחסנה 119.32 180.63
בשבוע הרביעי להחסנה ואילך 139.22 210.75
(2) לכל יום החסנה של מכולה ריקה, ישולם למנהל הנמל תשלום בעד החסנה של 7.68 שקלים חדשים למכולה שאורכה עד '20, ו-11.52 שקלים חדשים למכולה שאורכה מעל '20;
(3) לכל יום החסנה של מכולת קירור (Refrigerated Container), ישולם בעד החסנה התשלום הקבוע בפסקה (1) או (2) לפי הענין, בתוספת של 50%.
 (ג) בעד החסנת מכולה שהומכלה בתחום שהוגדר על ידי רשות המכס תשולם האגרה שנקבעה בתקנת משנה (ב) למכולה ריקה ובלבד שבעד יחידות המטען שהומכלו תשולם אגרת החסנה שנקבעה בסימן זה לטובין שאינם מכולה.
 
 (ד) לכל יום החסנה תשולם למנהל הנמל אגרת החסנה לכל כלי רכב מוביל כמפורט להלן:
 האגרה בשקלים חדשים לכלי רכב
 מוביל שארכו -
 עד 20 רגל מעל 20 רגל
א. לכלי רכב הטעון טובין -

(1) בארבעת השבועות הראשונים 12.70 19.00

(2) בשבוע החמישי ואילך 25.40 38.00
(3) לכלי רכב הטעון מכולת קירור תשולם האגרה הקבועה בפסקאות (1) או
(2) בתוספת של 50%.
 
ב. לכלי רכב ריק למעט גרור גלנוע 5.15 7.75

 
ג. לגרור גלנוע ריק 2.80 4.20
ד. בעד החסנת כלי רכב מוביל שסוור בתחום שגודר על ידי רשות המכס תשולם האגרה שנקבעה בתקנת משנה זו לגבי כלי רכב ריק, ובלבד שבעד יחידות המטען שסוורו תשולם אגרת החסנה שנקבעה בסימן זה לטובין שאינם כלי רכב מוביל, לפי הענין.
 (ה) בעד החסנת חמרי נפץ וחמרים אחרים שלדעת מנהל הנמל הם מתלקחים בנקל או מסוכנים, תשולם האגרה שנקבעה בסימן זה בתוספת 100%.


242א. (פקעה).

הנחות באגרות החסנה 
243. (א) בעד החסנת טובין הכלולים בהגדרת "ימי פטור" והמוחסנים לתקופה שאינה עולה על ימי הפטור לא תשולם אגרת החסנה.


 (ב) (1) לגבי טובין כאמור בתקנת משנה (א), למעט בעד מכולות כאמור בתקנה 242, המוחסנים במשך תקופה העולה על מספר ימי הפטור, ישולם בעד כל ימי החסנתם; אולם בעד החסנת מטענים מיובאים או מיוצאים שהומכלו בתוך תחום הנמל שגדרה רשות המכס לא ישולם בעד ששת ימי ההחסנה הראשונים;

(2) לגבי מכולות הכוללות טובין בשטעון או בשטעון בין-נמלי בנמל היצוא, המוחסנות במשך תקופה העולה על מספר ימי הפטור, לא תשולם אגרת החסנה בעד עשרת ימי ההחסנה הראשונים.
 (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בעד החסנת טובין המיועדים ליצוא, למעט מכולה ריקה וכלי רכב מוביל ריק, לא תשולם אגרת החסנה בעד 14 ימי ההחסנה הראשונים.

 (ד) מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה מאגרות החסנה לפי סימן זה למטען בשיטעון שמשקלו פחות מ- 50 ק"ג, בשיעור שלא יעלה על 75%.

 (ה) (פקעה).

 

 

 

 

 
סימן ז': אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר בין-נמלי דרך ישראל

הגדרות
244. בסימן זה –


 "מטען אחוד במעבר בין-נמלי" - מטען שנתקיימו בו תנאים אלה:
(1) יחידותיו מסוורות מראש במכולות או על גבי משטחים באופן שלא יצריך פירוקן או סידורן מחדש על ידי סבלים או סוורים;
(2) המטען ניתן לשינוע, להנחת דעתו של המנהל, בציוד הקיים בנמל ובשיטות השינוע המקובלות בו;
(3) המטען נפרק מכלי שיט באחד מנמלי הרשות בים התיכון ונטען לכלי שיט בנמל אילת או נפרק מכלי שיט בנמל אילת ונטען לכלי שיט באחד מנמלי הרשות בים התיכון;

(4) המטען הוכר על ידי רשות המכס כמטען במעבר בין-נמלי דרך ישראל;


 "כלי רכב במעבר בין-נמלי" - כלי רכב וכל ציוד נע אחר בלתי ארוז, למעט אופניים ואופנועים, וכן משאיות, לרבות נגררים, כשהם טעונים ומטענם לא נפרק או נטען עליהם מחדש בנמלי הרשות, אם נתקיימו בהם התנאים הנקובים בפסקאות (2), (3) ו-(4) בהגדרת "מטען אחוד במעבר בין-נמלי";

 "שירות" -
(1) בנמל הפריקה - פריקת מטען מכלי שיט, לרבות הוצאתו מן הספנה, העברתו ממקום פריקתו למקום החסנתו וטעינתו לכלי רכב ממקום פריקתו או ממקום החסנתו בנמל;
(2) בנמל הטעינה - פריקת מטען מרכב שבו הובא לנמל, העברתו למקום החסנה וטעינתו לכלי השיט - לרבות סידורו בספנה - ממקום פריקתו או ממקום החסנתו בנמל;

 "מטר מעוקב" - מטר מעוקב מנפחו של מטען אחוד במעבר בין-נמלי או כלי רכב במעבר בין-נמלי (בסימן זה - המטען), על פי מידותיו החיצוניות;

 "מכולה" (Freight Container) - יחידת ציוד לתובלה וניטול מטענים שנתקיימו בה כל אלה:
(1) מבנה יציב בזוויות ישרות;
(2) היא מתוכננת במיוחד לשימוש חוזר בתובלה וניטול של יחידות מטען ללא צורך בפריקת יחידות אלה בשלבי הביניים של התובלה;
(3) היא מצויידת באביזרים המאפשרים ניטולה השוטף והעברתה מאמצעי תובלה אחד למשנהו במוט מירווח (Spreader) ובציוד אחר הקיים בנמל, להנחת דעתו של מנהל הנמל;
(4) הוצהרה כמכולה במסמכי המטענים.
אגרת מטען אחוד   
245. בעד מתן שירות תשולם למנהל הנמל בכל נמל אגרה כלהלן:
       האגרה בשקלים חדשים לכל מטר
                 מעוקב או חלק ממנו 
 (1) לגבי מטען אחוד במעבר בין-נמלי -
(א) במכולות שאינן ריקות 0.26
(ב) למכולות ריקות  0.13
(ג) על גבי משטחים  0.52
ובלבד שהאגרה לכל משטח לא תפחת מ-0.39 שקלים חדשים.
 (2) לגבי כלי רכב במעבר בין-נמלי -
(א) כלי רכב המשונעים באמצעות עגורן 0.26
(ב) כלי רכב המשונעים על גלגליהם או זחליהם דרך פתח כלי השיט -
בכוח הנעתם העצמית 0.10
באמצעות גורר  0.13

