תקנות הנמלים (תעריף לשירותי סוכן אניה)

תקנות הנמלים (תעריף לשירותי סוכן אניה), תשנ"ב-1992

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 12 ו- 60 לפקודת הנמלים [נוסח חדש], תשל"א- 1971 (להלן - הפקודה), ולאחר התייעצות עם רשות הנמלים והרכבות, לפי סעיף 20(ב) לחוק רשות הנמלים והרכבות, תשכ"א- 1961, אני מתקין תקנות אלה:

1. בתקנות אלה -
 "אניה" - כלי שיט העשוי לשוט והמונע בכח מנוע, אשר תפוסתו ברוטו עולה על 100 טון או שאורכו המרבי עולה על 24 מטרים, לפי הענין;
 "בעל אניה" - לרבות חוכר אניה;
 "בעל מטען" - לרבות מחזיק, מייבא, מייצא, נשגר, סוכן, בעל זכות הנאה או שליטה או עשיה במטען וכל המתחזה להיות בעל כאמור, למעט פקיד נמל ופקיד מכס הפועלים בתפקידם הרשמי;
 "דולר" - דולר של ארצות הברית של אמריקה;
 "דמי הובלה" - כפי שהם נקבעים בידי חברת הספנות;
 "הוראת מסירה" - כמשמעותה בסעיף 14(1) לפקודה;
 "סוכן אניה" - מי שבעל אניה הסמיכו להיות סוכן מטעמו בנמל בישראל;
 "שירות סוכן אניה" - טיפול עבור בעל מטען, בקשר עם פריקתו, טעינתו או מסירתו של מטען, גביית דמי הובלה ותיאומים, המבוצעים באניה או בשטח נמל כמשמעותו בפקודה;
 "תעריף סווארות" - התעריף לשירותי סווארות הקבוע בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שכר מקסימלי לשירות סווארות), תשל"ח- 1978.
2. תעריף התשלומים בעד שירותי סוכן אניה יהיה כנקוב בתוספת, והוא ישולם לסוכן עם תום מתן השירות או במועד אחר שעליו הוסכם עם בעל המטען.
3. לסוכן אניה תהיה זכות עכבון על הוראת המסירה או על כל מסמך אחר עד לתשלום בעד שירותיו לפי התעריף שבתקנות אלה.
4. צו הנמלים (סוכני אניות), 1946 - בטל.