המצאת מסמכים וחישוב האגרה
246. (א) מנהל הנמל יחשב את האגרה למתן השירות בהתאם למספר המטרים המעוקבים הנקוב במסמכי כלי השיט או במסמכי המכס; לא הומצאו מסמכים כאמור, או הומצאו אך לא הניחו את דעתו של המנהל, רשאי הוא לקבוע את מספר המטרים המעוקבים לפי מדידה או לפי אומדן.
 (ב) קביעת מנהל הנמל בדבר מספר המטרים המעוקבים בנמל הפריקה תחול גם על נמל הטעינה, ובלבד שאותם מסמכים שימשו את המטען בנמל הפריקה ובנמל הטעינה.

ברירת תשלום
247. מקבל שירות שהוראות סימן זה חלות עליו, רשאי לשלם את האגרה הקבועה בו או את האגרות החלות על פי הוראות החיקוק והסימנים בפרק זה המנויים להלן, הכל לפי הסכום הנמוך יותר;
 אם שילם אגרה לפי סימן זה פטור הוא מתשלום אגרות לפי אותם חיקוק וסימנים, ואם שילם אגרה לפי החיקוק והסימנים פטור הוא מתשלום אגרה לפי סימן זה; ואלה החיקוק והסימנים:
(1) צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שכר מקסימלי לשירותי סווארות), תשכ"ב–1962;
(2) סימן ד';
(3) סימן ז'.

אגרת אחסנה
248. הוראות סימן ו' לפרק זה יחולו על המטען ובלבד -
(1) שתקופת הפטור בכל נמל מעבר תהיה ארבעה-עשר הימים הראשונים הבאים במנין ימי ההחסנה בתשלום כאמור בסימן ו';
 
(2) שלכל יום החסנה בתשלום שלאחר תקופת הפטור כאמור, תחושב למטען בכל נמל מעבר אגרת החסנה כמפורט להלן:
 בשקלים חדשים לכל מטר
 מעוקב או חלק ממנו
(א) למכולות או לכלי רכב 0.22
(ב) על גבי משטחים 0.48

הנחות והקלות
249. רשות הנמלים תהא רשאית ליתן הנחה בשיעור שלא יעלה על עשרים וחמישה אחוזים מן האגרה הנקובה בתקנה 245(1) ובלבד שכלי השיט שבו שונעו המכולות או המשטחים נבנה במיוחד לשם כך להנחת דעתו של מנהל הרשות, ובאותו כלי שיט מצוי עגורן לשינוע מכולות והשירות לשינוע מכולות ניתן בעזרתו.


סימן ח': אגרות לשירותים מסויימים

אגרות לשירותים מסויימים
250. (א) בסימן זה -
 "שירות" - שירות מהשירותים המפורטים בתוספת החמישית;
 "בעל מטען" - בעליו של מטען או סוכנו;
 "סיוור נאות" - סיוור כאמור בתקנת משנה (ב);
 "סימון נאות" - סימון כאמור בתקנת משנה (ג).
 (ב) בעל כלי שיט יאפשר פריקתו של מטען מספנת כלי השיט לפי שטר מטען בפעולות השינוע השוטפות ובשיטות השינוע המקובלות בנמל; המטען יהיה מסוור בכלי השיט לפי סימן עיקרי באופן שיאפשר פריקתו כאמור, להנחת דעתו של מנהל הנמל.
 (ג) כל יחידות המטען יסומנו להנחת דעתו של מנהל הנמל בסימן עיקרי, או בסימן עזר, ברורים, קריאים ועמידים בפני מחיקה או השחתה, באופן ובמקום שיאפשרו הבחנה בין סימן אחד למשנהו.
 (ד) בעד מיון של מטען, למעט עץ, לפי סימן עיקרי, ישלם בעל כלי השיט אגרות מיון כדלקמן:

(1) מטען שסימונו נאות, אולם סיוורו אינו נאות - כמפורט בטור א' של סעיף 19(א) בחלק ד' של התוספת החמישית;

(2) מטען שסיוורו וסימונו אינם נאותים - כמפורט בטור ב' של סעיף 19(א) בחלק ד' של התוספת החמישית.
 (ה) נתאפשרה פריקתו של מטען כאמור בתקנת משנה (ב), יהיה בעל כלי השיט פטור מתשלום אגרת המיון לפי תקנות משנה (ד) ו-(ו).

 (ו) בעד מיון מטעני עץ לפי סימן עיקרי ישלם בעל כלי השיט אגרת מיון כמפורט בסעיף 19(ב) בחלק ד' של התוספת החמישית.
 (ז) בעד מיון של יחידות מטען, למעט עץ, בשטר מטען אחד לפי סימן עזר, ישלם בעל המטען אגרות מיון כדלקמן:

(1) מטען שסימן העזר שלו נאות - כמפורט בטור א' של סעיף 19(א) בחלק ד' של התוספת החמישית;

(2) מטען שסימן העזר שלו אינו נאות - כמפורט בטור ב' של סעיף 19(א) בחלק ד' של התוספת החמישית.

 (ח) בעד מיון לפי סימן עזר של מטען עץ או בעד טיפול לצורך מדידה של עץ ישלם בעל המטען אגרת מיון כנקוב בסעיף 19(ב) בחלק ד' של התוספת החמישית.
 (ט) בעד כל שירות המצויין בחלק ד' של התוספת החמישית תשולם האגרה שנקבעה לגביו.


סימן ט': אגרות למשגור קטן

אגרה משולבת למשגור קטן
251. שולמה אגרה למשגור קטן לא תשולם אגרה לשירותים המפורטים להלן:
(1) אגרות סבלות לפי תקנות 219, 220 ו-221;
(2) אגרות החסנה לפי תקנה 241 בעד שלושים הימים הראשונים;
(3) מיון לפי תקנה 250.

שירות שאינו כלול באגרה
252. הוראות סימן זה לא יחולו על שירות הניתן למשגור קטן שנתקיימו בו אחד מאלה:
(1) הוא מכולה או כלי רכב מוביל;
(2) הוא מהווה מטען בשיטעון כמשמעותו בתקנה 221(א);
(3) הוא מכונית נוסעים.

שיעורי האגרה  
253. (א) בעד מתן השירותים המפורטים בתקנה 251, למשגור קטן, ישולמו למנהל הנמל האגרות שלהלן:
 בשקלים חדשים לטונה
 או חלק ממנה 
(1) למשגור קטן מיובא 25
(2) למשגור קטן מיוצא 7.30

 אולם מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה בשיעור שלא יעלה על 75% מן האגרות האמורות למשגור קטן שמשקלו פחות מ-50 ק"ג והמהווה חפצים אישיים, חפצי עולים או דוגמאות מסחריות.
 (ב) בעד משגור קטן שכולו או מקצתו הוא חמרי נפץ כמשמעותם בתקנה 123 או חומרים מסוכנים כמשמעותם בתקנה 150, תשולם האגרה בשיעור שנקבע בתקנת משנה (א) בתוספת של 50%.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אגרת החסנה
254. (א) בעד החסנת משגור קטן בנמל לתקופה העולה על הנקוב בתקנה 251(ב) תשולם, לכל טונה או חלק ממנה, אגרת החסנה שנקבעה בתקנה 241(א)ב.
 (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) תשולם בעד חפצי עולים או חפצים אישיים למשגור שמשקלו פחות מ-200 ק"ג אגרת החסנה בשיעור של 25% מן הנקוב בתקנת משנה (א).
 (ג) מנהל הנמל רשאי ליתן הנחה מתשלום אגרת החסנה למשגור קטן כאמור בתקנת משנה (א), בשיעור שלא יעלה על 50%.

 (ד) (פקעה).

 

 


סימן י': אגרת שימוש במירצף

הגדרות
255. בסימן זה -
 "מירצף" - שטח הנמל שבין הקו העובר דרך הקירות החיצוניים של המחסנים הקרובים לים ובין הים;
 "מתן שימוש במירצף" - ייחוד מירצף, שאורכו ליד קו המים הוא 100 מטר לפחות, לתקופה רצופה של 14 יום לפחות לצורך שינוע טובין.

הוראה בדבר מתן שימוש
256. מנהל הנמל רשאי להורות על מתן שימוש במירצף אם הדבר דרוש לדעתו לשם עבודתו התקינה של הנמל, וכן להתלותו או לבטלו, לכלול בו תנאים ובכל עת לשנותם או להוסיף עליהם.

אגרה  
257. הורה מנהל הנמל על מתן שימוש במירצף ישלם מי שיוחד לו המירצף למנהל אגרה בשיעור של 92 שקלים חדשים בעד כל מטר אורך של מירצף לתקופה של חודש ימים או חלק ממנו.


שמירת דינים
258. האמור בסימן זה אינו בא לגרוע מהוראות כל דין אחר.


סימן י"א: אגרות ניטול ואחסנת תבואות

הגדרות
259. בסימן זה:
 "הובלה" - הובלת תבואות בכלי הובלה מרציף הפריקה אל בית ממגורות שבתחום אותו נמל;
 "יום" - תקופה של 24 שעות המתחילה בשעה 06.30; חלק של יום ייחשב ליום אחד;
 "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
 "מסירה" - מסירת תבואות בצובר מבית ממגורות לכלי הובלה או מסירתן בצובר ישירות לכלי הובלה ברציף;

 "פריקה" - פריקת תבואות בצובר מכלי השיט בנמל.

אגרת פריקה
260. (א) בעד פריקה ישלם בעל הטובין למנהל הנמל סכום של 14.90 שקלים חדשים לטון (להלן - אגרת פריקה).
 (ב) אגרת הפריקה כוללת תשלום גם בעד ניטול תבואות במתקנים אוטומטיים עד לבית הממגורות ומסירתן.

אגרת פריקה והצמדתה
261. (א) אגרת הפריקה תיקבע ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום הקביעה), על פי כמות התפוקה השנתית באלפי טונות כמפורט בטור א', בשנה שהסתיימה ב-30 בנובמבר שקדם ליום הקביעה, כמפורט בטור ב' לצדו:
 בעד פריקה כמפורט בטור א' תשולם אגרה כמפורט בטור ב':
     טור א'             טור ב'
 כמות הפריקה בשנה  אגרת הפריקה לטון
  באלפי טונות     בשקלים חדשים
מ-2,100 - 2,199   19.10
מ-2,200 - 2,299   18.40
מ-2,300 - 2,399   17.80
מ-2,400 - 2,499   17.20
מ-2,500 - 2,599   16.70
מ-2,600 - 2,699   16.20
מ-2,700 - 2,799   15.70
מ-2,800 - 2,899   15.30
מ-2,900 - 2,999   14.90
מ-3,000     14.50
 (ב) אגרת הפריקה הקבועה בתקנה 260 ובתקנת משנה (א), תשתנה ב-1 בכל חודש, ב-80 אחוזים ממנה על פי שיעור השינוי במדד וב-20 אחוזים ממנה על פי שיעור השינוי בשער היציג, כפי פרסומם לאחרונה לפני אותו מועד של המדד והשער היציג, לעומת בסיסיהם; לענין זה, "בסיס" -
(1) במדד 208.1 נקודות;
(2) בשער יציג 2.2830 שקלים חדשים.

 

 

 

 

 

 

 

 

אגרת הובלת תבואות
262. בעד שירות הובלת תבואות בנמל אשדוד, ישלם בעל הטובין למנהל הנמל, בגמר השירות, 0.088 שקלים חדשים לכל טון שהובל כאמור.

הצמדת אגרת הובלת תבואות
263. האגרה לפי תקנה 262 תשתנה ביום כ"ג באדר א' תשמ"ד (26 בפברואר 1984), ולאחר מכן ב-1 בכל חודש, לפי שיעור השינוי בין מדד מחירי תשומה בסלילה בקבוצה "חמרי מחצבה, הובלה שכורה בלבד" שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסם לחודש נובמבר 1983
(835.7 נקודות), לבין המדד האמור שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי.

אגרת החסנת תבואות
264. (א) בעד החסנת תבואות בבתי ממגורות בנמל חיפה או בנמל אשדוד ישלם בעל הטובין למנהל הנמל או לנותן השירות עבור מנהל הנמל, לפני המסירה, אגרת החסנה כלהלן:
האגרה בשקלים חדשים לכל טון ולכל יום
 אורז שאר תבואות
(1) בימים מ-1 עד 14 3.09  0.16
(2) בימים מ-15 עד 30 4.62  0.16
(3) מהיום ה-31 ואילך 4.62  0.96
 (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) לא תשולם אגרת החסנה בעד אורז שהוחסן כאמור במשך תקופה שאינה עולה על ששה ימים ובעד שאר תבואות שאוחסנו במשך תקופה שאינה עולה על עשרה ימים.

הצמדת אגרת החסנת תבואות
265. האגרה לפי תקנה 264 תשתנה ב-1 בכל חודש, בהתאם לשיעור השינוי בין מדד חודש יוני 1987 (177.0 נקודות) לבין המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי.

סייג לתחולה
266. הוראות סימן זה יחולו על שירות הניתן לענין תבואות מיובאות בנמלי חיפה או אשדוד, למעט:
(1) ניקוי תבואות;
(2) חיטוי תבואות;
(3) איסוף וניקוי של שאריות תבואות בספנות כלי השיט, או איסוף ומילוי של תבואות לשקים בכלי השיט;
(4) חלוקת תבואות, מיונן, ערבובן, איוורורן, קירורן, ייבושן, נטילת דוגמאות מהן ומתן חוות דעת עליהן, אם לדעת מנהל הנמל פעולות אלו אינן מהוות חלק משירות הפריקה, המסירה וההחסנה של התבואות.

פטור
267. רשות הנמלים רשאית לפטור במקרה מסויים מחובת תשלום אגרות לפי סימן זה, כולן או מקצתן.

שירות לפי חוזה
268. על אף האמור בסימן זה, אם ניתן שירות מן המפורטים בו מכוח חוזה בין מדינת ישראל לבין רשות הנמלים אשר נחתם לאחר יום כ"ג באדר א' תשמ"ד (26 בפברואר 1984) יחול התשלום המוסכם במקום האגרה החלה על אותו שירות.


סימן י"ב: פריקת פחם ברציף 9 בנמל אשדוד

הגדרות
269. בסימן זה -
 "פחם" - פחם בצובר שהרטיבות בו בין 6% ל-10%, ופטקוק בצובר שהרטיבות בו אינה עולה על 12% ואחוז הגרגרים שגודלם מעל ל-2 אינטש אינו עולה על 5;
 "הנמל" - נמל אשדוד;
 "פריקה" - פריקת פחם ברציף מס' 9 בנמל מכלי שיט באמצעות עגורני חוף והעמסתו למסוע לרבות:
(1) הוצאת הפחם מספנות כלי שיט עד תומו, לרבות הוצאת האוסף לאחר שהוא נאסף ונארז אך למעט איסוף האוסף ואריזתו; לענין זה, "אוסף" - שאריות פחם;
(2) שימוש בדחפורים בתוך ספנות כלי שיט.

אגרת פריקה וקביעתה
270. (א) בעד שירות פריקה ישלם בעל מטען הפחם אגרת פריקה למנהל הנמל, בגמר הפריקה (להלן - אגרת הפריקה).
 (ב) אגרת הפריקה תיקבע ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום הקביעה), על פי התפוקה הממוצעת בטונות לצוות במשמרת כמפורט בטור א' (להלן - התפוקה הממוצעת) בשנה שהסתיימה ב-31 בדצמבר שקדם ליום הקביעה, כמפורט בטור ב' לצדו:
  טור א'            טור ב'
 תפוקה ממוצעת  אגרת הפריקה לטון
  (טונות)     בשקלים חדשים
3,600 - 3,699   3.00
3,700 - 3,799   2.94
3,800 - 3,899   2.89
3,900 - 3,999   2.84
4,000 - 4,099   2.80
4,100 - 4,199   2.75
4,200 - 4,299   2.71
4,300 - 4,399   2.67
4,400 - 4,499   2.63
4,500 - 4,599   2.60
4,600 - 4,699   2.56
4,700 - 4,799   2.53
4,800 - 4,899   2.50
4,900 - 4,999   2.47
5,000 - 5,099   2.44
5,100 - 5,199   2.41
5,200 - 5,299   2.38
 (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב) -
(1) יום הקביעה הראשון יהיה יום כ' בניסן תשנ"ד (1 באפריל 1994), ובו תיקבע האגרה על פי התפוקה הממוצעת בטונות בשנים- עשר החודשים שקדמו ליום האמור (1 באפריל 1993 עד 31 במרס 1994);
(2) ביום הקביעה בשנת 1995 תיקבע האגרה על פי התפוקה הממוצעת בתשעת החודשים שקדמו ליום הקביעה (1 באפריל 1994 עד 31 בדצמבר 1994).
 (ד) התפוקה הממוצעת בטונות לצוות במשמרת, שלפיה נקבעה האגרה ביום הקביעה הראשון, תהיה הבסיס שלפיו תימדד עליה או ירידה בתפוקה הממוצעת.
 (ה) התברר ביום הקביעה, כי עקב ירידת התפוקה הממוצעת יש להעלות את שיעור אגרת הפריקה, לא תשתנה האגרה ביום הקביעה, והיא תישאר בשיעור שנקבע ביום הקביעה הקודם.


סימן י"ג: אגרה בעד העברת דלק בין- נמלית

הגדרות
271. בסימן זה, "העברת דלק בין-נמלית" - העברת דלק בכלי שיט מנמל לנמל או ליעד אחר בישראל וממנו, למעט תדלוק כלי שיט באותו הנמל.

אגרת שימוש במעגן סגור להעברת דלק בין-נמלית
271א. (א) בעד השימוש במעגן סגור בנמל, לצורך העברת דלק בין- נמלית, תשולם למנהל הנמל אגרה בשיעור 0.2% מערך הדלק שנפרק בנמל או הוטען בו.
 (ב) לצורך חישוב האגרה כאמור בתקנת משנה (א) ייקבע ערך הדלק כאמור בתקנה 235.


סימן י"ד: אגרות נוסעים וחפציהם

הגדרות
272. בסימן זה -
 "נוסע" - אדם שגילו מעל שתים עשרה שנה היורד בנמל מכלי שייט, שבו הגיע ארצה, או העולה בנמל כאמור על כלי שייט כדי להפליג בו, למעט צוות כלי שייט;

 "תייר" - נוסע היורד בנמל מכלי שייט, וחוזר לאותו כלי שייט כדי להפליג בו במסגרת אותו ביקור של כלי השייט בנמל; וכן נוסע העולה בנמל לכלי שיט כדי להפליג בו לאחר שירד מאותו כלי שיט בנמל אחר, במסגרת אותו ביקור של כלי השיט בישראל;
 "חפצים" - חפציו האישיים הרגילים של נוסע, למעט כלי רכב.

חובת תשלום אגרות
273. (א) אגרות הנוסעים ישולמו למנהל הנמל לפני רדת הנוסע או התייר מכלי השייט או עלותו עליו, הכל לפי הענין.
 (ב) מנהל הנמל רשאי לסרב להרשות לנוסע לרדת מכלי השייט או לעלות עליו, כל עוד לא שולמו האגרות המגיעות.

אגרות נוסעים וחפצים
274. נוסע או תייר ישלם אגרות אלה:
 בשקלים חדשים

 (א) נוסע היורד מכלי שיט או עולה עליו -
(1) בנמל זולת כאמור בפסקה (2)     8.50
(2) בנמל אילת, אם כלי השיט מפליג בין נמלי ים סוף בלבד  2.00
 ת"ט תשנ"ו-1995
 (ב) תייר:
(1) עד שלושה ימים של שהיית כלי השיט ברציף או במזח  7.10
(2) לכל יום נוסף של שהיית כלי השיט ברציף או במזח   7.10
 
 (ג) נוסע המביא איתו חפצים, שמשקלם עולה על 100 ק"ג ישלם בנוסף לאגרה הנקובה בתקנת משנה (א) לכל 30 ק"ג או חלק מהם     2.50
 (ד) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על עולה כמשמעותו בתקנה 189.

 (ה) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) ישולמו למנהל הנמל בתקופות להלן השיעורים שלהלן מהאגרות שנקבעו:
(1) עד יום כ"ט באדר ב' תשנ"ה (31 במרס 1995) -
(א) 87.06% מהאגרה שנקבעה בתקנת משנה (א);
(ב) 33.80% מהאגרות שנקבעו בתקנת משנה (ב)(1) ו-(2);
(2) מיום א' בניסן תשנ"ה (1 באפריל 1995) עד יום י"א בניסן תשנ"ו (31 במרס 1996) - 56.34%, מהאגרות בתקנת משנה (ב)(1) ו-(2).

אגרות נוסעים
275. (א) נוסע שאינו מביא אתו חפצים ישלם אגרה בשיעור 3.70 שקלים לכל יום של שהיית כלי השיט בנמל.
  (ב) נוסע כאמור בתקנת משנה (א) היורד או עולה מאניה העוגנת לפי הוראותיו של מנהל הנמל שלא ליד רציף או מזח, ישלם מחצית האגרה הקבועה.
 (ג) אנשי צבא ההגנה לישראל הנוסעים בעניני תפקידיהם יהיו פטורים מאגרות נוסעים לפי תקנת משנה (א).


סימן ט"ו: אגרות מלתחה

הגדרות
276. בסימן זה, "אגרות מלתחה" - אגרה בעד החסנת חבילה, מזוודה, ארגז, או כל צרור אחר באולם נוסעים של נמל.

שיעורי האגרה   
277. אגרת מלתחה תשולם למנהל הנמל לפי הנפח בשיעורים אלה:
      שיעורי אגרת מלתחה ליממה בשקלים חדשים
 בעד מטען קל בעד מטען כבד
 הנפח במטר מעוקב   של נוסעים   של נוסעים
עד 0.085 (3 רגל מעוקבת) 0.01 0.01
למעלה מ-0.085 עד 0.283
(10 רגל מעוקבת) 0.02 0.01
למעלה מ-0.283 0.03  0.02

 

 

חישוב היממות
278. (א) בחישוב מספר היממות שבעדן משתלמת אגרת מלתחה לגבי פרק זמן שאינו מתחיל ואינו מסתיים ביום מנוחה, לא יובאו בחשבון ימי המנוחה.
 (ב) בקביעת אגרת המלתחה בעד החסנת מטען כבד של נוסעים לא יובאו בחשבון שלוש היממות הראשונות.


סימן ט"ז: אגרות שימוש בציוד

הגדרות
279. בסימן זה -
 "העברה" - העברת עגורן צף הנמצא על יד אניה לצורך ביצוע עבודה לפי הזמנה, ממקום אחד למקום שני שעל יד אותה אניה או שעל יד אניה סמוכה;
 "ציוד" - עגורן יבשתי, עגורן צף או ציוד אחר המפורט בחלק ה' לתוספת החמישית;
 "שימוש בציוד" - שימוש בעגורני חוף ושימוש לפי הזמנה בכל ציוד אחר.

אגרות

280. בעד השימוש בכל אחד מסוגי הציוד המפורטים בחלק ה' לתוספת החמישית ישולמו למנהל הנמל האגרות שצויינו לצידם.

שיעורי האגרה במשמרת השלישית
281. נעשה שימוש בציוד במשמרת השלישית כמקובל בנמל או בחלק ממנה, לא תפחת האגרה מהשיעור הקבוע לחצי משמרת לפי סעיף 31 לחלק ה' לתוספת החמישית, או משיעור הקבוע ל-4 שעות לפי סעיף 33(1) ו-(2) לחלק ה' האמור, לפי הענין.

שיעורי האגרות בימים מסויימים
282. (א) בימי מנוחה יהיו האגרות בשיעורים המפורטים בחלק ה' לתוספת החמישית, בתוספת של 75%.
 (ב) לצורך חישוב אגרה לפי סימן זה, השימוש בציוד בערבי ימי מנוחה במשך יותר מ-6 שעות ועד 8 שעות, רואים אותו כשימוש בציוד במשך 8 שעות.


סימן י"ז: אגרות לרשיונות כניסה לנמל

אגרת רשיון
283. (א) בעד רשיון כניסה לנמל, או בעד חידושו, לתקופה שצויינה להלן בטור א' תשולם אגרה כמצויין לצידה בטור ב':
 טור א'                    טור ב'
תקופת הרשיון האגרה בשקלים חדשים
(1) יום אחד   0.35
(2) חודש אחד   3.00

  (3) מעל לחודש אחד, עד יום
   31 בחודש דצמבר הקרוב   10.00
 (ב) ילדים עד גיל 12 שנים הנכנסים לנמל פטורים מתשלום האגרה.
 (ג) קבוצת תלמידי בית ספר הנכנסים לנמל לביקור מאורגן ומאושר, פטורים מתשלום מחצית האגרה.

 

 

 

 

 

אגרת רשיון לרכב
284. (א) בתקנה זו -
 "רכב זכאי" - רכב מסחרי, כמשמעותו בפקודת התעבורה שמשקלו הכולל עולה על 4,000 ק"ג, שהרשיון מוצא עבורו באמצעות חברת ההובלה השייכת לארגוני המובילים ושנהגו עובד בחברת ההובלה לפחות חמש שנים;
 "רכב מסחרי" - רכב מסחרי לרבות רכב ציבורי כמשמעותם בפקודת התעבורה.
 
 (ב) בעד רשיון כניסה לנמל של רכב, לרבות נהגו, או בעד חידושו, לתקופה שצויינה להלן בטור א', תשולם אגרה כמצויין לצידה בטור ב':
  טור ב'
 טור א' האגרה בשקלים חדשים
 תקופת הרשיון רכב מסחרי רכב אחר
(1) יום אחד 1 1.70
(2) חודש אחד 6 13

(3) מעל לחודש אחד, עד יום 31 בדצמבר הקרוב 23 67

(4) מעל לחודש אחד ועד ליום 31 בדצמבר של השנה החמישית מיום ההוצאה או החידוש לרכב זכאי בלבד 115 -

 (ג) בעד הוצאת רשיון משולב לכניסת רכב לרבות נהגו, לכל הנמלים, או בעד חידושו, לתקופה שצוינה להלן בטור א' תשולם אגרה כמצוין לצידה בטור ב':
 טור א' טור ב'
 תקופת הרשיון האגרה בשקלים חדשים
(1) לרכב מסחרי - מעל לחודש אחד ועד יום 31 בדצמבר הקרוב 33
(2) לרכב זכאי - מעל לחודש אחד ועד יום 31 בדצמבר של השנה החמישית מיום ההוצאה או החידוש 165

 (ד) הוצא רשיון מיום כ"ז באדר ב' תשנ"ב (1 באפריל 1992) עד יום ז' בטבת תשנ"ג (31 בדצמבר 1992), לתקופה העולה על חודש אחד, ישתלמו האגרות על פי תקנות 283(א)(3) ו-284(ב)(3) ו-(ג) בשיעור 75% מן הנקוב בהן.

פטור
284א. רשות הנמלים רשאית לפטור, באופן כללי או במקרה מסויים, מחובת תשלום אגרות לרשיונות כניסה, כולן או מקצתן.


סימן י"ח: אגרת רשיונות לכלי שיט

אגרה שנתית לכלי שיט   
285. בעד רשיון שניתן לפי סעיף 9 לפקודה ואשר הוראות הפרק השלישי חלות עליו, ישולמו מדי שנה בשנה אגרות אלה:
 כלי שיט שתפוסתו  שיעור האגרות
         בטונות     בשקלים חדשים
עד 1    0.07
למעלה מ-1 עד 5 0.13
למעלה מ-5 עד 10 0.20
למעלה מ-10 עד 20 0.39
למעלה מ-20 עד 50 0.78
למעלה מ-50, לכל טונה 0.02

פרק שמונה-עשר: שונות
הכרעת סכסוכים
286. (א) מנהל הנמל רשאי להחליט בכל שאלה בדבר האגרות המגיעות לפי תקנות אלה, אם הן מגיעות, מאיזה זמן ובאיזה שיעור, וכן בכל הקשור במתן שירות בנמל או הנובע מהוראות תקנות אלה.
 (ב) הרואה עצמו נפגע בהחלטת מנהל הנמל רשאי לפנות, תוך עשרה ימים מיום שההחלטה הגיעה לידיעתו, לרשות הנמלים בבקשה לבטלה או לשנותה.
תשלום אגרות לפני הוצאת טובין מהנמל
287. (א) לא יוצאו טובין משטח הנמל לפני ששולמו כל האגרות ותשלומי המכס המגיעים עליהם או שניתנה ערבות להנחת דעתו של מנהל הנמל לתשלומם.
 (ב) מנהל הנמל רשאי לעכב טובין בשטח הנמל כל עוד לא שולמו האגרות או התשלומים כאמור בתקנת משנה (א).
עונשין
288. העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה שלא נקבע לה עונש בחיקוק אחר, דינו - קנס חמש מאות לירות או מאסר ששה חדשים או שניהם כאחד.
תחולה
289. תקנות אלה יחולו בנמלים חיפה, אשדוד ואילת.
תחילה
290. תחילתן של תקנות אלה היא בתום תשעים יום מיום פרסומן ברשומות.
ביטול
291. החיקוקים המפורטים להלן לא יחולו עוד בנמלי רשות הנמלים חיפה, אשדוד או אילת:
  1. תקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם);
  2. תקנות נמל חיפה;
  3. תקנות נמל חיפה (אגרות קשירה, אגרות מינגש ואגרות רציף);
  4. תקנות נמל חיפה (עגינה ברציף), 1934;
  5. תקנות נמל חיפה (כוח מניע), 1934;
  6. תקנות הנמלים (מניעת זיהום), 1935;
  7. תקנות הנמלים (הנפת דגלים על ידי ספינות), 1936;
  8. תקנות הנמלים (השימוש בספינות בתוך תחומי אזור מוגבל), 1936;
  9. תקנות נמל חיפה (ממשה), 1941;
  10. תקנות הנמלים, 1943;
  11. תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה), 1943;
  12. תקנות נמל חיפה ויפו (תשלומי נוסעים), 1945;
  13. תקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946;

  14. תקנות הנמלים (תעריף לשירותים מסויימים), תש"ל- 1970;

  15. תקנות הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות), 1947;
  16. תקנות נמל חיפה (סימון משקלות) (חבילות וחפצים המועברים באניות), 1947;
  17. תקנות נמל חיפה (אגרות נוסעים וחפציהם), תשי"ב-1951;
  18. צו הנמלים (אגרות מלתחה), תשי"ג-1953;
  19. תקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל), תשט"ז-1956;
  20. תקנות נמל חיפה (אגרות לסחורה בהעברה), תשי"ז-1957;
  21. תקנות נמל חיפה (אגרות שירותי בית ממגורות), תשי"ז-1957;
  22. תקנות נמל חיפה (שמירת טובין), תש"ך-1960;
  23. תקנות נמל חיפה (אגרות שימוש בנמל חיפה ובמיתקניו על ידי ספינות דיג), תש"ך-1960;
  24. תקנות נמל חיפה (אגרות העברת מטענים), תש"ך-1960;
  25. צו נמל חיפה (שימוש בציוד) (מס' 2), תשכ"ב-1962;
  26. תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף), תשכ"ד-1964;
  27. תקנות הנמלים (ניתוב כלי שיט בנמלים), תשכ"ד-1964;
  28. תקנות הנמלים (רישוי נתבים), תשכ"ה-1964;
  29. תקנות נמל אשדוד (הטלת חיקוקים), תשכ"ו-1965;
  30. תקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ"ו-1966;
  31. תקנות הנמלים (אגרות לכלי שיט), תשכ"ו-1966;
  32. תקנות הנמלים (אגרות למשגור קטן), תשכ"ו-1966;
  33. תקנות נמל אילת (הטלת חיקוקים), תשכ"ו-1966;
  34. תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה) (הוראות שעה), תשכ"ז-1966;
  35. תקנות הנמלים (שימוש במרצף), תשכ"ז-1967;
  36. תקנות הנמלים (אגרות לטעינת מלט בלתי טחון בצובר), תשכ"ז-1967;
  37. תקנות נמל אשדוד (שינוע מחצבים בצובר במיתקן התפזורת), תשכ"ז-1967;
  38. תקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם), תשכ"ח-1968;
  39. תקנות הנמלים (אגרות הוצאת אשפה מכלי שיט בנמל חיפה, אשדוד ואילת), תשכ"ח-1968;
  40. תקנות הנמלים (אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל), תשכ"ט-1969.
השם
292. לתקנות אלה ייקרא "תקנות הנמלים, תשל"א-1971".

תוספת ראשונה
(תקנה 1)
זמן העבודה הרגיל בנמל
1. ימי העבודה לעבודת הנמל יהיו כל יום פרט לימי המנוחה.
2. שעות העבודה בימי העבודה יהיו:
(א) בנמל חיפה - בשעות בין 06.30 לבין 15.30 לצורך עבודה באניות ובשעות בין 06.30 לבין 18.00 לכל צורך אחר;
 (ב) בנמל אשדוד -
לצורך עבודה באניות ובמטענים, פרט לימי ששי - בשעות שבין 06.30 ובין 15.30;
בימי ששי בשעות שבין 06.30 ובין 13.30;
לכל צורך אחר, פרט לימי ששי -
בשעות שבין 07.30 ובין 15.30 בתקופת החורף;
בשעות שבין 07.30 ובין 14.00 בתקופת הקיץ;
בימי ששי -
בתקופת החורף, בשעות שבין 07.30 ובין 14.00;
בתקופת הקיץ, בשעות שבין 07.30 ובין 13.00;
בפסקה זו -
"תקופת חורף" - ימי העבודה שבין תום תקופת הקיץ ובין ה-15 ביוני;
"תקופת קיץ" - ימי העבודה שבין ה-16 ביוני ובין ערב ראש השנה;
 (ג) בנמל אילת -
לצורך עבודה באניות ובמטענים כולל מתן שירותים על ידי סירות, פרט לימי ששי -
בתקופת הקיץ, בשעות שבין 05.30 ובין 13.30;
בתקופת החורף, בשעות שבין 06.00 ובין 14.00;
בימי ששי -
בתקופת הקיץ, בשעות שבין 05.30 ובין 12.30;
בתקופת החורף, בשעות שבין 06.00 ובין 13.00;
 
לכל צורך אחר, פרט לימי ששי -
בתקופת הקיץ, בשעות שבין 06.30 ובין 13.30;
בתקופת החורף, בשעות שבין 07.00 ובין 15.00;
בימי ששי -
בתקופת הקיץ, בשעות שבין 06.30 ובין 11.30;
בתקופת החורף, בשעות שבין 07.00 ובין 12.00;
בפסקה זו -
"תקופת חורף" - ימי העבודה שבין 16 באוקטובר ובין 14 במאי;
"תקופת קיץ" - ימי העבודה שבין 15 במאי ובין 15 באוקטובר.


תוספת שניה
(תקנות 124, 129, 131)
א. כללי
1. בתוספת זו, "כמות בטונות" - כמות חמרי הנפץ נטו, למעט אריזות, עטיפות, תרמילים וגופי תחמושת.
2. בחישוב רדיוס אזור סכנה "א" במטען חמרי נפץ שחלקים ממנו מסווגים ביותר מקבוצה אחת -
(1) תצורף הכמות בטונות של כל חלקי המטען;
(2) המטען על כל חלקיו יסווג בקבוצה שרדיוס אזור סכנה "א" התואם הוא הגדול יותר, ואזור סכנה "ב" יהיה בהתאם לכך.
3. הרדיוסים של אזורי סכנה "א" ו-"ב" ימדדו במעגל שמרכזו במרכז אזור המניעה המיועד.
ב. טופס 1
(תקנה 124(א))
[הודעה מוקדמת על כניסת אנית חמרי נפץ לנמל או על הכנסת חמרי נפץ לתחום הנמל]


ג. טופס 2
(תקנה 129(ג)(1))
[בקשה לטעינה ולפריקה של חמרי נפץ]

 ד.סיווג מטעני חמרי נפץ לפי טבלאות של כמויות ורדיוסים של אזורי סכנה
(תקנה 124(ב))
(הושמט)

ה. טופס 3

(תקנות 131 ו-165)
תיאור הדגל

ארכו ורחבו 100 סנטימטרים, או אורך ורוחב שווים גדולים מאלה; צבעו אדום וקצהו הרחוק מן התורן ייקמט על ידי משולש שווה שוקיים שקודקודו זווית ישרה, כפי שנקבע בקוד הסימנים הבינלאומי 1969 כסימן היכר.

תוספת רביעית
(תקנה 187)
[דרישה בדבר אניה טרופה]
(תקנה 187)
דרישה בדבר אניה טרופה
פקודת הנמלים

דרישה לפי סעיף 27(א) ו-(ד) לפקודה
לכבוד
    

הואיל והאניה הנקראת       * בנמל**      ;
והואיל ואותה אניה * מכשול או סכנה לשיט או מכשול לשימוש בנמל;
והואיל ואתה הנך בעל האניה האמורה;
לפיכך הריני דורש ממך בזה להעלות או להשמיד אותה אניה על חשבונך תוך     
ובזה הנני דורש ממך***     

 תאריך ________________
  רשות הנמלים

-------------------
* מחק את המיותר.
** רשום שם הנמל.
*** רשום דרישות נוספות.

  
תוספת חמישית [1]
חלק א': אגרות כלי שיט
(תקנה 190)


חלק ב': אגרות סבלות
(תקנות 219 ו-220)
   
חלק ג': אגרות רציף
(תקנה 233)
חלק ד': אגרות לשירותים מסויימים
(תקנה 250)
חלק ה': אגרות שימוש בציוד
(תקנה 280)
חלק ו': אגרת איסוף מי שיפוליים
(תקנה 174ג)


תוספת ששית
 (תקנה 189א)

1. האגרות המנויות בתקנות המפורטות בסעיפים 2 ו-3 לתוספת זו ישולמו בתקופות המפורטות להלן, ובשיעורים הנקובים לצד כל תקופה:
 (א) מיום תחילתן של תקנות הנמלים (תיקון מס' 7), תשמ"ט-1989, ועד ליום ג' בטבת תש"ן (31.12.1989) - 76.9%.
 (ב) מיום ד' בטבת תש"ן (1.1.1990) ועד ליום י"ד בטבת תשנ"א (31.12.1990) - 84.6%.
 (ג) מיום ט"ו בטבת תשנ"א (1.1.1991) ועד ליום כ"ד בטבת תשנ"ב (31.12.1991) - 92.3%.
2. בתקנות העיקריות:
תקנה 193(א) פסקאות (1) ו-(2)
תקנות 196(א) ו-(ב)
תקנה 197
תקנה 216(א) פסקה (2)
תקנה 242(ב) פסקה (2)
תקנה 242(ד) פסקאות (ב) ו-(ג)
תקנה 245
תקנה 248(2) פסקאות (א) ו-(ב)
תקנה 285.
3. בתוספת החמישית לתקנות העיקריות:
 חלק א', סעיפים 3, 4 ו-6
 חלק ב', סעיף 11 פריטים 9.3, 11.3, 11.4
 חלק ד', סעיף 19 סעיף משנה א' לפי סימן עיקרי, טור א', טור ב'
 חלק ד', סעיף 19 סעיף משנה ב' פסקה 1
 חלק ד', סעיף 20
 חלק ד', סעיף 22
 חלק ה'
 חלק ו'.
4. תוספת זו לא תחול על אגרות המשולמות בהתאם לתקנה 205(1).


י"ט באלול תש"ל (20 בספטמבר 1970) שמעון פרס
   שר התחבורה
 
 

לוח השוואה
_______________________________________________
תקנה חדשה  תקנה קודמת 
1
2   תקנה 10(2) לתקנות הנמלים, 1943.
3
10-4   תקנות 6-1 ו- 7א לתקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל), תשט"ז–
   1956.
13-11
14   תקנה 11 לתקנות הנמלים, 1943.
15 ו- 16
17   תקנה 5(א) לתקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל), תשט"ז–1956.
18   תקנה 12(2) לתקנות הנמלים, 1943.
24-19
25 ו- 26   תקנה 3(2)(א) ו_(ב) לתקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם).
27
28(א)   תקנה 2 לתקנות הנמלים (השימוש בספינות בתוך תחומי אזור מוגבל), 1936.
28(ב)30-   תקנה 3(5) ו- (11) לתקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם).
35-31
36   תקנות 2 ו- 3 לתקנות הנמלים (הנפת דגלים ע"י ספינות), 1936.
47-37   תקנות 8-1 לתקנות הנמלים (רישוי נתבים), תשכ"ה–1964.
48    תקנה 2 לתקנות הנמלים (ניתוב כלי שיט בנמלים), תשכ"ד–1964.
49   תקנות 5 ו- 6 לתקנות נמל חיפה.
50
53-51   תקנות 5-3 לתקנות הנמלים, 1943.
56-54
57   תקנה 2 לתקנות נמל חיפה (כוח מניע), 1934.
58 ו- 59
60   תקנות נמל חיפה (עגינה ברציף), 1934.
66-61
67 ו- 68   תקנות 6 ו- 7 לתקנות הנמלים, 1943.
71-69
72 ו- 73   תקנות 1 ו- 2 לתקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף), תשכ"ד–1964.
74
75   תקנה 7(3) לתקנות הנמלים, 1943.
76
77   תקנה 2 לתקנות נמל חיפה (סימון משקלות) (חבילות וחפצים המועברים באניות), 1947.
78
81-79   תקנות 8 ו- 9(1) ו- (3) לתקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946.
82
83   תקנה 7 לתקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946.
91-84
95-92   תקנות 5, 13, 17-15 ו- 17א לתקנות נמל חיפה (סיראות וסבלות), 1946.
96 ו- 97   תקנות 8 ו- 9 לתקנות הנמלים, 1943.
102-98
103   תקנה 12(1) לתקנות הנמלים, 1943.
106-104
122-107   תקנות 16-1 לתקנות הנמלים (מניעת דליקות בכלי שיט), תשכ"ו–
1966.
149-123   תקנות 27-1 לתקנות הנמלים (טעינת חמרי נפץ ופריקתם),
והתוספת השניה   תשכ"ח–1968.
170-150
והתוספת השלישית
171   תקנות הנמלים (מניעת זיהום), 1935.
185-172
והתוספת הרביעית
188-186   תקנות הנמלים (הודעה על סילוק אניות טרופות), 1947.
189
212-190;   תקנות הנמלים (אגרות כלי שיט), תשכ"ו–1966.
8-1 בחלק א'
לתוספת החמישית
217-213   תקנות הנמלים (אגרות הוצאת אשפה מכלי שיט בנמלי חיפה, אשדוד ואילת), תשכ"ח–1968.
218–232;   תקנות נמל חיפה (אגרות העברת מטענים), תש"ך–1960.
22-11 בחלק ב'   תקנה 3 לתקנות נמל חיפה (אגרות לסחורה בהעברה),
לתוספת החמישית  תשי"ז–1957.
23 ו- 24 בחלק ג'  תקנות נמל חיפה (אגרות קשירה, אגרות מינגש ואגרות רציף);
לתוספת החמישית  תקנה 4 לתקנות נמל חיפה (אגרות לסחורה בהעברה), תשי"ז–1957.
239-233
243-240   תקנות נמל חיפה ויפו (אגרות החסנה), 1943.
249-244   תקנות הנמלים (אגרות למטען אחוד ולכלי רכב במעבר דרך ישראל), תשכ"ט–1969.
250; 25–29 בחלק ד'  צו נמל חיפה (תעריף לשירותים מסויימים), 1946; תקנות 10(3)
לתוספת החמישית  ו- (4), 16 ו- 17 לתקנות הנמלים, 1943; תקנות נמל חיפה (שמירת טובין), תש"ך–1960.
254-251   תקנות הנמלים (אגרות למשגור קטן), תשכ"ו–1966.
258-255   תקנות הנמלים (שימוש במרצף), תשכ"ז–1967.
263-259   תקנות נמל חיפה (אגרות שירותי בית ממגורות), תשי"ז–1957.
270-264   תקנות נמל אשדוד (שינוע מטענים במיתקן התפזורת), תשכ"ז–1967.
271   תקנות הנמלים (אגרות לטעינת מלט בלתי טחון בצובר), תשכ"ז–
1967.
275-272   תקנות נמל חיפה ויפו (תשלומי נוסעים), 1945; תקנות נמל חיפה (אגרות נוסעים וחפציהם), תשי"ב–1951.
278-276   צו הנמלים (אגרות מלתחה), תשי"ג–1953.
282-279; 29-27  צו נמל חיפה (שימוש בציוד) (מס' 2), תשכ"ב–1962.
לחלק ה' לתוספת
החמישית
283 ו- 284   תקנות 7 ו- 7ב לתקנות הנמלים (רשיונות כניסה לנמל), תשט"ז–
   1956.
285   תקנה 3(1) לתקנות הנמלים (מתן רשיונות לכלי שיט וסימונם).
286 ו- 287
והתוספת הראשונה  תקנה 10(1) לתקנות הנמלים, 1943.
סעיף 9 בחלק א'   התוספת לתקנות נמל חיפה (אגרות שימוש בנמל ובמתקניו על- ידי
לתוספת החמישית ספינות דיג), תש"ך–1960.

 

רשימת מונחים
זקפים bollards
מכולות containers
גווה   hulk
כלי שיט מושבת laid-up ship
רתוקות moorings
אורך מקסימלי overall length
משטחים pallets
מענבים slings
ספינת אספקה store ship
סיוור  stowage
תכנית סיוור stowage plan
חבקים straps
במעבר transit
שיטעון transshipment

 

 


________________________________________

 

 

משרד ראשי: מגדל סונול, קומה 11, דרך מנחם בגין 52, תל אביב 67137. טל': 03-6872001, פקס.: 03-6872002